הרב מיכאל שלמה אבישיד

Une bénédiction est récitée sur une Mitsva en vue de son accomplissement ("’Over Lé’Assi’atane"). De ce fait, on récitera la bénédiction avant le prélèvement, puis on procèdera à ce dernier, en récitant la suite du texte.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

ברכות תרומות ומעשרות

Il est permis, et même d’une importance cruciale, de distribuer des photos du Rabbi à des Juifs. Bien que parmi une minorité des décisionnaires, on en trouve qui interdisent ceci, la majorité des décisionnaires, et parmi eux le Choul’hane ‘Aroukh, autoriseront un telle chose, car tant que le visage d’un homme ou d’un Tsadik n’est pas en relief, il n’y aura là aucun interdit. Et ce, plus particulièrement maintenant que s’est répandue la coutume de permettre une telle chose, avec l’arrivée de la photographie, comme l’ont tranché nos maîtres, auteurs du Choul’hane ‘Aroukh, ainsi que le Gaon Ragatchover. C’est également l’avis du Gaon, Rabbi Yossef ‘Haïm (le Ben Ich ‘Haï) et du Gaon, Rabbi Yossef ‘Haïm Zonenfeld. Et ainsi témoigne le Rav Avraham Yist’hak HaCohen Kook : bien que certains ‘Hassidim évitent de se faire photographier, ce qui a une source dans les décisionnaires, le consensus Halakhique tel qu’il a été tranché dans le Choul’hane ‘Aroukh et reçu par le peuple Juif, stipule qu’il est permis de photographier quelqu’un, et de dessiner un humain en couleur, sur un tableau, et qu’il n’y a là aucun interdit aux yeux de la Halakha. De même, cette coutume s’est répandue dans les communautés religieuses, lorsque le but est de raviver l’amour de la Torah et du Judaïsme. Et, comme il est dit dans le Talmoud Yérouchalmi : "Toute Halakha qui est tremblante dans tes mains (qui manque encore de clarté), sors et vois comment le peuple se comporte à son sujet, et agis de la sorte" et "Laisse faire le peuple d’Israël (ne modifie pas ses coutumes), car, s’ils ne sont pas eux-mêmes des prophètes, ils sont fils de prophètes". Non seulement la chose est permise, mais elle est primordiale, car, comme le disent nos Sages : il est bon de regarder le visage des Tsadikim et des érudits, et cela ajoute de la sagesse et de la crainte du Ciel à celui qui les regarde (sauf pendant la prière, bien entendu), à l’instar de Rabbi Yéhouda Hanassi, qui a gagné en sagesse en regardant Rabbi Méïr. Plus surprenant : nos Sages ont appris l’importance de cette coutume d’un verset dans Yéchayahou, au sujet de D.ieu. Dans le Zohar, nous trouvons même plus que cela, au sujet de Rabbi Chim’one Bar Yo’haï et de ses élèves (voir source). Enfin, citons l’exemple de Yossef Hatsadik, qui parvint à ne pas fauter lorsqu’il vit le visage de son père.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

עבודה זרה מבצעים בינה מלאכותית

כן, בתחילת ברכת הקידוש (לאחר ברכת הגפן) אבל נהוג להסתכל גם בתחילת ויכולו.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

בדרך כלל אינם תולעים אלא גבישי סוכר, אבל כדאי לבדוק ולראות ששום דבר לא זז, ואחר כך למעוך כמה גבישים ואם התפוצצו אין לאוכלם.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

