הרב שמואל מקמל

נפרט את הדינים בזה שלב אחר שלב, כדלקמן: שכח לומר 'רצה' ו'יעלה ויבוא' ואמר שם ה' שבברכת "בונה ירושלים", יסיים הברכה, וכל זמן שלא התחיל עדיין ברכת 'הטוב והמטיב' – כוללן יחד ואומר "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אלקינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית, וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְזִכָּרוֹן, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים". אבל אם שכח רק אחד מהם, אומר בנוסח ברכה זו רק את מה ששכח (כדלהלן) ולא את ההזכרה השנייה. שכח 'רצה', אומר: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אלקינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת". שכח יעלה ויבא אומר: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אלקינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן" (ואינו חותם בהזכרת שם ה'). התחיל 'הטוב והמטיב' ונזכר ששכח 'רצה' – יחזור לתחילת ברכת המזון. וכשחוזר ומברך יחזור ויאמר גם יעלה ויבא. ואם אכל פת בסעודה שלישית ונזכר אחרי שהתחיל 'הטוב והמטיב' שלא אמר 'רצה', אינו חוזר. אם נזכר ששכח 'יעלה ויבוא' לאחר שהתחיל 'הטוב והמטיב', אינו חוזר.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

שבת ברכת המזון תפילה וברכות שבת ראש חודש יעלה ויבא רצה והחליצנו

אמרו חכמים: “אין האורחין רשאין ליתן ממה שלפניהם לבנו ולבתו של בעל הבית אלא אם כן נטלו רשות מבעל הבית". וכן נפסק להלכה. ויש שלמדו שדין זה הוא לא רק ממידת דרך ארץ, אלא אף מצד איסור גזל. אולם במה שהגיש בעל הבית לאורח משמע מדעת אדמוה"ז שהאורח קיבל בעלות עליו. ולגבי אורח במלון, שהנהלת המלון מחויבת לזון את האורח, כתבו הפוסקים שזכות כזאת הניתנת תמורת תשלום, ודאי יכול להעבירו לאחר, כפי שניתן ללמוד מדברי הגמרא שבעל הבית שהתחייב לזון את הפועל, הפועל רשאי לתת ממזונו לבנו, וכיוון שהנהלת המלון התחייבה לספק לו ארוחה יכול האורח להעביר זכות לאחרים, כל עוד שלא הותנה מפורשות אחרת.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

אבלות גזל

אחת המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "נטילת נשמה", ולמדו רבותינו את איסור נטילת נשמה בשבת מהמשכן, שכן, במשכן הוצרכו להרוג אילים מאדמים, כדי להשתמש בעורותיהם לצורך המשכן. דנו הפוסקים לגבי צידתם והריגתם של בעלי חיים המזיקים. וכתבו שמותר להרוג בעלי חיים שנשיכתן מסכנת חיים בוודאות, כגון, נחש או עקרב ארסיים ודומיהן, אפילו כשאינם מתקרבים אליו להזיקו, שהרי בעצם היותם חופשיים יש לחשוש לסכנה, וכן מותר להרוג דבורה או צרעה בנוכחותם של בעלי אלרגיה לעקיצתן שמא יבואו לידי סכנת חיים. כאמור, דין זה הוא רק לגבי בעלי חיים העלולים להביא לסכנת חיים.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

שבת מלאכת שוחט

אמרו חכמים: "דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה .. פת פוטרתן". למעשה נפסק שהמשקים הבאים בסעודה חוץ מן היין נפטרים בברכת הפת. אלא שלגבי קפה שחור יש מן הפוסקים שנחלקו האם יש לברך עליו אף בתוך הסעודה, ומספק אין לברך עליהם. מזונות המוגשים בתוך הסעודה: מזונות המטוגנים בשמן עמוק כסופגניה או עוגת לקח שנילושה ברוב דבש וכדומה, שברכתם מזונות לכל הדעות אם הם נאכלים רק לקינוח ולא להשביע - מברכים עליהם. אך יתר המאפים יש הסוברים שהם פת גמורה, ולכן אין לברך עליהם בסעודה. והמובחר ביותר להגיש את הקפה והעוגה לאחר ברכת המזון, ואין בזה משום ברכה שאינה צריכה, וכך הורה למעשה הרגרז"ש דווארקין ע"ה.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

