הלכות תקיעת שופר ל'מבצעים'

התוקע לאחרים ואינו רוצה עדיין לצאת י"ח כיצד ינהג?

הבא[1] לזכות את הזולת במצוות תקיעת שופר[2] והוא כבר שמע ויצא ידי חובת תקיעה, צריך השומע לברך- "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו". ואם השומע אינו יכול לברך (כגון בבתי חולים שישנם אנשים נטולי כוח הדיבור, או שאינם מכירים את השפה, או שאינם נקיים[3]), לכתחילה יאמר אתו הבעל תוקע את הברכה מילה במילה כולל שם ה'. וכאשר גם זה לא מתאפשר, יברך התוקע עבורו את הברכות כולל ברכת "שהחיינו".

כאשר תוקע לקבוצת אנשים- יברך אחד מהם בקול ויוציא את כולם ידי חובה. ואם יש ביניהם מי שאינו יודע לברך, יכול גם ה'בעל תוקע' לברך עבורם[4]. והשומע תקיעות שאינם כמסורת אבותיו, יוצא ידי חובה[5] כאשר הבעל תוקע עדיין לא שמע תקיעת שופר[6], ואינו מעוניין כעת לצאת ידי חובה, צריך שיכוון שלא לצאת ידי חובה בתקיעות אלו[7]. ובמקרה כזה יברך השומע את הברכות כנ"ל. התוקע לנשים- והוא אינו יוצא בתקיעה זו, בכל מקרה לא יברך הוא, אלא הנשים יברכו בעצמן. ואם יש צורך, יכולה אחת לברך עבור כולן[8].

גם אחרי השקיעה ניתן עדיין לחטוף 'מבצע שופר' ולזכות את מי שעדיין לא הספיק לשמוע, אלא שאז אין לברך על התקיעות כלל.

מהו מספר הקולות המינימלי שיוצאים בו ידי חובה?

מספר התקיעות שתוקיעים ביחיד, הוא שלושים קולות, תשר"ת שלוש פעמים, תש"ת שלוש פעמים ותר"ת שלוש פעמים. ומי קשה לו לתקוע את כל השלושים קולות לבד, יכול לבקש מחברו להחליפו באמצע התקיעות וימשיך השני ממקום שעצר הראשון. גם מי שתוקע בבית רפואה במחלקות רבות ומשער שלא נותר מספיק זמן לזכות את כולם, לא יתקע פחות מל' קולות. אולם אם מרגיש שנחלש ולא מסוגל לתקוע שלושים קולות )ואין מי שיכול להחליפו(, יש עניין שיתקע רק עשר קולות וללא ברכה. וכשתוקע עשר קולות, המובחר הוא שיתקע- תשר"ת שלוש פעמים, ויכוון "שכל מה שאינו שייך לחיוב התקיעות כוונתו הוא לשורר בעלמא ולא לתקוע כלל". ויפסיק בנשימה בין השברים לתרועה"[9].

[1] על ה"בעל תוקע" להיות בקי בדיני התקיעות. וראוי שילמד את המאמר "להבין עניין תקיעת שופר" שנדפס בסידור. (הלכה למעשה, תשרי- מכון הלכה חב"ד).

[2] ויש לדעת שמשורת ההלכה אפשר להפסיד תפילה בציבור ע"מ לזכות את הרבים בתקיעת שופר, וכן יש לנהוג במקום הצורך (הליכות שלמה, הצבא כהלכה). ויש שכתבו שבמקום צורך- ניתן לצרף את התקיעות שתקע ב'מבצעים' לחשבון ה"מאה קולות" (נתיבים בשדה השליחות ח"ב).

[3] ובמקום הצורך, אפשר לתקוע גם במקום שאינו נקי (הליכות שלמה), אבל את הברכות לא ניתן לברך ויתקע ללא ברכה.

[4] ואין צריך להחמיר שיברך אחד השומעים (תורת חיים, פעסט).

[5] הליכות שלמה.

[6] ולכתחילה לא יתקע ליחידים קודם שלוש שעות ביום. ולכן, כשיש בידו הברירה לתקוע לפני שלוש שעות או לאחר מכן, יתקע אחרי. ושלוש שעות אלו הם שעות זמניות ונמנים מהנץ החמה. (בירורי מנהגים- להרב שבתי פרידמן).

[7] ובפשטות, ביום השני של ר"ה שהתקיעות הן 'מדרבנן', יש לו לדקדק ולכוון (באופן חיובי) שרוצה שלא לצאת י"ח. (שוע"ר סימן תפט).

[8] ולכאורה הכוונה ב"מבצע שופר" היא גם לזכות את הנשים. (הלכות ומנהגי חב"ד ליום יום).

[9] ויש נוהגים לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת. וראה בכל זה בספר הלכה למעשה, תשרי (תשע"ח) ע' 110 ובהערה 21.