הרב מנחם מענדל ויינר

אם זה דבר שכך הרגילות לאכול אותו עם כף או מזלג, לא צריך ליטול ידיים. אם זה דבר שאנשים לא רגילים לאכול עם כף או מזלג, כף או מזלג לא יועילו לפטור מנטילה.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

נטילת ידיים דבר שטיבולו במשקה

כל הכנה לסעודת החג תהיה רק אחרי צאת השבת ואמירת ברוך המבדיל בין קודש לקודש, עד צאת השבת אסור לעשות כל הכנה בשבת לקראת החג, ואפילו דברים שמצד עצמם אינם אסורים בשבת.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

שבת יום טוב הכנה משבת לחול

מותר וחשוב לספר בשבח חבירו, אלא אם כן זה בפני שונא שלו, או במצב שיודע שהדיבור הטוב יגרום לאנשים לדבר בגנותו. ובכל אופן אין להרבות ולהגזים בשבחים בצורה שזה עלול להביא לידי גנותו.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

רכילות לשון הרע

כן, לפני מנחה אומרים 'הודו' ו'פתח אליהו' כבכל ערב - שבת.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

תפילה שבת ראש השנה כשרות

עשבייה או קוצים המקיפים את ביתו מותר לכסח או לשרוף, ובתנאי שאין כוונתו לשם עשיית גינה אלא רק שביתו לא יהיה מוקף בקוצים. לכתחילה עדיף לכסח (דהיינו לחתוך אותם מעל פני הקרקע בלי להוציא את השורש), ולא לנכש את העשבים מהשורש.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

שמיטה

אף שבחו"ל בימים אלו עדיין לא מבקשים גשם עד שיעבור 60 ימים מתקופת תשרי (יוצא ב5 או 6 בדצמבר). הטועה ואמר ותן טל ומטר אינו צריך לחזור ולהתפלל.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

תפילה טעות בתפילה ותן טל ומטר

לא, כאשר מדובר במאפה מזונות, יצא ידי חובה בדיעבד בברכת המוציא.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

ברכות ברכה ראשונה תפילה וברכות

מחזירים את ספר התורה רק אחרי קריאת המגילה ואמירת אשרי ובא לציון וקדיש.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

פורים קריאת מגילה קריאת התורה

מותר להזכיר את שם אביו או אמו כדי להתפלל לרפואתם או ללמוד לזכותם.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

תפילה וברכות כיבוד הורים

מי שצריך לברך ברכת הגומל יש לקרוא לו לעלות לתורה, כיוון שנהגו לברך בשעת קריאת התורה. אך אם אין מספר העליות מספיק, אינו קודם לשום חיוב, כיוון שמן הדין יכול לברך בעשרה אף בלא עליה לתורה.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

ברכות תפילה וברכות ברכת הגומל קריאת התורה

או שישתו ישירות מכוס המקדש עצמו, ואז אין צריך לתקן, או אחרי ששותה יתקן וימזוג לכוסות השומעים.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

שבת קידוש

לא, אין לגלול בשבת את ספרי התורה לצורך החג, מאחר שאסור להכין משבת לחג.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

שבת יום טוב הכנה משבת לחול

המנהג שביום טוב אומרים בשמחה ובצהלה, וי"ט כסלו נחשב כיום טוב.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

שבת י"ט כסלו

מותר להשתמש בשופר באותו מקום שנמצא בו, אף ללא רשות הבעלים מכיוון שמן הסתם נוח לו לאדם שיעשו מצווה בממונו בדבר שאין בו חסרון כיס, אך אין להוציא את השופר ממקומו ללא רשות.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

ראש השנה שופר - כשרותו

מן הדין אין איסור להעלותו לתורה.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

קריאת התורה עליה לתורה גיור

כיוון שהכל היה קר, והכוס לא שהתה זמן רב, מספיק שטיפה רגילה.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

כשרות בשר וחלב

כדי שיהיה מותר להשתמש צריך שיהיה ברור שבעל הספר לא מקפיד, ולכן במקרה זה שהניחם במקום מסוים לשמור אותם עבורו, בודאי שאין להשתמש בלי רשות מפורשת.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

