עיסוקים שונים קודם הדלקת נר חנוכה

האם מותר לאכול ולעשות מלאכה בערבי חנוכה?

אודות זמן הדלקת נר-חנוכה אמרו חכמים: "מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק"[1]. בכדי למנוע מצב של שכחה, ניתנו מספר הגבלות בעיסוקים שונים עד להדלקת-הנרות. כך למשל, החל מחצי השעה קודם זמן-ההדלקה, אסור לאכול פת או מזונות יותר משיעור "כביצה" -כ56- גרם- עד שידליק את הנרות, שמא ימשך באכילתו וישכח להדליק את הנרות. אולם שאר מאכלים שאינם ממיני דגן כמו פירות וכן כל המשקאות שברכתם האחרונה היא "בורא-נפשות", מותרים קודם הדלקת-הנרות. ואם התחיל לאכול בתוך חצי-השעה שקודם זמן-ההדלקה, צריך להפסיק לאכול ולהדליק את הנרות בזמן. אך אם התחיל בהיתר לפני החצי-שעה, מעיקר הדין אינו חייב להפסיק, אך לכתחילה טוב שיפסיק, וכתבו הפוסקים ששינה קודם הדלקת הנרות אסורה אפילו בשינת עראי בלבד[2].

על חג החנוכה נאמר בגמרא שנקבע "בהלל ובהודאה"[3]. וביארו הפוסקים שכוונת הגמרא, "אבל מותרין בעשיית המלאכה"[4]. כלומר, בשונה מחגים אחרים שנקבעו אף לאיסור מלאכה, בחנוכה מותר. עם-זאת כתבו הפוסקים, שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה כל עוד הנרות דולקים; וכתבו הפוסקים שהמלאכות מהן נמנעות הנשים בעת ההדלקה הן תפירה, כיבוס ודומיהן, אולם בהכנת צורכי סעודה וכדומה מותרות, שכן זמן הדלקת הנרות לא חמור במהותו יותר מחול המועד, ומדברי הרבי משמע שנשים משתדלות להימנע מכל מלאכה[5]. ויש שהחמירו ואסרו בחצי השעה הראשונה כל מלאכה, ויש שהחמירו עוד ואמרו שאף הגברים אסורים במלאכה בזמן זה; יצוין כי למעשה גם ללא האיסור, למנהגנו מקפידים להתעכב למשך חצי השעה הראשונה על יד הנרות. ונחלקו הפוסקים עד מתי נאסרה המלאכה. ולמעשה נהוג להימנע ממלאכה במשך הזמן המינימלי לבעירת הנרות, שהוא חצי-שעה, או לכל-היותר חמישים דקות, ובחלוף זמן זה מותר לעשות מלאכה שלא כנגד הנרות.

מי שמדליק נרות מאוחר מה עליו להקדים – הדלקת נרות או "מעריב"?[6]

בהגיע זמן ההדלקה אסור להתחיל ללמוד תורה, אבל קודם שהגיע זמן ההדלקה, מעיקר הדין מותר להתחיל ללמוד אפילו בחצי השעה שקודם זמן ההדלקה עד שקיעת-החמה, ואם התחיל בהיתר אין צריך להפסיק מלימודו בהגיע זמן ההדלקה. אך אם עבר והתחיל ללמוד בזמן ההדלקה, צריך להפסיק ולהדליק. אלא שלמעשה נהוג שבבוא זמן ההדלקה מפסיקים הכל מלימודם ואף מי שהתחיל בהיתר, בכדי לקיים את מצוות נר חנוכה בזמנה. למעשה אנו נוהגים להדליק את הנרות בין תפלת "מנחה" לתפלת "מעריב" לאחר שקיעת-החמה, ומי שנאלץ להדליק לאחר צאת- הכוכבים, עליו להתפלל "מעריב" קודם להדלקה, אלא-אם-כן דרכו להתפלל "מעריב" בקביעות בשעה מסוימת בכל השנה, יכול להדליק תחלה ויתפלל בשעה הקבועה[7].

האם נשים מותרות באכילה לפני הדלקת נרות?

כיוון שנשים חייבות במצוות נר-חנוכה, אף שאינן מדליקות בעצמן, ראוי שימנעו מלכתחילה מאכילה, מעשיית מלאכה, משינה ולימוד קודם ההדלקה. ובעת הצורך יש להקל להן במלאכה או לימוד כגון לימוד לצורך בחינה וכדומה, ולגבי אכילה כתבו הפוסקים שניתן להקל בעת-הצורך, אלא שלמעשה טוב יותר שימנעו מאכילת קבע, ויאכלו מאכלים שברכתם האחרונה היא "בורא-נפשות", או פת ומזונות פחות מכביצה[8].

[1] שבת כא, ב.

[2] מחצה"ש סתער"ב סק"ה; וראה לכללות העניין טוש"ע ונ"כ או"ח סתרנ"ב ס"ב; שו"ע אדה"ז או"ח סתל"א ס"ה ואילך. ועוד; נטעי גבריאל חנוכה פ"ה.

[3] שבת כא, ב.

[4] טוש"ע ונ"כ או"ח סתר"ע ס"א.

[5] ראה לקו"ש חכ"ה עמ' 512.

[6] טוש"ע ונ"כ או"ח סתר"ע; ב"ח או"ח סתער"ב סק"ב; מג"א שם סק"ה; מחצה"ש שם; ס"ח סקכ"א; מנהגי מהרי"ל עמ' תט; השלמה לשו"ע אדמוה"ז או"ח סתר"ע סוס"ד; מ"ב וכה"ח רסתר"ע; 'היום יום' כ"ה כסלו; פסק"ת רסתר"ע; נטעי גבריאל הל' חנוכה פ"ד ופל"ח; ספר המנהגים -חב"ד עמ' 71; 'התקשרות' גליון תשנב ע' 15 הע' 40.

[7] למוד: ב"ח או"ח סתער"ב סק"ב; מג"א שם סק"ה; מחצה"ש שם; נטעי גבריאל חנוכה פ"ו ס"א-ב; תפלת מעריב: שע"ת סתער"ב סק"א; היום יום כה כסלו; מענה הרבי לבעמח"ס נר אהרן הובא בשלחן מנחם ח"ג ע' רסו; נטעי גבריאל חנוכה פ"ג ס"ה-ט.

[8] ראה מג"א סתער"ב סק"ה; שו"ת בצה"ח ח"ד סנ"ח; נטעי גבריאל חנוכה פ"ה ס"ה ובהערות שם. ועוד.