הרב מנחם כהן

אין צורך.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

כשרות בשר וחלב הכשרת כלים

אסור. רק שלא בפניו מותר.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

כשרות טהרת המשפחה הרחקות

אין נוהגים לרקוע ברגליים בקריאת פרשת זכור.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

פרשת זכור

מותר, כיון שזה לצורך בריאותי ולא להנאה.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

בין המצרים תשעת הימים קניות

הסלט פרווה. ניתן לאוכלו עם דגים.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

כשרות דגים

אין בעיה.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

כשרות ראש השנה סעודה פסח

אסור, כיוון שעל ידי נטילת השמן מקרב את כיבוי הנר.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

שבת מלאכת מכבה

כל זמן שזה בנשימה אחת, אפשר לחכות בין קול אחד לשני. אבל יותר טוב לעשות הרבה יותר מ9, כי אין הגבלה למספר התרועות.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

תקיעת שופר ראש השנה

מותר ללמוד רק אחרי חצות הלילה.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

לימוד תורה חנוכה ליל ניטל

מותר לגזוז ציפורניים, אך בשבוע שחל בו תשעה באב נהוג שלא לגזוז ציפורניים.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

גזיזת ציפורניים בין המיצרים תשעת הימים

ברכתו האדמה אף שנשתנה צורתו, כיון שגידלו אותו לשם כך.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

ברכות ברכה ראשונה תפילה וברכות

אפשר לקרוא בשבת, רק לא לומר שזה בשביל יום חול, שלא יהיה מכין משבת לחול.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

שבת פורים קריאת מגילה הכנה משבת לחול

רצוי להימנע מזה, אף שמעיקר הדין אין איסור בגיל כזה.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

פורים לא ילבש

צריך לפחות שבעה שנטלו ידיים.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

תפילה וברכות שמחות שבע ברכות שידוכים ונישואין

מנהג כ"ק אד"ש מה"מ להדליק בפתילות מצמר גפן.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

חנוכה המנורה והנרות

צריך לשמוע סיום מסכת.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

ערב פסח תענית בכורות פדיון הבן

לא, ברכת מעין שלוש על היין פוטרת גם את שאר המשקים.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

ברכות תפילה וברכות ברכה אחרונה ברכה מעין ג'

בחב"ד מקפידים לאכול תפוח בדבש ולומר עליו יהי רצון. אוכלים גם ראש של איל או דג, רימון ודגים אך בלי לומר יהי רצון. בשלחן ערוך אדמו"ר הזקן מוזכר גם תמרים, כרתי, סילקא, קרא ורוביא, אך לא מקפידים על כך בחב"ד וככל הידוע גם הרבי לא הקפיד על זה, ואיש איש לפי מנהגו.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

סעודה ראש השנה

מזונות.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

ברכה ראשונה ברכות כשרות תפילה וברכות

בשבת הראשונה הסמוכה ללידה.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

שמחות שלום זכר ברית מילה

אומר רצה בברכת המזון, אלא אם כן התפלל ערבית או אמר ברוך המבדיל.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

שבת תפילה וברכות סעודה ברכת המזון

כן, כל זמן שעדיין ניתן להשביח את הפת באפייה נוספת, ניתן להכשיר את הפת שתהיה פת ישראל.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

כשרות מאכלי גויים

אפשר לזרוק לפח.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

חנוכה המנורה והנרות גניזה

הספר כשר.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

דיני סת"ם ספר תורה

תשפכו והכוס בסדר.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

כשרות חרקים דיני ממונות

תשים עליו נייר כסף כפול, ומעל זה תשים את החלבי.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

כשרות בשר וחלב

צריך להשאיר לכולם מהיין. אך אם שמעו את הקידוש השתיה לא מעכבת, והיא בעיקר לחיבוב המצוה. אבל מי שלא שתה מהיין וירצה לשתות יין אחר כך, צריך לברך בורא פרי הגפן.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

שבת קידוש וסעודה תפילה וברכות

יש הנוהגים לקרוא פסוקים אלו בניגון כמו של מגילת איכה: בפרק ב' פסוק ו': "עם יכניה מלך יהודה, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל". בפרק ג' פסוק ט"ו: "והעיר שושן נבוכה". בפרק ד' פסוק א': "ומרדכי ידע .. זעקה גדולה ומרה". בפרק ד' פסוק ג': "שק ואפר יוצע לרבים". בפרק ד' פסוק ט"ז: "וכאשר אבדתי אבדתי".

