ראשית יש לשים לב לכך שבפרשת ויקהל מופיעה פעמים רבות המלה "את", בחלקן האות א' מנוקדת בצירה, ובחלקן בסגול ויש להקפיד לקרוא בכל מקום כדינה. המילה "וְהוֹתֵֽר" (לו, ז) – מוטעמת ב"סוף פסוק" בלבד. ויזהר לא להוסיף "טפחא" באות ו' וכדומה.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

קריאת התורה ספר תורה

בין הדיוקים החשובים בפרשת תשא יש לשים לב בקריאת המילה "העלית" – מלה זו מופיעה פעמיים בפרשתנו, בפעם הראשונה (לב, ז) מנוקדת האות ל' בצירה, "הֶֽעֱלֵ֖יתָ"; ובפעם השניה (לג, א) בחיריק, "הֶֽעֱלִ֖יתָ". במילה "וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ" (לד, ט) – האות ט' מנוקדת בקמץ, והוא לשון יחיד. ויזהר לא לקרוא בחולם, שאז משתנה המשמעות ללשון רבים. במילה "וַיִּֽירְא֖וּ" האות ר' בשבא נע, והוא לשון יראה. ויזהר לא לקרוא בשבא נח, שאז משתנה המשמעות ללשון ראיה.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

קריאת התורה ספר תורה

בין הדיוקים החשובים בפרשת תצוה יש לשים לב שבקריאת המילה "וְאָפַדְתָּ֣" (כט, ה) – האות ד' בשבא נח. ויש להיזהר שלא להבליעה וישמע כאילו קרא "ואפת", ומאידך שלא לחלק את המילה לשניים ולקרוא "ואפד ת". ואם קשה לו לקרוא בשבא נח בלי להבליע את הד' או לחלקה לשתי מילים, מוטב שיקראנה בשבא נע מאשר שידלג עליה.

בין הדיוקים החשובים בפרשת תרומה יש לשים לב בקריאת המילה "מׇרְאֶ֖ה" (כה, מ) – לקוראים בהברה ספרדית ומבדילים בין קמץ גדול לקמץ קטן – האות מ' בקמץ קטן. במילה "לֻֽלְאֹ֣ת" (כו, ד) – האות ל' השניה מנוקדת בשבא נע. ובהמשך הפרשה (כו, ה; י) מופיעה שוב מילה זו מספר פעמים, אך שם האות ל' השניה מנוקדת בקמץ. וכן יש לשים לב שהמילה "וְהִבְדִּילָ֤ה" (כו, לג) היא מלרע.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

תפילה וברכות קריאת התורה טעמי המקרא

בין הדיוקים החשובים בפרשת משפטים יש לשים לב בקריאת המילה "וְרָצַ֨ע" (כא, ו) – צריך להטעים יפה את האות ע', שלא תהא נראית כה' וכאילו אומר רצה מלשון רצון. במילה "מַלְאָכִי֮" (כג, כג) – יש להיזהר שלא תבלע הא' ויקרא "מַלָכִי". במילה "וְהִכְחַדְתִּֽיו" (כג, כג) – האות כ' בשבא נח. ויש להיזהר שלא להבליעה וישמע כאילו קרא "והחדתיו", ומאידך שלא לחלק את המילה לשניים ולקרוא "והך חדתיו". ואם קשה לו לקרוא בשבא נח בלי להבליע את הכ' או לחלקה לשתי מילים, מוטב שיקראנה בשבא נע מאשר שידלג עליה.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

קריאת התורה

בין הדיוקים החשובים בפרשת יתרו יש לשים לב בקריאת המילה "זָד֖וּ" (יח, יא) שהיא מלרע. "וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י" (יח, טז) – האות ט' בשבא נח. ויש להיזהר שלא להבליעה וישמע כאילו קרא "ושפתי", ומאידך שלא לחלק את המילה לשניים ולקרוא "ושפט תי". "יִשְׁפּוּט֥וּ" (יח, כו) – האות פ' מנוקדת בשורוק. בעשרת הדברות ישנם מספר הבדלים בניקוד בין טעם התחתון לטעם העליון. ויש להקפיד בקריאה בציבור לקרוא בהתאם לטעם העליון.

בין הדיוקים החשובים בפרשת בשלח יש לשים לב בקריאת המילים "וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵֽן" (יד, ד) – בין שתי מילים אלו יש מקף, וצריך להסמיכן ויזהר לא להטעים את המלה "ויעשו" בטפחא (במיוחד נוטים לטעות בזה בקריאה של שני וחמישי, כאשר פסוק זה הוא סיום עליה). במילה "וַיֶּאְסֹר" (יד, ו) – הא' בשבא נח ולא בשבא נע. במילים "וַיִּֽירְאוּ֙" (יד, י), "וַיִּֽירְא֥וּ" (יד, לא) – הר' בשבא נע, והוא לשון יראה. ויזהר לא לקרוא בשבא נח, שאז משתנה המשמעות ללשון ראיה. במילה "זכר" ("מחה אמחה את זכר עמלק" (יז, יד)) – למנהגנו קוראים את המלה 'זכר' פעמיים – פעם ראשונה 'זֶכֶר', הז' בסגול, ולאחר מכן 'זֵכֶר', הז' בצירה.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

קריאת התורה נגינה תפילה וברכות

בין הדיוקים החשובים בפרשת בא יש לשים לב בקריאת המילים "כִּ֥י חַג־ה' לָֽנוּ" (י, ט) – המלה "כי" מוטעמת במרכא, והמלה "חג" במקף ולא במרכא. במילה "נִהְיָ֔תָה" (יא, ו) – האות ה' (הראשונה) בשבא נח ולא בחיריק. מאידך אין להבליע את הה' ולקרוא "נִיָתָה".

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

קריאת התורה טעמי המקרא

בין הדיוקים החשובים בפרשת וארא יש לשים לב שהמילה "אֶצְבַּ֥ע" (ח, טו) היא מלרע. "הֶעֱמַדְתִּ֔יךָ" (ט, טז) – האות ד' בשבא נח. ויש להיזהר שלא להבליעה וישמע כאילו קרא "העמתיך", ומאידך שלא לחלק את המילה לשנים ולקרוא "העמד תיך". ואם קשה לו לקרוא בשבא נח בלי להבליע את הד' או לחלקה לשתי מילים, מוטב שיקראנה בשבא נע מאשר שידלג עליה.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

קריאת התורה

בין הדיוקים החשובים בפרשת שמות יש לשים לב שבקריאת השם "יִשָּׂשכָ֖ר" (מט, יד) – על פי פנימיות העניינים צריך לבטא את השם "יששכר" בש' אחת בלבד, וכן מנהגנו. במילה "וָחָֽיָה" (א, טז) – הו' בקמץ והוא לשון עתיד. במילה "וַתִּירֶ֤אןָ" (א, יז) – האות ר' מנוקדת בסגול, והאות א' אינה מנוקדת ולכן אין מבטאים אותה בקריאה (הקריאה היא כמו אילו היה כתוב "וַתִּירֶןָ"), והוא לשון יראה. ויזהר לא לקרוא ר' בשבא וא' בסגול, שאז משתנה המשמעות ללשון ראיה. וכן "קִרְאֶ֥ן לו" (ב, כ), "שַׁוְעָתָ֛ם" (ב, כג) – יש להיזהר שלא תבלע הא' או הע' ויקרא "קִרֶן", "שַׁוָתָם".

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

קריאת התורה ספר תורה