ברכות סעודה ברכה ראשונה תפילה וברכות

מנהג קדום בתפוצות בישראל, שהכותב לחבירו אגרת בימי ספירת העומר, מציין הוא את היום שעומדים בו בספירת העומר, בכדי לזכור ולהזכיר את המצוה ולא להסיח הדעת ממנה. בהרבה מתשובות האחרונים הקדמונים שכתבו דבריהם בימי ספירת העומר - במקום התאריך של אותו היום, או כתוספת לתאריך, כתבו את מספר הספירה של אותו היום כגון 'כך וכך למספר בני ישראל', או 'כך וכך למ"טמונים' או 'למטמונים', (דהיינו ל-מט' יום שאנו מונים). ובכן, מכתב זה הוא מענה על מכתב מיום י"ב באייר (שהוא כ"ז לעומר) והרבי ציין יום זה כיום ה– כ"ז למסב"י – למספר בני ישראל.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

ימי הספירה

מותר לעשות ריבה מאתרוג שביעית, אך צריך להיזהר: שלא לזרוק לפח רגיל את מה שראוי לאכילה, וכן השיריים שיש בהם חשיבות מהסיר שמבשלים בו את האתרוג, ולכן יניח את זה במקום מיוחד (כגון פח שמיטה) עד שירקיב. אמנם שיריים שבדרך כלל זורקים וכן הגרעינים שבאתרוג אין בעיה לזרוק. אודות זמן הביעור של אתרוג נחלקו הדעות לכתחילה יש לגמור לאכלו לפני חודש שבט, או לקיים את דין הביעור.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

סוכות ארבעת המינים שמיטה

אין להתחיל במלאכה, מחצי השעה שקודם זמן-ההדלקה, שמא ישכח להדליק. ואם התחיל עליו להפסיקה, וגם כשהתחיל בהיתר לפני החצי שעה טוב שיפסיק, עד שידליק. לאחר ההדלקה נהגו הנשים שלא לעשות מלאכות כגון כיבוס ודומיהן, אולם בהכנת צורכי סעודה וכדומה מותרות, ויש שהחמירו ואסרו בחצי השעה הראשונה כל מלאכה, ויש שהחמירו עוד ואמרו שאף הגברים אסורים במלאכה בזמן זה; אולם למעשה גם ללא האיסור, למנהגנו מקפידים להתעכב למשך חצי השעה הראשונה על-יד הנרות. ונחלקו הפוסקים עד מתי נאסרה המלאכה. ולמעשה נהוג להימנע ממלאכה במשך הזמן המינימאלי לבעירת הנרות, שהוא חצי-שעה, או לכל-היותר חמישים דקות, ובחלוף זמן זה מותר לעשות מלאכה שלא כנגד הנרות.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

הדלקת נרות חנוכה עשיית מלאכה

חכמים תקנו לברך על האש במוצאי יום הכיפורים, משום שבמשך כל היום נאסרנו להשתמש באש, ועתה הותר לנו להשתמש בה. משום כך הברכה צריכה להיות על 'נר ששבת' דווקא, כלומר על אש שהייתה דולקת ביום הכיפורים ומחמת השביתה אסור היה להשתמש בה. לשם כך נוהגים להדליק בערב יום הכיפורים נר שיידלק במשך היום על מנת שיוכלו לברך עליו בצאתו. בעת ההבדלה מדליקים נר נוסף מהנר ששבת ומברכים על שניהם. כשאין לו נר ששבת, יש שכתבו שבדיעבד ניתן להדליק נר מגפרורים, אולם לדעת אדמו"ר הזקן אין לברך על נר שהודלק במוצאי היום, ולכן עליו להביא נר משכניו או מבית הכנסת נר ששבת ולצרף לו נר נוסף ולברך על שניהם.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