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

פורים קריאת מגילה

אם רואים את הנרות מהמקום של הסעודה, זה בסדר. אם לא, כדאי להתאמץ לסדר מקום שיראו אותם בזמן הסעודה.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

שבת הדלקת נרות

אם הן מבד או דברים אחרים ולא מעור, מותר.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

בין המצרים תשעת הימים תשעה באב תעניות צומות

מותר.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

תפילין מבצעים

כאשר עומד בשעה שמתחילים לומר קדיש עליו להישאר לעמוד לפחות עד אחר עניית אמן יהא שמיה רבא.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

תפילה קדיש

לא יברך, כיון שיצא כבר ידי חובה בברכת אהבת עולם.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

תפילה וברכות ברכות ברכות התורה קריאת שמע

צריך שידלקו עד חצי שעה לאחר השקיעה לפחות.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

חנוכה זמן ההדלקה

בחורים שיוצאים מהישיבה לפני פסח צריכים לבדוק היטב את החמץ בלילה שלפני יציאתם בלי ברכה, אך אם מוכרים את החדר לגוי – אין צורך לעשות שם בדיקת חמץ. אם אביהם בודק את החמץ בביתם, ישמעו ממנו הברכה ויכוונו לצאת ממנו ויסייעו בבדיקה. לגבי מכירת חמץ ניתן להרשות את האב למכור וניתן למכור בנפרד.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

פסח בדיקת חמץ מכירת חמץ צומות

מותר, כיון שמותר להזיז מוקצה כלאחר יד.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

דיני ממונות שבת מוקצה

נכון שלא לזרקם לאשפה דרך בזיון. בשעת הצורך ישימו אותם בפח, בשקית שאינה שקופה.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

שונות הבדלה גניזה תפילה וברכות

רק כשזה בפני עצמו, או כשהטעם מורגש.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

סעודה ערב יום כיפור יום כיפור

רק אחרי שעובר הזמן הנדרש מאכילת החלבי (למנהגנו שעה).

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

בשר וחלב כשרות המתנה

יכוון בברכת 'אהבת עולם' שזה ייחשב לברכת התורה, וילמד או יקרא פסוקי תורה אחרי התפילה.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

תפילה וברכות תפילה ברכות התורה

אפשר, אך לא לטבול את העוגה בקפה.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

כשרות בשר וחלב

אם אין צורת הפירות ניכרת כלל, ברכתו שהכל.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

ברכות ברכה ראשונה תפילה וברכות

כן, יוצא לכתחילה. אמנם כדאי מאוד למצוא מקום שקוראים בו בספר תורה שבו 'פצוע דכא' כתוב באל"ף, כפי שמקפידים בחב"ד.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

פרשת זכור

אם אכן הייתה גערה אמיתית, או שעברו 3 חדשים, יכול להסתפר בעצמו או על ידי אחרים.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

שנת אבל תספורת

אפשר להדליק בזה.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

שבת הדלקת נרות

כן.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

כשרות מאכלי סכנה דגים בשר

צריך לברך.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

ברכות ברכת הגומל תפילה וברכות

ברכתו שהכל. אך כדאי לברך על מאכל שברכתו העץ ועל מאכל שברכתו שהכל כדי לצאת לכתחילה ידי חובת כל השיטות, כיון שיש אומרים שברכתו העץ, מאחר שזה דרך אכילתו.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

