לידה בשבת

שמעתי פעם מהרב דוד לאו שי' שהיה אז הרב הראשי, שכשניגש אליו בעל לשאול על לידה בשבת – הוא עונה על שאלתו וגם מברך אותו שהלידה תצא ביום חול, וב"ה שלושים שנה כל מי ששאל אותו לא נולד לו בשבת.

כמי שמשיב לעיתים ביום שישי במכון הלכה ומטפל בשאלות עד קרוב לשבת יצא כמה וכמה פעמים לאחרונה לקבל שאלות כבדות משקל בנוגע ללידה. שאלות טובות וחשוב שנשאלו.

העניין הוא, שהשואל או השואלת שואלים שאלה פשוטה. לדוגמא 'האם אימי יכולה ישר ליסוע לבית הרפואה עם הרכב שלה בשבת'? שאלה פשוטה. אלא שהתשובה לא רק מורכבת ועם ריבוי פרטים, אלא גם דורשת בדרך כלל התארגנות רחבה של המשפחה, כגון: לארח או להתארח אצל ההורים בשבת וכדומה. וכששאלות כאלו מגיעות מיום חמישי ואילך – זה לעיתים מאוחר ולא נח למשפחה, בוודאי במצב כזה של טרום לידה.

ובהרחבה יותר, ידוע שיולדת נמצאת במצב של 'פיקוח נפש', ויש בה גם קולא יתירה מצד העניין של 'יישוב דעתה' של היולדת שזה אין בשאר 'פיקוח נפש'. אולם אין זה אומר שהכול מותר. ראשית צריך להבין ממתי מתחיל מצב של פיקוח-הנפש, שנית ישנן שאלות רבות שקשורות לכל המסביב: כמה אנשים יכולים להגיע עם היולדת? מה נכון להכין בתיק ליולדת, האם עדיף אמבולנס או רכב, מה עושים עם הילדים? האם מותר מקלחת בשבת?

לשמחתנו כיום ישנם ספרי הדרכה חרדיים על לידה, ובהם יש גם פרקים לגבי לידה בשבת. וגם אם ההנחיה בחלקם אינה בדיוק כפי שו"ע אדה"ז, בכל זאת כרגע זו ההדרכה הקיימת והיא שווה לכל נפש וחשוב שגם הבעל וגם האשה ידעו אותם. ואם ישנן שאלות נוספות  – יש לפנות לרב.

לכן, המשימה הראשונה היא להתכונן מראש בערך בתחילת חודש תשיעי ולחשוב על כל הפרטים (ראה מסגרת). תוך כדי תכנון יעלו ממילא השאלות לרב וכשהן תתקבלנה יהיה מספיק זמן להתארגן לכך בנחת ולשאול שוב אם משהו לא מסתדר וכו'.

המשימה השנייה היא לארגן את תיק הלידה לפני שבת.

המשימה השלישית היא ללמוד שני נושאים נוספים הקשורים ללידה: התנהלות הבעל במחלקת יולדות, והמנהגים בעת הלידה אחריה (פרקי תהילים שנוהגים לומר וכדומה).

ועוד משימה אחת לאברכים. אתם הרי מחוץ לחדר לידה כידוע, אך אין זה אומר שאינכם שותפים. אצל יולדת ישנו הכלל של 'יתובי דעתא', עד כדי כך שנפסק בהלכה שמותר אפילו להדליק את נר בשבת, בכדי ליישב בכך את דעתה של היולדת שהיא מקבלת טיפול רפואי טוב. מובן אם כן שיישוב דעתה של היולדת הוא עניין חשוב מאוד. ולפעמים, מיישב את דעתה עצם זה שבעלה יודע להתמצא איפה הדברים אוחזים בתהליך הלידה והיא סומכת עליו. לכן כדאי להכיר לפחות בסיסית כמה מושגים שמתארים את התקדמות הלידה. מושגים פשוטים מאוד, וזה גם אהבת ישראל.

נקודה נוספת שנתבקשתי להעביר:

לידה היא דבר בריא ושמח ובעיקר טבעי, ומבחינה רפואית גם קל. ולכן אין צורך להילחץ מידי ולארגן מזוודות מלאות בציוד ומכשור, תכשירים וסגולות לכל סיטואציה, משלחת של מלווים או סדרה של יועצים לרגעי הלידה ואחריה. זה גורר לחץ מיותר ועומס רגשי. למעשה זוג צעיר וללא ניסיון, יכול לעבור בקלות לידה גם אם לוקח רק את השירותים והייעוץ שבית הרפואה מציע (ובארץ מציעים הרבה), ובעיקר שיהיה בע"ה בעתו ובזמנו ובמזל טוב.

צ'ק ליסט – התארגנות שבת:

• בחירת בית הרפואה אליו תיסעו.
• בדיקה היכן נמצא מקווה בסביבה (עבור הבעל).
• אם מגיעים מחוץ לעיר או מחוץ לתחום – לבדוק איך ניתן להגיע למקווה הלכתית.
• מי מלווה והאם הוא גר במרחק הליכה (יותר ממלווה אחד יש לשאול רב).
• תיאום דרכי הודעה למלווים כשיש לידה (ילד שילך להודיע וכדומה).
• סידור שמירה על הילדים.
• בירור דרכי הגעה אמבולנס/נהג נוכרי/רכב (רכב מצריך הנחיית רב).
• לשמור מספרים של אמבולנס/נהג נכרי בחיוג מהיר.
• פלאפון להשאיר דלוק ומחובר למטען.
• שעון מחוגים עם שניות (למדידה).
• תיק לידה, ראה פירוט.
• דף קטן עם הנחיות מהרב במידה וישנן.
• טלית וגארטעל לבעל (אם מגיע מחוץ לתחום ילבש על עצמו).

ציוד ללידה בשבת (בדגש על המינימום הנצרך):

• מטפחת
• בקבוק מים ריק
• מיץ ממותק (אם צריך).
• תמציות תה אם צריך.
• שמן שקדים (ברוב ביה"ר מספקים).
• בגדי החלפה לאישה.
• תחבושות הגיוניות.
• ספר תהילים עם סימון הפרקים.
• תעודת זהות.
• כרטיס מעקב היריון.
• חטיפי אנרגיה, שתייה וסעודות קלות למלווה וליולדת.
• יין לקידוש, מזונות/המוציא.