יום כיפור הבדלה תפילה וברכות

אודות הזהירות בקדושת התפילין נאמר בגמרא: "כלי שהוא כליין אפילו עשרה .. כחד". כלומר, חכמים נזהרו ביותר בכבודן של התפילין עד כדי-כך, שאפילו כשהן מונחות בכמה כיסויים אסור לנהוג בפניהם בביזיון, כל עוד כיסויים אלו שייכים לתפילין, עד שיניח את נרתיקן בכלי אחר שאינו שלהן. ודנו הפוסקים לגבי ישיבה על מזוודה בה מונחות תפילין, ויש שכתבו לאסור זאת אף שהתפילין מונחות בכלי אחר, משום שבישיבתו מכביד עליהם והוא ביזיון התפילין. אבל להניח את המזוודה על הרצפה, מעיקר הדין מותר, אלא שראוי שלא יהיו התפילין בתחתית המזוודה, אלא יהיו תחתיהם חפצים המפרידים בינם לקרקע ומוטב שהתפילין יהיו בגובה טפח מעל הקרקע.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

תפילין

בצום זו בעיה להביא עוגה, ולכן אפשר יום לפני או אחרי ולהסביר יפה שבגלל הצום לא הבאת, או אחרי צאת הצום אם הוא עדיין נמצא.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

תענית ציבור לפני עיוור צומות

אמרו חכמים: "ילדה אשתו זכר אומר ברוך הטוב והמטיב", ועל לידת בת, "שהחיינו". הטעם לחילוק זה הוא, משום שמברכים ברכת "הטוב והמטיב" רק כאשר ישנה שותפות בטובה. ולכן בלידת בן מברכים "הטוב והמטיב" מפני ששמחה זו משותפת לאב ולאם. שכן, הבן מצווה לכבד ולסייע להוריו תמיד, מה שאין כן הבת שפטורה מכיבוד הורים כשהעזרה להורים מתנגשת בצרכי בעלה, ולכן מברכים רק על שמחת הלידה "שהחיינו". וכתבו הפוסקים שמיד בעת שישמע את הבשורה על לידת הבן חייב לברך, גם כשלא ראה את הילד. אולם בלידת בת, רק כשיראה אותה לראשונה, מברך. אך יש שנהגו לא לברך כלל, אולם מי שמרוב שמחה רוצה לברך, יכול לברך לדעת הכל.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

ברכת שהחיינו תפילה וברכות יולדת

נאמר: "ולמדתם אתם את בניכם" ולמדו חכמים שהאב מצוּוה ללמד את בנו תורה, והוסיפו חכמים והרחיבו את חובת האב במצוות החינוך למצוות. ונחלקו הפוסקים ברמת חיובה של האם בחינוך בניה. יש שכתבו שחובת החינוך מוטלת על האב ועל האם בשווה. ופוסק אדמוה''ז שמצוות החינוך היא רק על האב ולא על האם - שעיקר החובה מוטלת על האב, למחות בהם לבל יכשלו, ולדרוש מהם לקיים את המצוות; אך על-אף שהאם אינה מחויבת, מקיימת היא מצווה בחינוך ילדיה. ובפרט כשהילדים תחת פקוח האם כשהאב לא נוכח. ובדורנו עורר הרבי שאדרבה, כיוון שהבעל נמצא מחוץ לבית שעות רבות לצרכי פרנסה, הנהגת הבית וחינוך הילדים הם בעיקר באחריות האישה.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