ברכות ברכות הנהנין תפילה וברכות

אפשר לזרוק. עדיף לגנוז.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

גניזה הושענא רבה ערבה

אין מנהגנו לקרוא מגילת רות.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

יום טוב בין המצרים חג השבועות מגילת רות

בתמצות:
באמת צריך לשמור עליו גם כיום, רק שישנה סכנה מפני הגויים שירצו להרע לנו אם ידעו שאנו שומרים על בית המקדש, ו"פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה". אמנם גם כיום יש לנו שמירת מקדש "רוחנית" – לשמור על חפצי הקדושה שברשותנו.
בהרחבה:
אחת המצוות המרכזיות במקדש היא מצוות שמירת המקדש. מצוה זו נלמדת מהפסוק "ושמרו את משמרת אוהל מועד" (במדבר יח, ד) זו מצוות עשה וגם איסור שלא לבטל את שמירת המקדש.
יש להציב כהנים ולויים שישמרו על בית המקדש כפי שכותב הרמב"ם "אין שמירתו (של המקדש) אלא כבוד לו, אינו דומה פלטרין (ארמון) שיש עליו שומרים לפלטרין שאין עליו שומרים" מטרת השמירה היא אפוא, להוסיף כבוד למקדש.
מובן, כי הכבוד אינו ניתן למבנה הגשמי ולעיצוב המדהים של בית המקדש, אלא לאלוקים השוכן בו. כידוע, גם לאחר החורבן נשארה הקדושה במקום המקדש, שכן כשם שהשכינה קיימת לנצח כך גם קדושת משכנה קיימת תמיד, כדברי רבותינו "קדושה אינה זזה ממקומה". ולכן גם היום יש להיזהר שלא להיכנס היכן שאסור להיכנס במקום המקדש כיון שגם היום קיים הציווי "את מקדשי תיראו".
אמנם, בזמן הגלות קיימת סכנה מאומות העולם. גם כאשר יד היהודים תקיפה ואפילו אם ישנו שלום עם הגויים, תמיד יהיו בודדים הרוצים להרע לנו, שהרי הלכה היא: "בידוע שעשו שונא ליעקב". וממילא אם יתקבצו הכהנים והלויים כיום כדי לקיים את מצוות שמירת המקדש כהלכתה באופן בולט וגלוי, עלול להגרם רעה ליהודים אי שם, בתגובה למעשה כזה מצידנו בהר הבית.
לכן על פי הכלל "פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה" נדחית מצוות שמירת המקדש מפני החשש האמור.
אין מקום כמובן לשמירה חשאית על הר הבית, שכן כל עניין השמירה הוא דווקא מתוך רושם ומתוך כבוד למקדש, בשמירה חשאית לא יתווסף כבוד למקום המקדש.
אמנם גם כיום מוטלת עלינו מצוות שמירת המקדש במובנה הרוחני: עלינו לשמור על דברי הקודש שברשותנו, חומש סידור וכדומה, וזה יביא את קיום המצוה כפשוטה בהתגלות הרבי מלך המשיח בגאולה השלימה ובבנין בית המקדש, אז יוכלו הכהנים והלויים לשמור אותו ללא חשש.