כשרות חרקים

כי הרמ״א חולק על העיקרון לחזור כמה פעמים על אותה קריאה כמו שחלק בסימן תרס"ג, אלא ששתק בארץ ישראל כי למה להיכנס לדיון מיותר היות וגר בפולין, כמו שהרמ״א לא מעיר בנוגע להרבה דינים בתרומות ומעשרות. וכן הבין הביכורי יעקב והצ״צ שהרמ״א היה חולק הן בחנוכה והן בסוכות. וזה שאשכנזים בארץ לא עושים כך הוא בגלל שתלמידי הגר״א הגיעו ראשונים מבין האשכנזים לארץ הקדש והגר״א חלק על הרמ״א. ולהעיר שהצ״צ הוכיח נגד שיטת הגר״א, והרבי גילה בשיחה בתשמ״ט מעלת מנהג חו״ל גם בארץ הקדש, וכן העיר בחנוכה בשנת תשכ״א, ולפחות לגבי חנוכה התקבל בכל מקום והוא בדיוק אותו דיון של סוכות.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

חול המועד יום טוב סוכות קריאת התורה

לא. מכיוון שהכף נקיה ואין דוחקא דסכינא ומן הסתם הכף לא נשארה שם עשרים וארבע שעות, ולכן אין שאלה על כבישה. וכידוע אדה״ז מקל בכבישה בדבר חריף שלא מפליט מכלי פחות מיממה אף שקיים מושג של כבישה בזמן שיעלה על האש וירתיח.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

כשרות בשר וחלב

Non, car lorsque l’on réchauffe un borékas, de l’humidité s’en échappe. Or, pendant Chabbath, il est interdit de réchauffer quelque chose qui contient (ne serait-ce qu’) un peu d’humidité.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

שבת חשמל בשבת Chabbath

כן, ככל רווח (כמובן רק מה שניתן בפועל, ולא כספים שנשמרים כחיסכון עד זמן מסוים, שמהם נותנים מעשר רק כשמקבלים אותם בפועל).

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

מעשר כספים

במלאכות שליהודי עצמו מותר לעשות בשבת, כגון, שטיפת כלים (ואפילו אם שוטף במים חמים מותר, שהרי עושה זאת רק בשבילו ולא לתועלת יהודי), סידור הבית (כשאין בכך משום הכנה לחול), לטאטא את הרצפה - מותר, אבל במלאכות שליהודי אסור לעשות בשבת, כגון שטיפת הריצפה, אסור שגוי יעשה אותם עבור היהודי. לגבי נתינת המשכורת על העבודה בשבת, רוב הפוסקים סוברים שאין איסור שכר שבת לגוי ואין צורך בהבלעה, אבל כמובן שתיקח את כספה רק לפני השבת או לאחר השבת.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

שבת אמירה לגוי

La prière de Cha’harith pour les femmes devra contenir au minimum les passages suivants : les Berakhoth du matin, la lecture du déroulement de l’offrande perpétuelle (Korbanoth), la lecture du Chéma’ avec la bénédiction "Ga’al Israël", la ‘Amida et ‘Aleinou Léchabéa’h.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

תפילה נשים שחרית בינה מלאכותית

S’il s’agit de choses que l’on prévoit de faire, ce sera interdit. Parler longuement de théorie uniquement, sans rapport avec une action concrète, sera interdit. Et même si l’on souhaitait n’en parler qu’un petit peu, ce qui est autorisé par le Choul’hane ‘Aroukh, il faudra se montrer rigoureux et s’en empêcher, comme le tranche le ‘Hida : « Celui qui préserve son âme, s’en éloignera ».

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

שבת דיבור בשבת Chabbath

בנוגע למנין – אפשר, באם הוא שומע. ורק לחזרת הש״ץ יהיה בעיה, בגלל שצריך תשעה שומעים ועונים, אך לשאר חלקי התפילה אין שום בעיה. בנוגע לעליה לתורה - אין להעלותו. יש המקילין, אך לא כדאי להעלותו.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

קריאת התורה מנין

כן, כיון שהלוואה היא מצוה בכל אופן, בין אם מלווים לעניים ובין אם מלווים לעשירים.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