נשים חינוך

מסופר בגמרא שכשראו חכמים שהעם מזלזלים באיסור "מוקצה", עשו סייג וגזרו איסור מוקצה על כל הכלים, אף על אותם שמלאכתם להיתר, וכשראו שחזרו העם להיזהר ממוקצה, התירו כלי שמלאכתו להיתר, לצורך גופו, מקומו, ואף לצורך הכלי עצמו שלא יינזק. כלומר, לכל צורך שהוא, אך אסור לטלטלו בשבת ללא כל מטרה. וכתבו הפוסקים שכף האשפה המשמשת באופן המותר בשבת, נידונה ככלי שמלאכתו להיתר ולכן כאשר אוספים את הלכלוך אל הפח בעזרתה, אפילו שהלכלוך שבה הוא מאוס וממילא הוא "מוקצה", מותר לשוב ולהשתמש בה. כיוון שצריך להשתמש בכף לשימוש חוזר או מפני שהלכלוך הוא מטונף ומפאת כבוד האדם התירו חכמים להוציאו.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

שבת מוקצה

בערבה אין דין קדושת שביעית ולכן כמו כל שנה ניתן לשומרה לשריפת החמץ וכדומה בערב פסח.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

סוכות ארבעת המינים שמיטה

אמרו חכמים: "קנה כלים (=בגדים) חדשים אומר .. שהחיינו", כשם שיש לברך על כל הנאת העולם. אלא שלמנהגנו, באכילת פרי או ירק חדש מברכים תמיד שהחיינו, כי ההנאה היא אף מכך שנעשים דם ובשר, משא"כ בבגדים חדשים. משום כך נהוג לברך שהחיינו רק בבגד חשוב ונדיר ביותר. הדבר אף תלוי במעמדו של האדם שכן, עשיר לא בהכרח מתרגש מבגד חדש אף שהוא יקר, ולכן אינו מברך שהחיינו כי הדבר תלוי בהרגשה האישית. ובשם הרבי הריי"ץ מובא שאין מברכים כלל 'שהחיינו' על בגדים חדשים. ראוי לציין, כי בהזדמנויות שונות מברכים 'שהחיינו' על בגד חדש, כשהכוונה בברכה היא על האירוע המרגש בו נמצאים בהודאה לה' ש"הגיענו לזמן הזה". לדוגמא: בעת התקיעות ביום ב' דר"ה, יום הולדת, ברכת החמה ועוד.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

תפילה וברכות בגד חדש ברכת שהחיינו

על למוד התורה נאמר: "ושננתם", ודרשו חכמים: "אל תקרי 'ושננתם' אלא 'ושלשתם' .. שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד". ומבואר בגמרא שהלימוד בכל יום צריך להתחלק לשלשה חלקים: מקרא, משנה ותלמוד. וכתבו הפוסקים שהעוסק במלאכה ואין לו פנאי ללמוד, עליו לקיים את חובת "הלכות-פסוקות ותלמוד", בלמוד הלכות פסוקות על-מנת שידע כיצד לנהוג, ואינו יוצא ידי חובת תלמוד-תורה ללא לימוד ההלכות בכל יום. ואמרו חכמים מיום שחרב בית-המקדש, אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד, וכרמז לזה כתב האריז"ל שהפסוק "הריעו לה' כל הארץ" ר"ת הלכה. וידועים דברי חז"ל "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם-הבא".

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

לימוד תורה

רבים מדיני החנוכה נסובו סביב קביעת חז"ל שיש להביא ל"פרסומי ניסא", משום כך הם ראו את הזמן והמקום שיפרסמו את הנס בקנה מדה הרחב ביותר. בדורות מאוחרים יותר, החל מתקופת הגאונים, הרחיבו את פרסום הנס והנהיגו להדליק את נר החנוכה אף בבית הכנסת עם ברכותיו. את מנורת בית הכנסת מציבים בכותל דרום, כשהנרות מסודרים ממזרח למערב ומקומם גבוה, למעלה מעשרה טפחים. החל מפלג המנחה ניתן לברך על נרות בית הכנסת, ולמנהגנו מדליקים לאחר 'מנחה' לפני 'עלינו'. ואין יוצאים ידי חובה בהדלקה זו ואפילו המברך עצמו חוזר ומברך בביתו. אך לא יברך "שהחיינו" בביתו, אלא אם-כן מדליק להוציא גם את בני-ביתו ידי חובתם.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

