מדיני מצוות הלוואה

יסוד קופות וקרנות גמ"ח

מצות עשה להלוות לעניי ישראל שנאמר "אם כסף תלווה את עמי את העני עמך", ואף שמצווה זו נאמרה בלשון 'אם' למדו חז"ל שזוהי מצווה ולא רק 'רשות'. ומצווה  להלוות אף ליהודי עשיר שצריך לכך, אלא שאם באו לפניו עני ועשיר, עליו להקדים את ההלוואה לעני לפני העשיר. ומצווה זו גדולה יותר ממצוות הצדקה לפי שבמצוות צדקה העני כבר נצרך לבקש מן הבריות ואילו יהודי שמבקש הלוואה עדיין לא הגיע לידי כך, ובזכות הלוואה לא יצטרך הלה לבקש מן הבריות צדקה. וראוי  ונכון לייסד בכל מקום (ובכל בית כנסת) קופת גמ"ח ציבורית, וכל אחד יפריש לשם מעות שיש בידו להלוות[1].

דנו הפוסקים האם ישנו חיוב לסייע לזקוק לקבל הלוואה כגון, כשמקבל ההלוואה נדרש להביא ערב, האם יש חיוב לעזור לו בכך, או שמותר להימנע מפני החשש להיקלע לחובות במידה ולא יפרע הלה את הלוואתו; וכתבו הפוסקים שבאם הערב לקוח בחשבון ומסכים בלב שלם שבאם הלווה לא ישלם הוא ישלם במקומו ויש באפשרותו לשלם – אזי רשאי ויש מצווה להיות ערב, אך כאשר אדם ערב לחברו מתוך מחשבה שבכל מקרה הוא לא ישלם, אין זה דבר ראוי כלל וכלל[2].

אדם שהתחייב לתת הלוואה לחברו העני, אסור לו לחזור בו, וכן אדם שהפריש או נדר לתת סכום מסוים לגמ"ח המתעסק בהלוואת כספים אינו יכול לחזור בו[3].

הלוואה בשטר

אמרו חכמים: "מלוה . . שלא בעדים עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול . . וגורם קללה לעצמו". כלומר, יש חיוב להעמיד עדים בשעת ההלוואה, וכל המלווה ללא עדים הרי הוא עובר בלפני עיוור לא תתן מכשול, משום שהלוואה ללא תיעוד יכולה לגרום ללווה לכפור בחובו ולומר שלא קיבל הלוואה. ואף במקרה שהלווה הינו תלמיד חכם אין לסמוך על אמינותו, כי יתכן שישכח מחמת טרדת לימודו. ונפסק להלכה שלכתחילה ראוי ומשובח יותר לכתוב שטר בעת מתן המעות (ולא להסתפק בראיית העדים). אולם יש הסוברים כי הצ'ק בימינו הוא בדומה לשטר חוב, ולכן אם יש צ'ק ביטחון אין צורך בעדים (וכן יש מתירים אם הלווה כתב בכתב ידו שחייב למלווה). אך הטוב ביותר הוא כתיבת שטר והחתמת הלווה[4].

[1] שמות כב, כד. דברים טו, ט; מכילתא משפטים פי"ט; רמב"ם ריש הלכות מלווה ולווה; וסוף הל' מתנות עניים (פ"י ה"ז) סהמ"צ עשה קצז; שו"ע אדה"ז הלכות הלוואה ס"א. לקו"ש חי"ד עמ' 374. סה"ש ה'תש"א ע' 44-5; סה"ש ה'תשנ"ב ח"ב ע' 372 ; אהבת חסד בהקדמתו.

[2] משלי יא טו; רמב"ם הלכות דעות פ"ה הי"ג; משפט הערב פ"א אות א; מנחת שלמה ח"א סמ"ז; וראה בקובץ צהר גליון יב ע' תיז ואילך.

[3] בצל החכמה ח"ג סע"ח; פסקים ותשובות סרנ"ח ס"כ ובהנסמן בהע' שם.

[4] ב"מ עה, ב; טוש"ע חו"מ ס"ע ס"א, שו"ע אדה"ז חו"מ הלכות הלוואה ס"ו; שו"ת יבי"א ח"ז חו"מ ס"ז; שו"ת ציץ אליעזר ח”ז סמ"ז, פתחי חושן הלואה פ"א ס"א.