ספרי קודש השאלה

ביום שמחת תורה גומרים ללמוד פרשת 'וזאת הברכה' וגם לומדים פרשת בראשית עד היום שעומדים בו.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

שמחת תורה לימוד תורה

נחל שיש בו זרימה חזקה ומימיו שוטפים במהירות, אפילו אם המים אינם גבוהים כל כך, ומגיעים לו רק מעט מעל המותניים, אסור לעבור בו מפני חשש סכנה.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

שמירת הגוף והנפש ענייני סכנה

לא, מתחילים במזמור לדוד, ככל שבת מוצאי יום טוב.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

שבת תפילה ראש השנה

אין בעיה, רק אוכל לא שמים תחת המיטה.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

מאכלי סכנה שמירת הגוף והנפש

יותר נכון לומר רק קדיש אחד ובמקרה זה בסיום ספירת העומר, אך אם מנהג המקום לומר גם קדיש אחרי עלינו ולא מסכימים לוותר עליו, ניתן לומר גם קדיש אחרי עלינו.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

אבלות תפילה וברכות קדיש תפילה ספירת העומר

אם הסיח דעתו מלשמור את ידיו יטול שוב עם ברכה, אם לא הסיח דעתו אינו צריך ליטול.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

סעודה נטילת ידיים

מותר, כיוון שזה המקום שלהם, זה מכובד ואין כאן בזיון לספרים.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

ספרי קודש

עיוור חייב בכל המצוות, ולכן יכול להוציא אחרים ידי חובה, ויכול להיות שליח ציבור.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

תפילה שליח ציבור

צריך שיספיקו לסעודת שבת, שיאכלו לאור הנרות.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

הדלקת נרות שבת

לא, עד חג שבועות לא שומעים, כולל בראש חודש.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

ספירת העומר מנהגי אבילות שמיעת מוזיקה

לא, אין למעט כלל, ואדרבא יש להוסיף ולהרבות באכילה ושתיה לשלול כל חשש, של אבילות ותענית בשבת, וכדברי כ"ק אד"ש: "כיון שיום השבת הוא יום רצון״, ״חמ­דת ימים אותו קראת״, ועד שקשור עם הגאולה .. לכן, כשחל בו יום התענית, לא שייך בו ענין ה״צום״ הקשור עם החורבן והגלות, כי אם הענין ד״ששון ושמחה״ הקשור עם הגאולה. וענין זה מודגש בהאכילה ושתיה ביום התענית שחל בשבת, שמצוה ״לענגו בעונג אכילה ושתיה", ״דגים גדולים .. בשר ויין" .. שבזה מודגש לא רק שלילת העינוי דהעדר האכילה ושתיה, הענין הבלתי ־ רצוי דיום התענית, אלא גם (ובעיקר) השמחה והתענוג שבאכילת בשר שמן ושתיית יין ישן (שאולי י״ל שביום התענית שחל בשבת צריך להוסיף בזה יותר מבכל שבתות השנה, כדי לשלול הקס״ד של מיעוט בזה בגלל יום התענית)". ואפילו לגבי סעודה שלישית - סעודה מפסקת בשבת תשעה באב כותב כ"ק אד"ש: "עד שאפילו בנוגע לסעודה השלישית (בתשעה באב שחל בשבת) סעודה המפסקת - הדין הוא ש"אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו".

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

שבת תענית ציבור תשעה באב צומות

אין לומר את ההפטרה בעל פה, אך אם ההפטרה כתובה ויש בה חיסרון - ניתן לומר את החסר בעל פה.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

תפילה קריאת התורה הפטרה

אין לנגן בכלי זמר ואין לשמוע מוזיקה שמחה בימי בין המצרים. אמנם, אם מטרת שמיעת המוזיקה אינה לשם שמחה, אלא לשם הרגעת הילדים וכדומה יש מקום להקל. מטעם זה יכולות גננות ומדריכות בקייטנות להשמיע מוזיקה לילדים הקטנים.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

בין המצרים שמיעת מוזיקה קטן חג השבועות

מצד העליה לתורה אין בעיה להעלותו גם לקריאת פרשת זכור, רק שבדרך כלל עיוור אינו יכול לקרוא את ההפטרה, ולכתחילה לא מעלים למפטיר אדם שאינו יכול לקרוא את ההפטרה.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

