דיני ומנהגי חג הפורים

לא אומרים.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

פורים שושן פורים

באם מזכה יהודים ביום ט"ו שבלעדיו לא היו שומעים את המגילה כגון שמגיע ליהודים שלא מגיעים לבית כנסת ואין בעל קורא אחר אתו שיקרא להם, כדאי שיקרא להם הוא. אבל על מנת להקטין את השאלה כמה שיותר, יש לו להיות בליל י"ד ויום י"ד בעיר ואז כל היום עושה מבצעים ואין כלל שאלה בכך כמובן, ובליל ט"ו יהיה בירושלים עד למחרת, ויקרא להם בלא ברכה. אבל אם יש בעל קורא אחר מבני ירושלים, מוטב שהוא יקראה להם.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין שושן פורים מבצע פורים

האוכל סעודת פורים לבד יצא ידי חובה, אך מצווה לקיים את הסעודה יחד עם אנשי ביתו וחבריו, כדי להרבות בשמחה, שכן כשאדם סועד לבדו, אינו יכול לשמוח כראוי.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

פורים סעודת פורים

א. תושב ערי הפרזות ("בן עיר") שיצא מביתו לירושלים ("כרך") לפני ליל י"ד, או אפילו בליל י"ד לפני עלות השחר, והתכוון להמשיך לשהות בירושלים עד לאחר עלות השחר של יום ט"ו - הפך דינו להיות כ"בן כרך", וצריך הוא לקיים את כל מצוות היום יחד עם תושבי ירושלים ביום ט"ו. גם אם חזר לביתו ביום ט"ו לפני שקיים את מצוות היום, נותרה עליו החובה לקיימן באותו יום. ב. הגיע לירושלים לפני עלות השחר של יום י"ד וכוונתו היתה לחזור לביתו לפני עלות השחר של יום ט"ו, בין אם אכן חזר לביתו, ובין אם בפועל החליט להמשיך להישאר בירושלים - יקיים את מצוות היום בי"ד בברכה. וראוי שיקיימן גם בט"ו, אך לא יברך על קריאת המגילה. ג. היה בעירו בעלות השחר של יום י"ד, התחייב לקיים את כל מצוות היום ביום י"ד. ואם לאחר מכן יצא לירושלים על מנת לשהות שם בעלות השחר של יום ט"ו - ישנה מחלוקת ראשונים האם צריך לקיים שוב את מצוות היום בט"ו, ולכן יקיימן שוב מספק, אך לא יברך על קריאת המגילה.

מכון הלכה חב"ד

// לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין

א. תושב ירושלים שהגיע לערי הפרזות לפני עלות השחר של יום י"ד, והתכוון להישאר שם עד לאחר עלות השחר שליום ט"ו, וכך עשה, הפך הוא ל"בן עיר", ומקיים את מצוות היום בי"ד בברכה. ב. התכוון להישאר עד יום י"ד ולחזור לירושלים לפני עלות השחר של יום ט"ו, וכך עשה - מתחייב הוא שוב במצוות היום ביום ט"ו ללא ברכה, ולכן למעשה יקיים את מצוות היום בי"ד בברכה ובט"ו ללא ברכה. ג. היה בירושלים בעלות השחר של יום י"ד, ורוצה לצאת לערי הפרזות ולהישאר בהם עד יום ט"ו, יש לו להימנע מכך לכתחילה, כי לדעת כמה פוסקים יהיה פטור בין ביום י"ד ובין ביום ט"ו. ואם נצרך לצאת לצורך גדול, יקיים את מצוות היום הן בי"ד והן בט"ו, ובשניהם ללא ברכה.

מכון הלכה חב"ד

// לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין

מסופר בגמרא: "חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר". כלומר, האמורא חזקיה הסתפק האם טבריה הייתה מוקפת חומה מימות יהושע, ומספק קרא את המגילה בי"ד באדר ואף בט"ו. והרבה כתבו שיש לנהוג כך, אלא שבט"ו קוראים במגילה ללא ברכה מחמת הספק. והיו שהוסיפו ואמרו שיש לנהוג אף את יתר מצוות פורים. ולגבי "ועל הניסים" כתבו שאין לאמרו. ודנו הפוסקים לגבי מקום הסמוך למקום שיש בו ספק האם גם בו יש לנהוג כך ביום ט"ו. והרבה כתבו שלא נוהגים, משום שגם המקומות המסופקים שנויים במחלוקת. אולם יש להרבות בו בשמחה, ולא רק במקומות אלו אלא בכל מקום, ואין אומרים תחנון, ואדרבה יש להוסיף בשמחה על פורים ש"מעלין בקודש".

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין

כן, מותר. לבני ירושלים אסור במלאכה וכדומה רק בליל ט״ו ויום ט״ו.

הרב דניאל גראבסקי

// לדף הרב

פורים תספורת שושן פורים

מותר לעשות את כל המלאכות ביום זה.

