חובת העסקת היהודי

האם יש חובה לבצע עסקה או לקנות דווקא מיהודי?

נאמר בתורה "וכי תמכרו ממכר לעמיתך, או קָנֹה מיד עמיתך". ודרשו חכמים: "כשאתה מוכר, מכור לישראל חברך .. באת לקנות, קנה מישראל חברך". וכתבו הפוסקים שבמקרה שהקנייה מיהודי כרוכה בטרחה בלבד, כלומר כשהמחיר, השירות וטיב העבודה שווים אך היהודי פחות נגיש, יש לטרוח ולקנות מיהודי דווקא.

דין זה אמור אף בהעסקת פועלים – שיש להעדיף פועל יהודי. וכן ידועה גישת הרבי שיש להעדיף לנסוע בחברה יהודית דווקא[1].

האם דין זה נאמר אף כשיש הפרש במחירים בין היהודי לגוי?

דנו הפוסקים עד כמה יש להשקיע כדי להעדיף את היהודי. ראשית יש להדגיש, שממקרה שהגוי המתחרה מתכוון לרושש את עסקיו של היהודי – מצווה לקנות דווקא מהיהודי גם כשההפרש בין המחירים גבוה מאד. אלא שבמקרה זה יש מן הפוסקים שהתירו לקחת את ההפרש מכספי מעשרות.

במידה ואין בכוונת הגוי לרושש את היהודי והמחירים אצל הגוי זולים יותר, דנו הפוסקים עד כמה צריך לשלם כדי להעדיף את העסקה עם יהודי; יש שכתבו שעד כדי הפסד של "שתות"–הפרש של כ-16 אחוז מהעסקה- שמציע הגוי, יעדיף את היהודי. ויש שכתבו עד חומש מהעסקה. אך אם ההפרש הוא יותר מכך רשאי לבצע את העסקה עם הגוי[2].

מתי חל חיוב התשלום לאיש מקצוע שהוזמן לעבוד?

 חייב אדם לשלם את התשלום לפועל באותו יום בו סיים לתת את עבודתו, והזהירו חז"ל כי המאחר שכר הפועל עובר על חמש לאוין: 'בל תעשוק', 'בל תגזול', 'בל תעשוק שכיר', 'בל תלין', 'לא תבוא עליו השמש'; ומבטל מצוות עשה של 'ביומו תתן שכרו'.

זמן התשלום נקבע על פי סיום עבודתו – אם סיים את עבודתו ביום חייב לשלם ביום, ואם סיים בלילה חייב לשלם את שכרו במהלך הלילה. יצוין כי חובת התשלום חלה במידה והפועל הודיע שסיים את עבודתו,  אלא, שקבעו חז"ל שחיוב זה הוא רק כאשר הפועל תובע את תשלום שכרו בזמן, אולם כשהפועל אינו מקפיד, ומוכן לקבל את שכרו מאוחר יותר, אינו חייב לשלם מיד, אלא על פי הסיכום ביניהם. אך במקרה שהפועל אינו תובע את שכרו מחמת בושה ולא מפני שמחל, עדיין תחול מצוות התורה גם כשאינו תובע[3].

[1] ויקרא כה, יד ובפירוש רש"י שם; ב"מ ס, ב; וראה ירושלמי הוריות פ"ג ה"ג; ספר המצוות לרס"ג עשין עשה צה וביאור הרב פערלא שם; תשב"ץ ח"ג קנא שו"ת רמ"א ס"י; לקו"ש חכ"ב עמ' 332, וראה גם במקדש מלך ח"ב עמ' 441; אהבת חסד ח"א ה, ז ובהע' יב; מנחת יצחק ח"ג סי' קכט. מעדני שלמה מהדורה שניה ע' קנו בשם הגרשז"א דלא כדמשמע משו"ת חת"ס חו"מ סי' קלד; בינה ודעת פכ"ד הע' כז; "אם אסק שמיים – ליקוט הלכות השכיחות בטיסה" להרש"י שיחי' פרידמאן; העו"ב אהלי תורה תשצח עמ' 43.

[2] ב"מ ס, ב; שו"ת צ"צ יו"ד סקצ"ה; שערים המצויינים בהלכה ח"א סס"ב קו"א אות א; שו"ת עטרת פז ח"א כ"ג, חו"מ ס"י; אהבת חסד ח"א ה, בהגהות נתיב חסד סוף אות ט; אג"ק כ"ק אד"ש חי"ג עמ' רצב; מנחת יצחק ח"ג סי' קכט; עטרת פז ח"ג חו"מ ס"י.

[3] בבא מציעא קיא, א; רמב"ם הל' שכירות פי"א ה"א; טוש"ע חו"מ סשל"ט ס"א; שו"ע אדמוה"ז חו"מ דיני שאלה ושכירות וחסימה סי"א-ח.