קריאת התורה הפטרה פרשת זכור

כן, בודאי שיש עניין לספור כל ערב גם אם החסיר ימים מאחר ויש אומרים שכל יום זו מצווה נפרדת שאינה תלויה בספירת הימים שלפניה, אלא שיש אומרים שהספירה כן תלויה בימים שלפניה, ולכן למעשה יש לספור בלי ברכה, וטוב לשמוע את הברכה מאחר.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

ספירת העומר

נרות חנוכה צריכים לדלוק חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, ולכן בערב שבת שמדליקים מוקדם, הנרות צריכים לדלוק יותר זמן, ולכן גם השמש של ערב שבת צריך להיות גדול מספיק כדי לדלוק חצי שעה אחרי צאת הכוכבים.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

חנוכה הדלקת נרות ערב שבת

לא, איטר מתעטף כמו כולם.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

טלית איטר יד טלית וציצית

טעה בתפילת ערבית בליל שבת והתפלל של חול, ולא נזכר עד הבוקר – יתפלל בשחרית פעמיים 'עמידה' (שניהם בנוסח של שחרית), השניה לתשלומי ערבית.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

תפילה וברכות תפילה שבת טעות בתפילה תפילת תשלומין

מתחילים ערבית כרגיל, לאחר תפילת שמונה עשרה, אומר הש"ץ קדיש תתקבל, ולאחר מכן יושבים על הארץ, בהפסק מפה וכדומה, וקוראים מגילת איכה. אחר קריאת מגילת איכה, ממשיכים באמירת הקינות לליל תשעה באב. אחר אמירת הקינות אומרים "ואתה קדוש" קדיש שלם ללא תתקבל, עלינו לשבח, קדיש יתום. אבל רח"ל, בתוך שנת האבילות האומר משניות בסוף התפילה, יאמר משניות מפרק ג' של מסכת מועד קטן העוסק בדיני אבילות, וקדיש דרבנן ככרגיל.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

תפילה וברכות תפילה תשעה באב בין המצרים צומות

בזמן סיום כל אחד מחמישה חומשי תורה המנהג שכל הקהל עומד בקריאת הפסוק האחרון ובסיומו אומרים חזק חזק ונתחזק. לגבי העולה לתורה יש שכתבו שלא יאמר חזק חזק ונתחזק מפני חשש הפסק בין הקריאה בתורה לברכה, אמנם כ"ק אד"ש כותב שאין לחשוש לכך וגם העולה יאמר חזק חזק ונתחזק.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

קריאת התורה

אדם שבטעות או באונס לא התפלל תפילה, בזמן תפילה שאחריה ישלים ויתפלל שוב את תפילת שמונה עשרה, אלא שלכתחילה יש להפסיק בין התפילות באיזה מזמור, ולכן אדם שלא התפלל ערבית, בשחרית לאחר אשרי יתפלל פעם נוספת שמונה עשרה, ובמנחה או ערבית שגם צריך לכתחילה להפסיק במזמור, יכול גם כן לומר אשרי, אלא שיאמר כקורא בתורה ולא כאמירת חובה.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

תפילה תפילה וברכות תפילת תשלומין

מנהג חב"ד להתחיל להתפלל בשעה 10, אף שלעיתים בחורף יוצא שמתפללים אחר זמן תפילה, וזה על פי הנהגת רבותינו נשיאנו ובפרט כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א להתפלל בשעה זו.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

תפילה שבת תפילה וברכות זמן תפילה

הגמרא כותבת שכאשר רבי יוחנן היה מגיע לפסוק: "כי את כל מעשה האלקים יבא במשפט על כל נעלם" היה בוכה, ואומר: "עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו?", ומבאר רש"י שכוונת הפסוק: שאף דברים הנעלמים ממחשבתו של אדם והוא עושה אותם בשוגג, יביא האלוקים במשפט. שואלת הגמרא: "מאי על כל נעלם? אמר רב: זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה. ושמואל אמר: זה הרק בפני חבירו ונמאס". היינו שהרואה את חברו עושה מעשה זה, נגעל מכך, ולכן העושה מעשה זה עלול להישפט על כך בבית דין של מעלה. ולכן אין לירוק ברחוב ואדם הצריך לירוק יעשה זאת בצד לא ליד אנשים, ויקנח את הרוק בנעלו וכדומה.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