הרב פנחס קדיש

// לדף הרב

פורים עשיית מלאכה שושן פורים

בערי הספיקות מקיימים את כל מצוות הפורים ביום י"ד, כולל קריאת-התורה ואמירת "ועל -הניסים". בשבת אין מוסיפים "ועל-הניסים" וקוראים בתורה ומפטירים את הקריאה הרגילה של פרשת-השבוע מבלי להוסיף את קריאת-התורה של פורים. וביום ראשון ט"ז באדר אין אומרים תחנון, ויוסיפו לקיים שוב את מצוות סעודת-פורים ומשלוח-מנות, וראוי גם שיתנו שוב מתנות-לאביונים. בערי הפרזות: בשנת תשמ"א שהייתה קביעות זו עורר הרבי שיהודים בכל מקום יצטרפו לשמחת ירושלים ויוסיפו בדברי שמחה של תורה, באהבת ישראל, ועריכת כינוסים לחיזוק היהדות. ואם מתאים הדבר אף ישלחו משלוחי-מנות, ויתנו מתנות-לאביונים.

מכון הלכה חב"ד

// לדף הרב

שבת פורים המשולש

תפריש את הסכום ותתן אחר פורים כשתפגוש אביון. כיום יש ארגונים רבים (כולל 'מכון הלכה') המאפשרים לתת מראש או בפורים עצמו בטלפון, ברשת האינטרנט, או ע"י רבנים שאוספים, ונותנים את המתנות לאביונים בו ביום.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

פורים מתנות לאביונים

אמנם לכתחילה המצווה היא לתת בו ביום, כי עיקר מטרתו הוא שיהיה לאביונים גם עבור הוצאות סעודת פורים, אך בפועל אם לא הספקת, יש לתת לעניים גם אחרי פורים.

הרב פנחס קדיש

// לדף הרב

פורים מתנות לאביונים

מתנות לאביונים יש לתת לאביונים - בני אדם עניים - ממש, ולא למוסדות או לצרכי צדקה אחרים. באם השליח בגדר כזה אפשר לתת לו. מיהו אביון? כתבו פוסקי זמננו, שמי שאין לו הכנסה ברורה שמאפשרת לממן את ההוצאות הכרחיות לו ולבני ביתו במשך חודש. לכן הרבה פעמים שליח שחי מתרומות הרי הוא בגדר זה. גם מי שבד"כ 'סוגר את החודש' וכעת יש לו הוצאות חריגות כחתונת בניו או להבדיל הוצאות רפואיות - שאיננו עומד בהם, נחשב ג"כ אביון.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

פורים מתנות לאביונים

בשונה ממשלוח מנות שצריך להיות דווקא איש לרעהו ואשה לרעותה, במתנות לאביונים אין הקפדה בזה ומותר לתת איש לאשה או אשה לאיש.

הרב שי שמעון כהן

// לדף הרב

פורים מתנות לאביונים

כן, כל אדם חייב.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

פורים מתנות לאביונים

בשיעור המינימלי למתנות עניים כותב הרבי שיוצא ידי חובה בסענט (כפרוטה) לכל עני, אמנם זה רק למי שאין ידו משגת, השיעור לאדם שיכול הוא שיעור של סעודה כ 20 ש"ח לערך ומשתנה מזמן לזמן, אך יש לדעת שראוי להרבות בהוצאות על מתנות לאביונים יותר ממה שמוציאים על משלוחי מנות וסעודת פורים.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

פורים מתנות לאביונים

אין חובה גמורה, אך יש לאכול בשר וראוי גם לאכול לחם.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

פורים משתה ושמחה

סעודת פורים שאכל בלילה, בין בליל ארבעה עשר בין בליל חמישה עשר, לא יצא ידי חובתו, שנאמר במגילה ''ימי משתה ושמחה'' ולמדו מכך חכמים ימים ולא לילות, אך בכל אופן גם בליל פורים יש להרבות קצת בסעודה.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

פורים משתה ושמחה

גם בלילה מרבים קצת בשמחה ובסעודה.

מכון הלכה חב"ד

// לדף הרב

פורים משתה ושמחה

אף שנאמר בפוסקים שנוהגים לעשות סעודה אחר חצות מלבד סעודת שחרית, אף על פי כן במקום הצורך יוצאים ידי חובה בסעודת שחרית ללא חשש.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

פורים משתה ושמחה

כמה פעמים הורה כ"ק אד"ש שאחד מהנוכחים יקיים "לבסומי עד דלא ידע" ויוציא את שאר המסובים ידי חובה. אך אין הכוונה שיוציא את המסובים ידי חובת הגוף המוטלת עליהם, אלא שעי"ז יוסיפו שאר הנוכחים בשמחה, ויקל עליהם לעשות כן בעצמם.

מכון הלכה חב"ד

// לדף הרב

פורים משתה ושמחה