דיני ומנהגי חודש אלול

במה צריך להתחזק בייחוד בימי חודש-אלול?

ימי חודש-אלול מסוגלים הם במיוחד לתשובה, שכן מצינו שבימים אלו התרצה ה' למחול לישראל על חטא העגל כך שארבעים הימים שמתחילת חודש-אלול ועד יום-הכיפורים הם הימים המסוגלים ביותר לתשובה ולחשבון נפש[1]. משום כך בחודש-אלול צריך האדם לפשפש במעשיו ולתקן את כל הדורש תיקון בשנה החולפת. והתקינו חכמים שיתקעו בשופר בחודש-אלול מפני שיש בכוחו לעורר לעשות תשובה ונהוג לתקוע בכל ימות החול של חודש אלול חוץ מערב ר"ה שאין תוקעין בו[2].

בדורות האחרונים גילו לנו רבותינו נשיאינו שי"ב הימים מח"י אלול עד ראש-השנה, הם כנגד י"ב חדשי השנה, יום לחודש יום לחודש, והוסיף ע"כ הרבי וגילה שתאריכי החודש של אלול החל מ-א' אלול פועל על כל ימים אלו בשנה שחלפה, עד ליום כ"ט באלול שמתקן את כל ימי כ"ט ואף יום ל'[3]. ואנשי מעשה נוהגים לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש-אלול באם לא נבדקו במהלך השנה האחרונה, והורה הרבי שנכון ביותר שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זאת[4].

בחודש-אלול יש להוסיף בלימוד התורה כמרומז בפסוק אודות ערי-המקלט: "אנה לידו ושמתי לך" שהוא ראשי תיבות "אלול" שכן התורה אף היא משמשת כ"מקלט", ומגינה על האדם. וכן יש להוסיף בגמילות החסדים, בחודש-אלול כמרומז בפסוק שראשי התיבות שלו – "אלול": "איש לרעהו ומתנות לאביונים". כמו כן יש להתחזק בעבודת התפילה המרומזת בפסוק שראשי התיבות שלו הם אלול: "אני לדודי ודודי לי", שהרי תפילה היא ההתקשרות בין האדם לקב"ה, מתוך אהבת ה'. בכלל הוספה בתורה נהגו להוסיף באמירת תהילים, ובייחוד בפרקי התהילים שנמסר לנו בדורות האחרונים מהבעש"ט ששמע ממורו, לומר החל מיום ב' של ראש-חודש אלול שלושה פרקים ביום, וביום-הכיפורים אומרים שלושים ושישה פרקים, כך שמסיימים את ספר-התהילים אחר נעילה[5].

המתפלל במניין שאומרים "לדוד-ה'" לאחר "עלינו" מתי יאמר "לדוד-ה'"?

בין מנהגי חודש-אלול שמנו הפוסקים, הוא מנהג אמירת מזמור "לדוד ה' אורי" בסיום תפלות שחרית ומנחה, החל מל' מנחם-אב (אדר"ח אלול) ועד מנחה של הושענא רבה. טעם אמירת מזמור זה הוא משום שמרומזים בו מועדי תשרי. ויש המנמקים את התחלת המזמור כבר מתחילת חודש-אלול, משום שבמזמור זה ישנם י"ג פעמים שמות ה', המרמזים על י"ג מידות הרחמים שמאירים החל מר"ח אלול. וכמה שיטות נאמרו אודות זמן אמירתו, ומנהגנו לאמרו בשחרית אחרי אמירת "שיר של יום", ובמנחה לפני "עלינו לשבח". אלא שכותב הרבי, שהמתפלל במקום שאומרים "לדוד ה'" לאחר "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר כך יאמר "לדוד ה'"[6].

מנהג ישראל לאחל ולברך איש לרעהו לקראת השנה החדשה, בברכת כתיבה וחתימה טובה, וכן נוהגים להוסיף איחולים אלו אף בכתיבת מכתבים[7].

[1] ראה טואו"ח ונ"כ סתקפ"א; וראה לקו"ש חי"ד ע' 267. ועוד.

[2] דברים י, א; תהלים מז, ו; פרדר"א פמ"ו; טוש"ע או"ח ונ"כ סתקפ"א; לבוש שם; השלמה לשו"ע אדה"ז סו"ס תקפ"א; וראה היום יום ל' מנחם אב; ספר המנהגים חב"ד ע' 53; וראה לקו"ש ח"ב ע' 446, חכ"ד ע' 222 וחל"ד ע' 95 ואילך; וראה התוועדויות ה'תנש"א ח"ד ע' 314.

[3] ראה טואו"ח ונ"כ סתקפ"א; השלמה לשו"ע אדה"ז סתקפ"א ס"א: ראה סה"ש תש"ג ע' 177 וע' 179; וראה סה"ש תשמ"ח ח"ב ע' 610 וסה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 666.

[4] יומא יא, א; טוש"ע ונ"כ יו"ד סרצ"א ס"א; שו"ע אדה"ז סל"ט סי"א; מט"א סתקפ"א ס"י; סה"ש תשמ"ח ח"ד ע' 610.

[5] שמות כא, יג.  שיר השירים ו, ג.  אסתר ט, כב;  מכות י, א; היום יום א אלול; וראה לקו"ש חכ"ט ע' 272 ואילך.

[6] תהלים כז; ראה אלף למטה או"ח סתקפ"א סק"ו; קצה המטה או"ח סתקפ"א סקי"ג; ליקוטי מהרי"ח ח"ג נו, ב; אג"ק כ"ק אד"ש חי"ט ע' תל; וראה לקו"ש ח"ט ע' 170.

[7] ראה א"ר סתקפ"א ס"ק א; דרכי חיים ושלום סתרפ"ד; סה"ש ה'תנש"א ח"ב ע' 770 והע' 33 שם.