דיני ממונות שימוש בכספי מעשר מלווה ולווה

בארץ ישראל - כמובן שאסור, כי מסייע בעבירה, גם בלא איסור לפני עיור, הן כמלצר והן כטבח (שו"ע אדה״ז סי' שמז). בחו״ל – כמלצר, רבו הפוסקים להחמיר (מהרשב״ץ וברכי יוסף ועוד), אבל עד שימצא מקום עבודה אחר, במצב של לחץ כלכלי, יש על מי לסמוך (האריך בזה בשו״ת יביע אומר בעשרות מקורות כדרכו). אבל כטבח אין לעבוד שם, כי יש איסור בישול בשר בחלב בנבילות וטריפות (כנפסק ברמב״ם ונו״כ של השולחן ערוך יו״ד סי׳ פז ס"ג כנודע. משא״כ בבשר טמא), ואפילו אם מבשל בשר בקדירה חלבית בת יומא עובר על איסור דאורייתא (עיין משבצות זהב באורך בריש סי' פז, וכן ברמ״א ונו״כ בסעי' ו', דלא כקצת פוסקים שאין איסור בישול כשאין כוונה לאוכלו). ועוד, החשש לטעימה כמעט בלתי נמנע בעבודה של טבח. ובודאי בכגון דא, המפרנס את העולם כבר קרוב לששת אלפים שנה ימציא לו עבודה המתאימה לרצונו ית׳ בטוב הנראה והנגלה וכל העולם נברא לתורה ולישראל.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

כשרות מסייע לדבר עבירה לפני עיוור

מותר רק נקיון של יום יום אבל לא נקיון יסודי.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

חול המועד עשיית מלאכה

כשחוזרים מהלוויה יש סעודה הנקראת סעודת הבראה (מכינים אותה שכינים או ידידי המשפחה) ובסעודה זו אוכלים לחם המוציא עגול (כמו בייגל), וביצים קשות וקרות קלופות ויש אומרים גם עדשים.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

אבילות הלוויה

שיעור השמן שצריך לתת הוא 50 דקות, ומנהגנו להקפיד ע"כ גם כשמדליקים לאחר צאת הכוכבים.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

חנוכה נרות חנוכה צאת הכוכבים שיעור השמן בנר חנוכה

במשך השבת אסור לעשר, ואפילו אם היה עדיין בין השמשות היה אסור במקרה זה, ורק במוצאי שבת יוכל לעשר מלימון אחר שאינו מעושר גם על לימון זה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

תרומות ומעשרות שבת

אם שכחה מצד עומס היום תתפלל פעמיים (היות ותשלומין זה רק אחרי תפילה קיימת) אך אינה חייבת להתפלל הכל אלא רק את ברכת גאל ישראל (המתחילה באמת ואמונה), ושמונה עשרה של ערבית.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

תפילה תפילה וברכות תפילת תשלומין נשים

דם האדם אסור משום מראית העין ואינו אוסר את התערובת ולכן אפשר לאכול ללא חשש.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

כשרות דם

מניח ביד שמאל כי בעי יד כהה, ואפשר ללמוד זאת מדין איטר יד, שמניח ביד ימין של כל אדם הגם שלא יהיו התפילין קרוב ללבו. כמו"כ במקרה זה יניח על היד הכהה, דהיינו, יד שמאל, הגם שיהיה קצת רחוק מהלב, ופשוט.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

הנחת תפילין תפילין

הכף צריכה הגעלה בכלי שני, והכוס לא צריכה שום הכשרה. \r בנוגע לכף - גם המחבר והרמ״א בסי' קה ס"ב מסכימים שלכתחילה כלי שני אוסר, והיות ויש אפשרות להכשיר את הכף, זה נחשב לכתחילה ויש להכשירה (רע״א בפירוש השו״ע בסעיף ב). וק״ו לשיטת הרש״ל והט״ז שמחמירים בכלי שני שלא במקום הפסד מרובה. בנוגע לכוס - גם אם הכף בת יומא אין צורך להכשיר, כי גם לשיטת הט״ז כלי שני אין בכוחו להפליט ולהבליע כאחד.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

