ווארט חסידי אומר שלא לחינם הניגון 'אם אסק שמים' הוא ניגון שמח אצלנו. הוא בא לבטא עניין נעלה: שגם כשאסק שמים (כשטסים) – שם אתה, ואציע שאול (כשמטיילים לעמקים ולגאיות) הנך! אתה הקב"ה תמיד נמצא איתי, ואני איתך.
עונת הטיולים נפתחת ו"הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא", יוצאים בית ישראל לטיולים ולנופש, להיות עם הילדים ולאסוף כוחות. דבר מבורך ורצוי.
טיולים בטבעם הם דבר שמח, אבל יש בהם מקצת שבמקצת 'גלות' גם כן. בטיולים אין את כל הנוחות שיש בבית. אין גז לבשל, ואין מטה נוחה לישון, ואין מיזוג וכו' וכו', ומטלטלים שעות ברכב בשמש קופחת ובפקקים כידוע. ולכן משתדלים שה'גלות' תהיה נוחה ככל האפשר: מארגנים ציוד, מבררים באופן מדויק כל פרט, מתאימים אטרקציות לגילאים, מתייעצים עם חברים וכו' וכו'.
ובכן, רגע לפני שה'טרולים' וגלגלי הים מועמסים על הרכב, יש לנו הזדמנות אישית וחינוכית גדולה ונדירה. והיא תלויה בשאלה אחת פשוטה: האם אנחנו לוקחים את הקב"ה איתנו גם כן לטיול?!
הילדים שלנו כידוע עוקבים אחרינו תמיד. הם עוקבים בשבע עיניים אחרי ההכנות לטיול ובמהלכו. האם היציאה לטיול הולמת את מה שאנו משדרים השכם והערב לילדינו על חשיבות תורה ומצוות, על התקשרות לרבי מה"מ?!
הילדים התמימים והזכים שלנו, מנסים כל העת להבין את סדרי העדיפויות האמיתיים שלנו. לא אלה שאנו מספרים עליהם בפאתוס בבית החם והנעים. ואת זה הם יכולים לראות בקלות בטיולים בפרט, ובכלל כשיוצאים מאזור הנוחות, ושם ההזדמנות הגדולה ביותר להעביר מסר חינוכי חיובי מאין כמותו לילדים.
הם מצפים לראות האם כשאבא מכין בסילודין את ערכת הקפה הניידת, הוא גם מארגן ספל וקערה מתקפלים, וגם טורח וקונה מיכל מים שיהיה מים מספיקים לנטילת ידיים.
הם בודקים טוב האם כשאמא מבררת במדויק את שעות האטרקציות, האם תבדוק גם אופציות לתפילת מנחה-ערבית כך שבזמן הנכון יהיו במקום שבו יש אנשים נוספים למניין ולא באמצע מסלול או באמצע הכביש.
וכשאבא מנהל שיחה ארוכה עם בית המלון ובוחן כל פרט, הם מטים אוזן לשמוע האם הוא מברר על מקווה, על אופן שמירת השבת במלון וכדומה.
ובכלל – האם ההורים מתייעצים עם הרב (או המשפיע) טרם יסגרו (טיסות ו)נופש בארץ או בחו"ל, כמו שהם מתייעצים (להבדיל) עם חברים כשיש להם ספק קל שבקלים האם בית המלון בו הם הולכים ללון אכן ראוי להיקרא בעל ארבעה או חמשה כוכבים…
אכן נופש הוא סוג של יציאה מהמסגרת הרגילה, של התפרקות אולי. ודווקא שם צריך לזכור שמעל כל הציפיות שלנו מהנופש, אפילו מעל העיקרון של 'הנאה מקסימלית' – נמצא בורא עולם, ותורתו ומצוותיו הולכים איתנו לכל מקום.
ולא מאיתנו הם הדברים, אלא מקודש הקדשים הרבי מה"מ בעצמו ששנים רבות, שנה אחר שנה בתקופת הקיץ, מדבר על הנושא הזה בדיוק בצורה מפורטת ביותר.
הרבי מסביר (תורת מנחם חלק מ' עמוד 215) שמטרת החופש מצד הטוב והקדושה היא לא חופש מענייני קדושה ח"ו, אלא חופש מעבודת הגוף, כדי שהגוף יאסוף כוחות חדשים על מנת לפעול עוד יותר בענייני טוב וקדושה, יהדות ואלוקות".
לעיתים דיבר הרבי בקו של 'עשה טוב', בשנת תשל"ח (שיחות קודש. שיחת ג' תמוז אות י"ט ואילך) לדוגמא דורש הרבי שכש'גולים' ל'קאנטרי' הרי הווי גולה למקום תורה, צריך לוודא שבאותו מקום ישבו וילמדו תורה – כפשוטו.
ולעיתים דיבר הרבי בקו ההפכי, לדוגמא בהערה בשיחת בלק (לקו"ש חי"ג בלא א' הערה 34) מזכיר הרבי "וכאן המקום להדגיש העניין שהזמ"ג: אותם 'המקילים' בכמה ענייני צניעות בקיץ, ובפרט כשנמצאים בדירת עראי מחוץ לעיר. ומהם אומרים: 'אחטא', ואשוב – כאשר אשוב העירה… ונוגע להנהגת אנשים גם כן ובפרט – לנשים, שהרי כאו"א מהן נקראת 'עקרת בית'".
ובחזרה לשיחת י"ב תמוז (תורת מנחם הנ"ל) "יש כאלו שמצד החופש שיש להם מעבודת ויגיעת הגוף – רוצים גם חופש ח"ו מהידורי מצווה. בבית – הוא נזהר לאכול בשר 'גלאט כשר', אבל בבוא זמן החופש שאז מוכרח הוא לנסוע ברכב מגורים נגרר ("טריילער"), ומי יודע להיכן יתגלגל… הנה מצד 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' מוכרח הוא לוותר על חלב ישראל וכיו"ב…"
וכך בהמשך מפרט הרבי את מי שבוחרים ללכת כמו הכוהנים עם מכנסיים 'ממתניים ועד ירכיים' (והדבר מצוי לצערנו בקייאקים ועוד) למרות הדין המפורש בשו"ע שאסור לעשות כן. וכך במקומות רבים נוספים.
יש לציין שלעיתים נובע הדבר מחוסר מודעות או חוסר יכולת להכיר את כל הפרטים מראש, והאתגרים מפתיעים אותנו בדרך, ולפעמים – סתם חוסר שימת לב. ולכן ב"ה בדורנו יש את 'מכון הלכה' שכמו כל דבר שקשור לקדושה מוציא גם לטיולים צ'קליסטים והנחיות מסודרות, אותם תוכלו למצוא באתר החדש של המכון, ומה שנותר הוא רק לנטוע בליבנו היטב את המודעות, שגם כאשר כשיוצאים ל"נאות דשא" – השולחן ערוך נוסע איתנו. במלואו.
הקהל מדבר
0 תגובות
הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה
הוספת תגובה