זכר למחצית השקל

למנהגינו יש לתת לצדקה 3 חצאי שקלים, כזכר ל'מחצית השקל' שנתנו בתקופת בית המקדש. בשביל להבין את מנהגינו בזה, יש להקדים את מקור המנהג.

אומרת התורה: "זה יתנו כל העובר על הפקודים – מחצית השקל" לבית המקדש.

המקור הקדום ביותר לנתינת חצי שקל ממטבע המדינה לצדקה כזכר למחצית השקל שנתנו לבית המקדש הינו בגמרא: "ובאחד באדר משמיעין על השקלים. ולמה באחד באדר, שהיה צפוי וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהיה המן הרשע עתיד לשקול כיכרותיו על ישראל לפיכך הקדים ואמר למשה שיהיו שקלי ישראל קודמין לשקלי המן". ולכן קוראים את פרשת שקלים בסמיכות לר"ח אדר.

המקור הקדום ביותר לנתינת ג' חצאי שקלים הינו מר"א מברונא. את הסיבה לכך שנותנים דווקא ג' חצאים מסבירים הראשונים שבתורה כתוב ג' פעמים את המילים "מחצית השקל". הרבי מביא 2 טעמים נוספים: זכר לג' ימי הצום שתקנה אסתר המלכה ולהזכיר על כך שבני ישראל החליטו לקיים מה שכבר קבלו, את התורה – 'אוריין תליתאי', לעם ישראל – 'לעם תליתאי'.

ההתנגדות למנהג זה התחילה כבר בזמן הגאונים, והסיבה לכך הינה שמכיוון שאת מחצית השקל צריך לתת לבית המקדש, אין לומר שהמטבעות הינן מחצית השקל מכיוון שאז יצטרכו לגונזם ואי אפשר לפדותם כלל. על כן צריך לתת צדקה ללא אמירות מסוג זה. את הגמרא הם הסבירו שזהו רק זכר וענינו הוא צדקה אך אין לקרוא להם בשום אופן בשם "שקלים" או "מחצית השקל".

לפועל גם מצדדי המנהג אומרים שלכתחילה אין להכריז עליהם "מחצית השקל" אך טוענים שאם עשה זאת יש מקום להתירם לעניים.

סיכום: נהוג לתת לפני פורים שלושה מטבעות של חצי שקל לצדקה. המטבעות הללו הינן זכר למחצית השקל שהיה בבית המקדש, אך אין להגיד שהינן מטבעות של מחצית השקל.