חנוכה ברכת ההדלקה הדלקה בבית הכנסת

עציץ "נקוב" ו/או תחת כפת השמיים, צריך להשקות בצמצום רק כפי הצורך שלא יתייבש. אך אם הוא בתוך הבית ויש תחתית -כגון צלחת פלסטיק או מתכת- תחתיו, אפשר לטפל בו כרגיל. מקור: שו"ת משנת יוסף ח"א סי' א. שו"ת שבט הלוי ח"ב סוף סי' רב. ברית עולם (זילבר) פ"א סע"ה. וראה ספר הלכה למעשה שמיטה - בהוצאת מכון הלכה חב"ד פ"ה סל"ט.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

שמיטה השקייה

נאמר: "כי יסיתך אחיך בן אמך" ולמדו חכמים מפסוק זה שבן מתייחד עם אמו, אך עם שאר נשים ואיסורי עריות נאסר, דוד המלך ובית דינו הרחיבו את האיסור אף ביחוד עם הפנויה. עם זאת מובא בגמרא כי בית שפתחו פתוח לרשות הרבים מותר להתייחד שם, משום שיראים מפני האנשים העשויים להיכנס ולא יבואו לידי עבירה. הפוסקים האחרונים דנו בשאלת הייחוד במעלית, יש שכתבו להקל מכיוון שמדובר לרוב בזמן קצר משיעור ייחוד (כ-2 דקות) וכן תמיד יכולים אנשים לעלות. אך לעומתם יש שהחמירו גם בכך. למעשה כשהמעלית היא במקום ציבורי כמו מרכזי רפואה או משרדי ממשלה יש מקום להקל ובפרט ביום, אך ראוי להימנע גם מכך.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

יחוד ייחוד

אם מלות התפלה אכן נאמרו והבעיה היא רק בכוונת התפלה - אין לחזור על התפלה. וכפי שכותב אדה"ז בשו"ע או"ח ר"ס קא: "ועכשיו אין חוזרין בשביל חסרון כוונה שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין א"כ למה יחזור. אבל קריאת שמע שעיקר מצות כוונתה אינה אלא פסוק ראשון חוזרין שבקל יוכל לכוין וכן פסוק פותח את ידך שבפסוקי דזמרה".

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

תפילה וברכות כוונה

הקרבת הקרבן הייתה ביום י"ד באייר, והאכילה הייתה רק בליל ט"ו. משום-כך נהוג שאכילת המצה בפסח שני תהיה בעיקר ביום י"ד באייר, וראוי לאכול גם בליל ט"ו.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

פסח שני אכילת מצה

נאמר בגמרא שאיסור מוקצה חל אף על הדבר עליו הונח המוקצה מערב שבת בכוונה, שכן נעשה הוא "בסיס לדבר האסור". ומוקצה שנשכח, כגון אבן שנשכחה על חבית ובשבת רוצה להשתמש בחבית, מטה את החבית בכדי שתיפול האבן. דוגמה נפוצה לכך קיימת במקררים בבית: דברים שאינם ראויים לאכילה כשהם חיים או קפואים דינם כמוקצה כי אינם ראויים לאכילה. במקרה שהונחה גלידה ומעליה שקית קמח, ניתן להשתמש בגלידה בשבת, רק בתנאי שהניח את הקמח ללא כוונה מיוחדת שיהיה דווקא עליו, וימשוך את הגלידה והקמח ייפול, אבל כשסידר בכוונה את הקמח על הגלידה, אסור לו ליטול את הגלידה בשבת, שהיא כבסיס לדבר האסור.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