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

בתמצות:
למלך המשיח אמנם ישנם כמה שמות כפי המובא בנ"ך ובמאמרי חז"ל, שמות אלו הם כמו שמצינו למשה, יתרו ועוד שהיו להם כמה שמות. בספרים מוסבר שכל שם מבטא תכונה אחרת שתהיה אצל מלך המשיח.
בהרחבה:
בחז"ל ניתנו למשיח שמות רבים. מהידועים שבהם: שילה, ינון, חנינה, מנחם בן חזקיה, ה' צדקנו, ועוד.
ומהו באמת "שמו של משיח"? כיצד מסתדר שמו האמיתי של מלך המשיח עם כל שאר השמות שכינו לו חז"ל? מוסבר במפרשים שהשמות השונים אינם בסתירה זה לזה, אלא כולם מבטאים תכונות שונות שיהיו (וישנם) במלך המשיח. המהרש"א כותב: "כולהו שמות תוארים וכולהו איתנהו ביה [כולם ישנם, וקיימים בו] כמו במשה שהיו לו כמה שמות ותארים".
ה'שדי חמד' מאריך בביאור הנושא וכותב (בשינויים קלים): "המחלוקת בעניין שמו של משיח הוא פשוט, דאלו ואלו דברי אלוקים חיים, שהרי גם ביתרו מצינו שהיה לו שבעה שמות, וכמו שהוא במלאכים שנקראו על שם פעולתם. והכל לפי איך שתהיה זכות הדור, ובאיזה סיבה תהיה הגאולה. בדרך משל, אם לא יזכו כ"כ, רק תהא מתנת חינם בחמלת ה' עליהם - אז נקרא חנינה; ואם יהיה בזכות המתאבלים על ירושלים שהובטחו שיזכו לראות בנחמתה, כמו שאמרו חכמינו ז"ל: "כל המתאבל על ירושלים כו'" בזה יהיה נקרא מנחם, ואם תהיה הגאולה למען שמו יתברך - אז נקרא על שם הקב"ה שעושה צדקה עם ישראל, וזהו 'ה' צדקנו'. ו'ינון שמו' פירשו המפרשים לשון נין ונכד היינו כשיהיה בזכות אבות וברית אבות לא תמה לכן נקרא ינון, וכשיבוא גם משה רבנו אתו נקרא שילה כי שילה הוא גימטריא משה והוא יבוא עם משיח".
כ"ק הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע (אביו של הרבי מלך המשיח שליט"א), מבאר כי השמות מנחם, שילה, ינון וחנינה מרומזים בעצם השם 'משיח' ובלשונו: "כל הדעות אמת הם ואלו ואלו דברי אלוקים חיים וכל הראשי-שמות נרמזו בשם 'משיח' - ראשי תיבות מנחם שילה ינון חנינה".
המהר"ל מפראג בספרו "נצח ישראל" מבאר, כי שמות אלו באו להדגיש מעלות מסוימות שיהיו אצל מלך המשיח: שילו – על שם שכל אומות העולם יביאו שי-לו. חנינה על שם שהקב"ה יחונן ויתן לו כל מה שיבקש, ומנחם בן חזקיהו על שם שעתיד לנחם את ישראל ולחזק את ליבם.
יש לציין בענין זה את דברי הרבי שהשם "מנחם" וגם "צמח" שהוא בגימטריא מנחם, הם שמותיו של משיח צדקנו, ואילו "צדק" שעולה בגימטריא 'מענדל' גם הוא משמותיו של מלך המשיח "והיה צדק אזור מתניו" (ישעי' יא, ה).

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

בתמצות:
החיוב לעלות למקדש הוא תמידי, בגלל הקושי שבהגעה לבית המקדש המצווה לעלות שלוש פעמים בשנה, אך עצם המצווה לא השתנתה.
בהרחבה:
בשו"ת 'דבר יהושע' הקשה, שהרי "אין נביא רשאי לחדש דבר" על מצוות התורה, ואם כן כיצד יכול נביא (גם נביא כישעיה) לחדש שיעלו לרגל גם בשבת ובראש חודש, בשעה שבתורה נאמר מפורשות "שלוש פעמים בשנה"?
ומתרץ, שבכל זמן יש מצוה לבוא ולעלות לבית המקדש, רק שהתורה חייבה את כל עם ישראל לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה בגלל הקושי שבהגעה תדירה יותר. אבל בגאולה השלימה, שאז תתבצע העלי' בקלות ובמהירות (על גבי עננים), לכן תתרחב המצוה גם לכל שבת וראש חודש.
כך גם משמע מדברי רש"י בפרשת כי תשא (לד, כד) שכיון ש"אתה רחוק מבית הבחירה ואינך יכול ליראות לפני תמיד, לכך אני קובע לך שלוש רגלים הללו".