כשרות בשר וחלב הכשרת כלים

הקומקום נשאר פרווה, כיוון שבדיעבד לא אומרים ניצוק חיבור.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

כשרות בשר וחלב

Il est possible d’officier, et le Rabbi a enseigné que l’assemblée doit être mise au courant de ce Yahrtseit.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

אבילות יארצייט Chabbath

Il ne faudra pas poser d’aliments sur la Plata pendant Chabbath, même si elle n’est pas encore allumée. Si la nourriture est posée sur la Plata depuis la veille de Chabbath, certains autoriseront cet usage d’une minuterie. Cependant, certains y verront un dénigrement de la sainteté du Chabbath, contrairement à un climatiseur ou à une lampe s’allumant, pendant Chabbath, à l’aide d’une minuterie.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

שבת מלאכת אופה ומבשל חשמל בשבת שעון שבת Chabbath

אין שום חשש, ומכמה טעמים: א. לא מחזיקנן ריעותא. (כנפסק ברמ״א ביו״ד סי' צה). ב. ראיית עכו״ם נזהרים בה לכתחילה, אבל הרבה פוסקים מקילין בדיעבד, וכאן אין כלל ידיעה ברורה שעברו וראו. ג. בקבוקי יין סגורים (שלא נפתחו מעולם) הם חותם בתוך חותם, ולכן אין חשש נגיעה והחלפה (שו"ע יו״ד בסי' קל באריכות). ד. הרי מדובר בחצר של ישראל, ובטח מסתובבים גם יהודים מידי פעם ולכן אין חשש (עיין בשו"ע יו"ד סי' קל בסופו).

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

כשרות

כן.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

שבת

מזונות מעיקר הדין כי הוא פת הבא בכיסנין (רק בעלי נפש מחמירים לאכלו אחרי לחם אמיתי).

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

תפילה וברכות ברכות ברכה ראשונה

יש בזה דיון רציני בפוסקים בין האבן העוזר למגן אברהם בהלכות פסח, ולכן כדאי להחמיר להכשיר אותו בהגעלה (הקערה והסכינים), ואם קשה לעשות זאת (בדרך כלל לא כ״כ קשה) אפשר להסתמך על רוב הפוסקים שפסקו כאבן העוזר. שאין צורך להכשיר.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

כשרות בשר וחלב הכשרת כלים

אם הם תפורות למעיל מותר ואם לא ראוי להחמיר בזה, אם הקור מאוד גדול ולא תפרו לפני שבת ואין לו מעיל עם כיסים שיכולים לחמם היטב את ידיו, נראה שניתן להקל בזה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

שבת הוצאה

אין צורך בגניזה לתשמישי מצוה אבל המחמיר לא לזורקם לאשפה תבא עליו ברכה, ומומלץ אז להניחם בצידי הדרכים או ביער. אבל במציאות של ימינו הדבר קשה, ולכן יניחם בשקית סגורה לפני זריקתם במקומות אשפה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

סכך הסוכה גניזה סוכות

אצטט את לשון הזהב של אדמו"ר הזקן: ״ואין חיוב לאכול בשר ולשתות יין בשבת, אלא לפי שמן הסתם יש לרוב בני אדם ענג באכילת בשר יותר מבשאר מאכלים, ובשתיית יין יותר מבשאר משקים, לכך יש להם להרבות בבשר ויין כפי יכלתם והשגת ידם״ .