שבת מוקצה

כשמגביהים את ספר התורה כל הקהל עומדים, חוץ ממי שאוחז בספר תורה אחר - שעליו להישאר לשבת עם ספר התורה שבידו, ולא יעמוד.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

הגבהת ספר התורה שלשה ספרי תורה שבת ראש חודש

אם אירע שנזכר שלא קידש לאחר שבירך "המוציא" לפני שטעם פרוסת "המוציא", לא יקדש על היין אלא על הפת. משום שאם יקדש על היין, יביא את עצמו למצב שיצטרך לטעום מהפת לפני הקידוש כדי שלא תהא ברכת "המוציא" לבטלה, ואסור לאדם להביא את עצמו למצב שיצטרך לטעום קודם הקידוש. ואף אם יצטרך לבקש לחם משנה בין הברכה לאכילה – אין זה הפסק כי הוא לצורך האכילה. אך אם כבר אכל, עליו לקדש מיד שנזכר ואסור לו לטעום דבר עד שיקדש.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

נאמר: "וקראת לשבת עונג" ודרשו חכמים- "במקום עונג .. שם תהא קריאת הקידוש", כלומר, שיש לקדש דווקא במקום בו סועד את סעודת השבת. ונחלקו הראשונים בהגדרת ה"מקום", ולכתחילה צריך שיסעד באותו מקום שקידש ממש. ובהגדרת ה"סעודה" שמקיימים במקום הקידוש, הורו הגאונים שמכיוון שהמזונות והיין מזינים ומשביעים, נקראים אף הם "סעודה". ולכן כשאכל כזית פת, או מיני "מזונות", או אפילו כששתה רביעית יין, יוצא בזה ידי קידוש במקום סעודה; אלא שלכתחילה צריך שתהיה הרביעית בנוסף לכוס הקידוש, ויכול אח"כ לסעוד את עיקר הסעודה במקום אחר. ואם אכל רק מינים שברכתם האחרונה "בורא נפשות", לא יצא ידי חובתו ויקדש שוב במקום שיסעד.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

נאמר בגמרא: "הכוסס את האורז מברך עליו 'בורא פרי האדמה', טחנו אפאו ובישלו .. 'מזונות", וביארו הראשונים שלמרות שאינו ממיני דגן ברכתו "מזונות" משום שהוא מזין ומשביע. ולעומתם יש שכתבו לברך "בורא פרי האדמה". ולכל הדעות הברכה האחרונה של האורז היא "בורא נפשות". אלא שיש שהסתפקו האם האורז שלנו הוא האמור בתלמוד, או שמא הוא הדוחן, שעליו אין מברכים מזונות, ומפני הספק הכריע אדמו"ר הזקן שירא שמיים לא יאכל אורז אלא בתוך הסעודה. ומי שרוצה לאכלו חוץ לסעודה, יברך עליו "שהכול". אולם יש שכתבו בשם הגרז"ש דווארקין ע"ה, שכשחסידים היו אוכלים אורז חוץ לסעודה, ברכו 'מזונות', 'אדמה' ו'שהכול' על מאכלים אחרים ואח"כ אכלו את האורז.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

ברכות ברכה ראשונה תפילה וברכות

אמרו חכמים: "מצווה בו יותר מבשלוחו", כלומר, על אף שהאדם יכול למנות שליח במצוות שאינן חובת הגוף, עם זאת מצווה שהאדם עצמו יתעסק בה. לגבי בדיקת חמץ חובת הבדיקה היא על בעל הבית, אך רשאי לשלוח את בני ביתו לבדוק את הבית בברכה. ולמעשה הנכון ביותר שבעל הבית יברך ויבדוק בעצמו את הבית, אלא שיכול לזכות בכך אף את בני ביתו, ובעת הברכה יעמדו בניו בסמיכות אליו, יכוון להוציאם בברכתו ויענו "אמן". ויבדקו בעל הבית עצמו ואף בניו תחלה בסמיכות למקום הברכה על-מנת שלא יהיה "הפסק", וכך גם יקיים את "מצווה בו" ע"י שיבדוק בעצמו, וגם יזכה את בני ביתו.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