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

בתמצות:
אהרן הכהן – כשיקום בתחיית המתים.
בהרחבה:
התורה קוראת לכל מי שבא במגע עם מת או נמצא עמו תחת קורת גג אחת – 'טמא'. הדרך להיטהר מטומאה זו היא על ידי 'מי חטאת'. 'מי חטאת' הם מי מעיין חיים, בהם מהול אפר מפרה אדומה שנשחטה ונשרפה על ידי כהן. ממים אלו מזים על הטמא בימים השלישי והשביעי לתהליך הטהרה. השלמת התהליך נעשית על ידי טבילה במקווה.
את הפרה האדומה הראשונה הכין אלעזר בן אהרן הכהן (חוקת יט, ג ורש"י). התפקיד לא ניתן לאהרן עצמו משום שהטהרה שמביאה הפרה האדומה נועדה (גם) לכפר על הטומאה שנוצרה מחטא העגל, חטא שאהרן גרם לו בעקיפין, ולא התאים כי ה'קטגור' יהפוך ל'סניגור'.
במרוצת השנים הוכנו תשע פרות אדומות. את הפרה השנייה הכין עזרא הסופר, ושבע פרות נוספות נשחטו בתקופת הבית השני. הפרה העשירית תישחט עם בואו של מלך המשיח. אך לא ממש על ידו, משום שהוא אינו כהן (המשיח מגיע כידוע משבט יהודה). מי אפוא הכהן שישחט וישרוף את הפרה?
הרבי מלך המשיח שליט"א אומר כי סביר להניח שאז תינתן הזכות הזו לאהרן הכהן, שיקום בתחיית המתים. בעת ההיא, לאחר שיתגשם החזון "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכרי' יג, ב) ולא יישאר בעולם שום רושם שלילי מחטא העגל, אין מה שימנע מאהרן לקבל את הזכות להכין את הפרה, בתור הכהן החשוב ביותר.
ראוי לציין כי יחזקאל הנביא מדבר על הגאולה במונחים של טהרה באמצעות 'מי חטאת': "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם... מכל חטאותיכם אטהר אתכם" (יחזקאל לו, כה).

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

בתמצות:
בגאולה מצוות עליה לרגל תהיה, לא רק בשלושת הרגלים, אלא אף בכל שבת וראש-חודש (ובשבת ראש חודש – פעמיים). איך נסע בתדירות כזו? המדרש אומר שלשם כך נשתמש בעננים.
בהרחבה:
נאמר בפסוק "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר" (דברים טז, טז) זו מצווה מן התורה לעלות לבית המקדש שלוש פעמים בשנה, בחג הפסח בשבועות ובחג הסוכות.
אודות הגאולה השלימה נאמר בישעיה (ס"ו, כג) "והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'", מצות העלי' לרגל תתרחב אפוא לא רק לשלושת הרגלים אלא גם לכל שבת וראש חודש.
בתורת החסידות מבואר הטעם לכך, כיון שבגאולה יהיו השבתות וראשי החדשים במעלה גבוהה בדיוק כמו החגים, ולכן גם אז תהי' מצווה לעלות לרגל.
(על-פי המדרשים נראה ברור שיהיה חיוב לעלות בשבת וראש חודש, וכדברי המדרש "כשיגיע הקץ אני בונה אותו (את המקדש) ואין אתם עולים שלוש פעמים בשנה אלא כל חודש וחודש ובכל שבת ושבת". אך לדעת כמה ממפרשי המקרא לא יהיה חיוב לעלות, ורק שאלו יהיו מועדים קבועים בשביל מי שירצה לעלות).
בנוסף לחידוש של הרחבת מצות העלי' בשבת ובראש חודש, יהיו זמנים שבהם החידוש יהי' כפול: כאשר ראש חודש יחול בשבת יעלו כל בני ישראל פעמיים ביום אחד! פעם אחת לתפילת שחרית ופעם נוספת לתפילת המנחה.
וכך מתאר זאת ה'ילקוט שמעוני': "כשחל ראש חודש להיות בשבת.. באים שני פעמים, אחד של (בשביל) שבת ואחד של ראש חודש, והעבים טוענין אותן בהשכמה ומביאין אותן לירושלים והם מתפללים שם בבוקר, והן טוענין אותן לבתיהן ומחזירין לירושלים. מי אלה כעב תעופינה – הרי של בוקר, וכיונים אל ארובותיהם – הרי של מנחה".
כל זה הוא החובה לעלות לרגל, אך לגבי האפשרות לעלות לבית המקדש, זו תינתן לכל יהודי (שיהי' אז "קודש הקדשים") בכל עת שירצה להיכנס ואף לקודש הקדשים!