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

שבת סעודה אכילת בשר

לפתוח את הכיסא מותר. אבל חיבור חלקי כלי בדבר שלא רגילים לחבר ולהוציא כל יום זה אסור לחברו אם מתהדק בחוזק. ואם קצת בחוזק (רפוי ואינו רפוי) אז במקום הצורך אפשר.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

שבת מלאכת בונה

מבחנים של תורה שיש להבין את תירוצם יש להימנע מכך. ולא דומה למי שהתיר העתקת ספרים, אפשר לנוח ולקום אחרי חצות או מוקדם בבוקר או שיקבלו את המבחנים אחרי החופשה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

לימוד תורה חינוך ליל ניטל

אפשר, את תפילת שמו"ע כדאי להתפלל בעמידה במקום שאפשר להתרכז, במקרה שאי אפשר גם לא בזמן אחר ואת מוכרחת לעשות זאת בדרך, אפשר גם תוך כדי ההליכה. שחרית לנשים מעיקר הדין הוא כדלקמן: ברכות השחר, קרבן תמיד, קריאת שמע עם ברכת גאל ישראל, תפילת שמו"ע, עלינו לשבח.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

תפילה וברכות תפילה נשים

כשמניח את הסיר לפני שבת אין בזה שום איסור מעיקר הדין, כמו שמפעילים אור או מזגן על ידי שעון שבת. בכל זאת כמה פוסקים המליצו להחמיר כיוון שרואים בזה 'זילותא דשבת' לכוון חימום אוכל בשבת. סיבה נוספת להחמיר, יכול להיות מקרה שהפלטה תופעל באמצע השבת, ותרצו לראות מה מצב התבשיל, ותפתחו את הסיר כשהוא עדין קר, או שעדין לא הגיע לחום שהיד סולדת, ושוב תכסו את הסיר, ובמצב זה אפשר לעבור בזה על איסור דאורייתא, כי אדמוה"ז סובר שיש בישול אחר בישול מן התורה בדבר לח אם הוא התקרר לגמרי.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

שבת שעון שבת מלאכת אופה ומבשל

מותר.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

כשרות בשר וחלב

יש לטבול ביום ראשון בערב, וכך להיות טהורה בסמיכות להגעת הבעל.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

טהרת המשפחה ליל טבילה

בזמן שברור שהם מגיעים מהגשמים אפשר לברך גם על אחד מהם, ונהוג על הרעם לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם", ועל הברק "עושה מעשה בראשית", ואם שמע רעם וראה ברק כאחד יברך ברכה אחת - "עושה מעשה בראשית".

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

ברכות ברכת רעם וברק תפילה וברכות

המגן אברהם הביא את דברי רב הונא שמאכל הראוי לאדם לא יביא לבהמה. לכן אם נשאר אוכל ממש, ראוי במידת האפשר לשמור ולהשתמש בהם בימים הקרובים וכדומה, אבל שאריות מועטות או מלוכלכות שלא ראויים לאכילה, אפשר להביא לבהמות חיות או ציפורים ללא חשש. והמקל לתת להם גם מאכלים טובים הראויים לאדם יש לו על מי לסמוך.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

בל תשחית בעלי חיים

אסור, הציפור הינה מוקצה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

שבת מוקצה

אין שום בעיה לאכול בשר בליל הסדר, ואדרבה חשוב לאכול בשר ביום טוב, רק שבליל הסדר אסור לאכול בשר צלוי או בשר בלי מים, כגון צלי קדר שהבשר מתבשל בקדירה רק עם הרוטב שיוצא מהבשר עצמו, או בשר (וכן עוף) שהכניסו עם קצת שמן בכמות קטנה רק כדי שלא ידבק לתבנית, שנוהגים להחמיר גם בזה, לכן יכין בשר מבושל במרק או ברוטב ויאכל בליל הסדר.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

פסח ליל הסדר אכילת בשר

מותר. ולענין פרהסיא, עיין שו"ע יורה דעה ס׳ רנד.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

