עניינו הכללי של פסוק ראשון הוא לקבל את עול מלכותו של הקב"ה ושננהג על פי רצונו המוחלט כפי שציוונו בתורה.
המילה 'שמע' היא ראשי תיבות שהם גם ההוראה כיצד לומר קריאת-שמע: שאו מרום עיניכם – צאו והתרוממו והתנתקו לשנייה אחת מהעולם והנחותיו, וחישבו רק על הקב"ה. והכריזו לעצמכם ולכל יהודי: שמע ישראל! שמע יהודי והפנם! שה' אלוקינו אני מאמין שהקב"ה הוא כוחנו וחיותינו, הוא נותן לנו את החיים ואת כל מה שכלול בהם, ה' אחד! ה' הוא המלך והמולך היחיד בכל שבעת הרקיעים, העולם, וארבע רוחות השמים – של כל העולם כולו, ולכן הוא גם המולך עלי ואני מקבל את מלכותו עלי באופן מוחלט ואנהג כפי שהוא רוצה עד כדי מסירות נפש בפועל ממש.
הפסוק נאמר באהבה וביראה יחדיו למי שברא את העולם ומחיה אותו בכל רגע והוא מלכו שצריך לירא ממנו.
ויש לקרוא את הפסוק הראשן בקול, כיוון שהוא קריאה גם לכל היהודים בסביבה.
לאחר מכן – 'ואהבת' – כיוון שהוא המלך ודואג לנו כל רגע רגע, מתוך אהבה נעבוד אותו בכל כוחנו ולבבנו ואפילו הוא נוטל את נפשנו.
'והיה אם שמוע' – גם אם אין לנו מספיק רגש של אהבה כאהבת בן לאב – נעבוד אותו בקבלת עול.
הקהל מדבר
0 תגובות
הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה
הוספת תגובה