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

בתמצות:
ביאורים רבים נכתבו בספרים ומסקנת הדברים שמשיח אכן יכול לבוא בשבת, ולגבי השאלה הרי אליהו לא יכול לבוא בערב שבת? אמר הרבי מלך המשיח ששאלה זו נשאל את אליהו הנביא כשהוא יגיע, והוא יתרצה.
בהרחבה:
אחד משלושה עשר עיקרי האמונה הם "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא" כלומר, יש לצפות לביאת המשיח בכל יום, שיבוא ביום זה ממש. הוכחה נוספת לכך הוא הדין ההלכתי המופיע בגמרא וברמב"ם ש"האומר 'הריני נזיר ביום שבן דוד בא בו', הרי זה אסור לשתות יין לעולם" מכיוון שכל יום ויום הוא בחזקת "יום שבן דוד בא בו".
אמנם, במבט שטחי ניתן ללמוד מדין זה גם כן שבשבתות וימים טובים משיח לא יכול לבוא. כיון שבגמרא שם נאמר שהנודר בצורה כזו בשבתות וימים טובים חלים עליו חיובי נזירות רק לאחר השבת מכיוון שאליהו הנביא צריך לבוא יום קודם לכן ו"מובטח להם לישראל שאין אליהו בא בערבי שבתות וימים טובים מפני הטורח".
ראוי לציין כי הרמב"ם אינו כותב דבר זה בצורה מוחלטת, אלא "שהדבר ספק אם יבוא בשבת או ביום טוב, או לא יבוא, והואיל והדבר ספק, ביום שנדר לא חלה עליו נזירות שספק נזירות להקל, מכאן ואילך חלה עליו נזירות, ושבת הבאה שהיא ספק, אינה מפקעת נזירות שיש עליו".
בספר "כרתי ופלתי" (לר' יהונתן אייבשיץ) כתב, שאליהו הנביא מגיע קודם ביאת המשיח, זהו רק כאשר בני ישראל יהיו במצב של "לא זכו", אמנם במצב של "זכו" הגאולה תחל מיד, אף שלא הגיע אליהו קודם לכן.
הרבי מלך המשיח שליט"א התייחס מספר פעמים לשאלה זו, והסביר, כי הציפייה לביאת המשיח היא "בכל יום שיבוא" ואפילו בשבת, ומה שנאמר ש'הנודר נזירות ביום שבן דוד בא אין נזירותו מתחילת בשבת' אינה סתירה לכך, שכן:
א. ה"יום שבן דוד בא" הוא היום בו מלך המשיח כבר ינצח וישלוט על כל העמים לאחרי שהוא יתגלה, כפי שהגמרא אומרת "כיון שבא משיח הכל עבדים הן לישראל", ויום זה אכן לא יכול לקרות בשבת. אבל תחילת התגלותו של מלך המשיח (שאינה מכריחה את ביאת אליהו הנביא קודם לכן) יכולה לקרות אף בשבת וביום-טוב, ועל כך אנו אומרים "אני מאמין.. אחכה לו בכל יום שיבוא".
ב. כאמור, ברמב"ם נפסק כי מה שנאמר שהנזיר הנ"ל יכול לשתות יין בשבת וביו"ט בפעם הראשונה, הוא מכיוון שישנו ספק אם משיח יכול לבוא בשבת או לא (ומפרשי הרמב"ם מסבירים שהספק הוא מצד איסור תחומין), ומכיוון שאליהו הנביא יפשוט את כל הספיקות (כידוע ש"תיקו" הוא ראשי תיבות "תשבי יתרץ קושיות ובעיות"), הרי יתכן שאליהו יבוא ויפשוט שמשיח יכול לבוא בשבת.
ג. יתכן שאליהו הנביא יבוא בערב שבת ומשיח בשבת, וכשיגיעו הם יתרצו את השאלה כיצד הם הגיעו בזמן כזה.
ד. בגמרא מבואר שהטעם לכך שאליהו לא יבוא בערב שבת הוא מפני הטורח - שבני ישראל יצטרכו לעזוב צרכי שבת ולקבל את פניו, אבל כאשר נמצאים בגלות כל כך הרבה שנים, מסתבר שלבני ישראל לא תהיה כל תרעומת ברגע שייודע שאליהו הנביא הגיע והוא מבשר שהגאולה כבר מגיעה, אפילו אם הוא יבוא בערב שבת.
(נוסף לכך יש להוסיף, כי לדעת הרמב"ם ביאת אליהו כלל אינה תנאי מוקדם לביאת משיח ולשיטתו "בתחילת ימות המשיח יבוא אליהו" ולא לפני).

הרב מנחם כהן

// לדף הרב