צדקה צדקה ומעשרות כספים

מלאכה שנעשית במזיד בשבת מותר לאחרים ליהנות ממנה מיד אחרי שבת (כנפסק בשו"ע אדה"ז סי' שיח בתחילתו) גם אם העושה במזיד התכוון בשבילם. אם מדובר באדם לא דתי שהסריט, יש מחמירים שיעבור מצאת השבת זמן של 'בכדי שיעשו'. (בגלל הטעם השני המובא בסעיף א' "לא ישמע לו". ואינו בסתירה לנפסק בשו"ע סי' רנג ובסי' תקג באיסורים שלא נראים חמורים כחזרה או ערמה בדיני הכנה). אם מדובר בתכניות שבהם יהודים שמחללים את השבת בריש גלי אין לראות אותם עולמית, על דרך דברי הכתב סופר הידועים. וגם מטעם חינוך, שאדם יכול להחליט ללמד את חברו שלא רוצה לראות מה שהוסרט בשבת להראות את חומרת האיסור.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

שבת מעשה שבת

כדאי להוציא את התווית קודם השבת. אם לא הוציאו והם מפריעים ללובש, אפשר להוציאם. ולא יעשה זאת בפני עם הארץ.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

שבת מלאכת קורע אבלות

כן.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

דיני סת"ם תפילה וברכות מזוזה בדיקת המזוזה ברכת המזוזה

À l’approche de Chabbath, il n’y a aucun interdit de poser un aliment (même cru) sur une Plata. En effet, une Plata est considérée comme "Garouf" (où il est impossible de régler l’intensité de la flamme – de la chaleur), et c’est la raison pour laquelle il n’y a pas contre-indication au fait de poser sur la Plata un aliment cru. Ce qui a été dit ci-dessus, n’est valable que si l’on n’a pas eu le temps de cuire l’aliment au préalable. Mais si l’on dispose du temps nécessaire, il est conseillé de se montrer rigoureux et de cuire la nourriture avant de la poser sur la Plata. En effet on craint que l’on découvre l’aliment et qu’on le recouvre à nouveau, ou bien qu’on le retire de la Plata (dans le but de l’y remettre), avant que la cuisson ne soit complète, et qu’on le repose ou qu’on le déplace à un endroit plus chaud, ce qui constituerait (D.ieu nous en préserve) une transgression de l’interdit de la Torah de cuire pendant Chabbath.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

שבת מלאכת אופה ומבשל חשמל בשבת Chabbath

אם אפשרי להשיג מים במרחק של מיל (נסיעה של 24 דקות) מהמקום בו אתם נמצאים, או באם אתם בדרך ובעוד 4 מיל בכיוון הנסיעה תשיגו מים – יש להמתין. באם לא ניתן להשיג מים באחד מאופנים אלו, יש היתר לאכול את הלחם ללא מגע ישיר בלחם, באמצעות כפפות וכדו'. אך כיום נדיר שאין אפשרות להשיג מים בסביבה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

תפילה וברכות נטילת ידיים שונות

על חטא אומרים גם כשלא מתענים ולכן אומר גם בחנוכה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

תפילה וברכות חנוכה חתן

מיד שמתאפשר מבחינה טכנית, ואם עבר זמן ועדין לא עשו, יש לעשות בהקדם.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

חנוכת בית

יש שנוהגים כך והרבה לא נזהרין בזה והכל תלוי בהבא לקמן:

יש שלושה טעמים לכיסוי הפת בשבת בעת הקידוש
1. יקרא דשבת דהיינו להראות שסעודה זו באה אך ורק לכבוד שבת , ובאופן רשמי הקידוש מכריז את השבת ואם הלחם מונח על השולחן לפני הקידוש , נראה שהיה כאן בלי קשר לשבת ולכן מכסים אותו , ומגלים הלחם אחרי הקידוש על מנת להראות שהוא בא לכבוד שבת. (טעם היוצא מפרק ערבי פסחים בסוגיא של פורס מפה ומקדש )

2. כדי שלא יראה את פת את בושתו , כי ברכת המוציא לפני ברכת הגפן בסדר הברכות , והיות וכאן מקדשים קודם מסתירים את הפת. (מבואר בירושלמי)

3. לזכר המן שהיה מכוסה מלמטה ומלמעלה (תוספות בערבי פסחים )

המ"ב בסימן רעא וכן הרבה פוסקים הביאו כל הטעמים , ויש פוסקים שכתבו שעיקר הטעם הוא שלא יראה הפת את בושתו (כערוך השולחן בסימן רצט ) ויש פוסקים שהביאו את טעם המן כטעם עיקרי (עיין אשל אברהם בוטשאטש בסוף סימן רעא.