בין אדם לחבירו כשרות

אדם שמקפיד על טבילה לפני התפילה כל יום, יטבול גם על חשבון איחור למנין.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

תפילה מקוה תפילה וברכות

לאחר צאת השבת מותר לשטוף כלים, אלא שאם לא התפללו ולא אמרו אתה חוננתנו יש לומר ברוך המבדיל לפני ששוטפים.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

שבת מוצאי שבת הבדלה

כאשר ל' כסלו חל בשבת אומרים בשניים מקרא ארבע הפטרות: הפטרת פרשת השבוע, הפטרת חנוכה - "רני ושמחי", הפטרת ראש חודש והפטרת מחר חודש.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

שבת חנוכה ראש חודש שניים מקרא ואחד תרגום

לאחר שכבר נעשה, ניתן לאכול.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

כשרות בשר וחלב

בהחלט, וכדברי כ"ק אד"ש: "שבהמשך לסעודות יום השבת ישנה גם סעודת מלוה מלכה במוצאי שבת, שכיון שקשורה עם כבוד השבת (״ללוות את השבת ביציאתו דרך כבוד כמו בכניסתו״) יש להקפיד בזה גם במוצאי שבת י״ז בתמוז, ואולי י״ל עוד יותר מבכל מוצאי שבת - שלהיותה ״סעודתא דדוד מלכא משיחא״, מודגשת בה ביותר השייכות לימות המשיח, שיבטלו הצומות ויהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים".

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

שבת בין המצרים תענית ציבור מלווה מלכה

בימי חנוכה קוראים בתורה בפרשת נשא, בקרבנות הנשיאים. עולים לתורה בכל יום שלושה קרואים: כהן לוי וישראל. ביום ראשון של חנוכה קוראים לכהן מ"ויהי ביום כלות משה" עד לחנוכת המזבח. ללוי עד "מלאה קטורת", לישראל עד "נחשון בן עמינדב". החל מהיום השני של חנוכה קוראים בכל יום קרבנות של שני נשיאים, לדוגמא ביום השני, לכהן מ"וביום השני" עד "מלאה קטורת", ללוי מ"פר אחד" עד "בן צוער", לישראל "ביום השלישי" עד "אליאב בן חלון". ביום השמיני של חנוכה, קוראים לכהן מ"וביום השמיני" עד "מלאה קטורת", ללוי מ"פר אחד" עד "בן פדהצור" ולישראל קוראים מ"ביום התשיעי" עד "כן עשה את המנורה". בראש חודש מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בראשון שלושה עולים בקריאת ראש חודש, כהן עד "רביעית ההין", לוי עד "ונסכה" ושלישי עד "ונסכו", ובספר השני עולה רביעי וקוראים את הנשיא של אותו יום.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

תפילה קריאת התורה חנוכה תפילה וברכות

כשחל ראש השנה בשבת אומרים בבואי בשלום 'ברנה ובצהלה' כשאר שבתות השנה.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

תפילה שבת ראש השנה כשרות קבלת שבת

אסור לאכול בחדר שהמת נמצא שם, ואפילו לא אכילת עראי, כמו כן אין לברך שם ברכות, ובמידת הצורך יעשו מחיצה ויאכלו אחרי המחיצה.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

אבילות אונן

מנהגנו לשתות את כל הכוס, בבת אחת, גם אם הכוס מכילה יותר מרביעית, וכן הוא מנהג בית הרב. מי שקשה לו לשתות את כל הכוס – ישתה את רובה. ויש לשתות לפחות רוב רביעית, מלבד בכוס הרביעית של ליל הסדר, שיש להקפיד בה לשתות רביעית כדי להתחייב בברכת מעין שלוש.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

פסח ליל הסדר ארבע כוסות

כן, עיוור חייב בציצית, ויברך לאחר שאדם אחר יבדוק לו את הציצית, או שיבדוק בעצמו על ידי מישוש בידיים.

הרב מנחם מענדל ויינר

// לדף הרב

ציצית ברכת הציצית טלית וציצית