בגדי הקמים בתחיית המתים

הרמב"ם מתבטא בביקורתיות על ההמון שמתרכזים בשאלות מעין אלו: "האיך יקומו המתים, ערומים או לבושים, ואם יקומו באותן תכריכין עצמם שנקברו בהם.. וכשיבוא המשיח, אם יהיה שם העשיר והדל, או אם יהיו בימיו חזק וחלש, והרבה שאלות כאלו". יחד עם זה ברור שהרמב"ם לא בא לשלול את העיסוק בעניינים אלו, שכן בגמרא ובספרי גדולי ישראל יש דיונים בשאלות אלו. טענתו של הרמב"ם היא על כך שמתעסקים רק בענינים אלו ולא במהותו של עולם הבא ותחיית המתים, ובזה עושים את הטפל עיקר.

הרבי מלך המשיח שליט"א עושה סדר בדברים אלו, ומביא את התשובות שנתנו חז"ל לשאלות אלו, ואודות השאלה עם איזה לבושים יקומו המתים, שאלה זו כבר שאלה המלכה קלאופטרה את רבי מאיר, ותשובתו היתה: "קל וחומר מחיטה – ומה חיטה שנקברה ערומה יוצאה בכמה לבושין, צדיקים שנקברים בלבושיהן, על אחת כמה וכמה".

מלשון הגמרא ומדברי התלמוד ירושלמי משמע שהמתים יקומו לבושים בתכריכים שאיתם הם נקברו. אולם ה'תוספות' כותב, שעל פי דברי רבי ב'תלמוד ירושלמי' משמע "שעתידים צדיקים שלא יעמדו בתכריכין אלא בלבושיהם מחיים".

הרבי מסביר באחת השיחות, האיך ניתן להתחיל ישר בעבודת בית המקדש – כיוון שאהרן הכהן ומשה רבינו יקומו מיד בתחילת הגאולה, הם יהיו טהורים ויראו לנו האיך להתנהג, ומה עם בגדי כהונה? מסביר הרבי שמסתבר לומר שאהרן הכהן יקום עם בגדי הכהונה שלו:

"וגם בנוגע לאהרן, שאף שנאמר "ויפשט משה את אהרן את בגדיו (בגדי כהונה גדולה) וילבש אותם את אלעזר בנו" (חוקת כ, כח ורש"י שם), הרי מובן וגם פשוט שלא ייתכן שאהרן יקום בלי לבושים חס ושלום, אלא ודאי יהיו לו לבושים, ולא סתם לבושים, כי אם לבושים הראויים לו – בגדי כהונה, "לכבוד ולתפארת" (תצוה כח, ב)".

מכך נראה שהרבי מצדד כדברי התוספות, שהצדיקים (לכל הפחות) יקומו בלבושים שלבשו בחייהם.