אדמו״ר הזקן בסימן רעא(סעיף יז וגם לפני זה בדין פורס מפה ומקדש) הביא טעם אחד בלבד והוא טעם (א) דהיינו להראות שהפת בא לכבוד שבת, ורק הוסיף בסוף הסעיף שכדי לעשות זכר למן מכסים אותו מלמטה ולמעלה.

בפוסקים הביאו הרבה חילוקי דינים היוצאים מהטעמים הנ״ל ונתעכב רק על שתים מהם.

1) כשעושים קידוש בבית הכנסת אחרי שחרית , כדי לצאת ידי חובת קידוש שחייב להיות במקום סעודה , אוכלים מיני מזונות (עיין באורך סימן רעג , ובפרט בהגהה בשולחן רבנו סימן קפח סעיף י ובשו״ת צ״צ ועוד) הרבה פוסקים כתבו שרק לטעם שלא יראה הפת בושתו יש לכסות את המזונות ,כי ברכת בורא מיני מזונות, לפני ברכת הגפן משא״כ לשאר הטעמים. ולכן לשיטות החוששים לטעם זה , ובפרט למי שטעם זה עיקר , יש לכסות מזונות, ולפי זה לשיטת רבנו שהשמיט טעם זה , לא צריך לכסות מזונות, והכן הקילו כמה פוסקים חשובים לא לכסות מזונות. אבל לדעתי אינו מוכרח כלל , כי גם לטעם יקרא דשבת יתכן לומר שצריך לכסות מזונות , בפרט במקרה זה שיוצאי בקידוש במקום סעודה עם מזונות , בפרט שכמה פוסקים (עיין בסימן רעא באשל אברהם ס״ק ז מהלבוש ) טוענים שמטעם זה יש לכסות את כל המאכלים של הסעודה או שכדאי להביאם (הסלטים וכו׳) רק אחרי המוציא (כדי לא לעשות הפסק בן קידוש למוציא כנפסק בסימן רעג) ובמילא פשוט שצריך לכסות מזונות . והכן כמה נזהרים להביא סלטים רק אחרי המוציא אבל יש חולקים על זה כי יתכן שהחמירו רק בפת או במזונות שבהתוועדות , כי בהם יוצא ידי חובת קידוש.
2) לטעם דלא יראה הפת בושתו יש לכסות החלות שלפני המקדש , אבל שאר הלחמים המונחים רחוק ממנו או בצלחת של שאר המשפחה , אין כלל צורך לכסותם , אבל לטעם המן וכן לטעם יקרא דשבת (הטעם העיקרי של אדמו״ר הזקן , יש לכסות את כל הלחמים שעל השולחן (ובהתוועדות את כל המזונות לדעתי)

לסיכום , כדאי להחמיר לכסות את המזונות בעת הקידוש בהתוועדות (והמקילין בזה יש להם על מי לסמוך), ויש לכסות את כל הלחמים שעל השולחן.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

קידוש קידוש והבדלה קידוש וסעודה שבת

לענין הדלקת נרות שבת על נרות חשמל ובפרט לדים בשעת הדחק כגון בבתי רפואה וכו׳ , יש להקדים ובקיצור רב היות וערב שבת (עיין ס׳ רנ ולכן אין יושבים בדין ולכתחילה לא עושים גיטין )
נ״ש היא מצוה דרבנן (כך דעות רוב הראשונים רמב״ם בהל׳ שבת רפ״ה ..... דלא כבה״ג שמנה אותה בתריג מצוות /קלח/ ודלא כיראים שהיא הל״מ , וכן דעת הפוסקים ואדה״ז ריש ס׳ רסג שהיא תקנת חכמים.
והטעמים לתקנה
1 כבוד שבת (פסחים נג וברש״י שבת כה וברמב״ם פ״ל והובא גם בשו״ע ובשועה״ר והוא נ״מ טובא בנר שכבר דלוק או שהדליק לפני הפלג או אחרי הפלג ולא קיבל שבת לאלתר (ראה שועה״ר סעיף ו /להעיר מרע״א בסעיף ד ומבמ״ב ס״ק כ ואכ״מ / ועיין שו״ת בית הלוי ח״א יא בהסבר הרמב״ם בין פ״ה לפ״ל כידוע נ״מ בין כבוד לעונג וד״ל).

2 עונג שבת (תוס׳ שבת כה וברמב״ם פ״ה ובשו״ע רסג,ב ובשועה״ר ריש הסימן ועוד (רעג,יב) לענין נרות שמברכים עליהם וכו׳.

3 שלום בית (שלוה כשהמקום מואר) (שבת כג וברש״י שם וברמב״ם סוף הלכות חנוכה משא״כ בהל׳ שבת הביא עונג וכבוד ,ובשו״ע סעיף ג ובמ״א ס״ק יג,יד בשם המרדכי ובשועה״ר ריש הס׳ וכן בהמשך וכן בס׳ תקכז סעיף כט.

ועיין בלקו״ש יא וחט״ו ובשולחן המלך אם טעם ג הוא הטעם העיקרי לשיטת רבינו. ולפי טעם זה פשוט שבנידון דידן מהני והעיקר שיהיה מואר ובפרט לשיטת רבינו בחוט המשולש (ריש ס׳ רסא וס׳ רסג,יא ובתשובות רבינו ושם כתב נרות לשון רבים וד״ל) בענין הדלקת נרות בבין השמשות על ידי נכרי והברכה על ידי ישראל (בשינוי נוסח קו״א ס״ק ג) ובדיוק לשונו הזהב של רבינו בריש ס׳ רסג ״שיהיה נר דולק ״ כידוע שיטת הרב אלישיב ז״ל לברך על נרות אלו כי העיקר התוצאה וכמובן שיש חשיבות בהדלקה כנ״ל בטעם כבוד שבת עיין דיוק לשון רבינו בסעיף יא ולהעיר מסעיף יד שם בדין הדלקת שלא במקום החיוב וד״ל.
וכן לשאר הטעמים (עונג וכבוד) פשוט לברך בנרות אלו (כמובן בשעת הדחק כי מנהג ישראל תורה (עיין ס׳ רסד וד״ל) ולכתחילה כדאי לחשוש למחמירים כפשוט , ובפרט שבעינן היכר שהדליקו לכבוד שבת , ופעם לא היה ברירה כ״כ כי סמוך לערב כל השבוע הדליקו נרות שמן או חלב או שעווה ואזי ההיתר היה לקבל שבת לאלתר או סמוך ממש לשבת , משא״כ בימינו דוקא הנרות נדלקים לכבוד שבת אבל ולא על ידי חשמל וד״ל.‏יש מכונת ). ודברי חכמים צריכים חיזוק וכ״ש בדור יתום שאם ראשונים כמלאכים ....(שבת קיב) עיין בשבות יצחק בדין נר שבת פ״ג וכן באור לציון ח״ב ובספר הליכות שבת דף יז ובאריכות בספרו של הרב הורוויץ בקיצור הל׳ שבת על אדה״ז בדף ס.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

// לדף הרב

הדלקת נרות חשמל בשבת נרות שבת קודש