פסח בדיקת חמץ

למדו חכמים, שישנה משמעות בעלת השלכות מרחיקי לכת לדברים הנעשים בפתיחת השנה החדשה. משום כך, מובא בגמרא שיש דברים שכדאי לאכלם בראש-השנה לסימן טוב. מנגד, יש דברים שטוב להימנע מאכילתם בראש-השנה. בין הדברים שכתבו הפוסקים שראוי להימנע מהם היא, אכילת אגוזים ולוזים. ונמקו זאת בשני טעמים: ראשית, מפני שאגוז שווה בערכו המספרי ל"חטא". שנית, מפני שטבעם של האגוזים, להרבות רוק וליחה המפריעה בתפילה ובתקיעות. ועל-פי-זה, יש שנהגו להימנע אף מאכילת פיסטוקים, שקדים, ובוטנים, אך גרעיני חומוס "ארבעס" אוכלים. ויש מן הפוסקים שכתבו שהאמור הוא באכילת האגוז לבד, אולם ניתן לערב אגוזים בעוגה או בתבשיל כשאין טעמם ניכר כל-כך, אך גם בזה יש רבים שהורו להחמיר.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

ראש השנה סעודה

נאמר "והתקדשתם והייתם קדושים", ודרשו חכמים: "והתקדשתם" - אלו מים ראשונים, "והייתם קדושים" - אלו מים אחרונים. טעם הנטילה הוא מפני הסכנה שנגע בסעודה במלח סדומית המסמא את העיניים, ולכן יש מן הראשונים שכתבו שכיום אין נוהגים ליטול מים אחרונים, כי אין בינינו מלח סדומית, אולם פוסק אדמוה"ז כי גם כיום נכון להיזהר לקיים מנהג זה. וכתבו הפוסקים שאין ליטול מים אחרונים במים חמים - שהרי מים חמים רק מבליעים את הלכלוך ביד ולא מעבירים אותו. לגבי נטילת מים אחרונים במים פושרים דנו הפוסקים, ומכריע אדמו"ר הזקן שכיוון שמים אחרונים הנם מדרבנן יש להקל ולהתיר בכך.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

סעודה מים אחרונים

אמרו חכמים: "סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך", כלומר המספיק בין תפילין של יד לשל ראש עליו לברך ברכה נוספת. והסתפקו הפוסקים, האם מותר להפסיק בדיבור בין תפילין של יד לשל ראש לצורך דבר שבקדושה, כמו לעניית קדיש ולברך אח"כ על של ראש, או שמא מוטב שלא לענות בכדי שלא להרבות ברכות שלא לצורך. בשו"ע כתב אדמוה"ז שאין להפסיק לדבר שבקדושה. אולם בסידורו מסתמך אדמוה"ז על הדעה הסוברת שתמיד מברכים שתי ברכות על התפילין, והכריע שיש להפסיק ביניהם לדבר שבקדושה ואחר כך לברך על תפילין של ראש, וכך נוהגים למעשה. אלא שמלכתחילה יש לוודא לפני הנחת התפילין שלא אומרים דבר שבקדושה שבגינו יצטרך להפסיק.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

תפילין הנחת תפילין הפסק בתפילה

כן. אך לכתחילה אומרים מיד לאחר ההבדלה.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

שבת מוצאי שבת

אמרו חכמים "אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר", "שאור הנר יפה לבדיקה". למעשה, הגמרא מחדשת ש"אכסדרה לאורה נבדקת". כלומר, בבית ללא קירות המואר היטב מהשמש, ניתן לבדוק לאור השמש אך לא באמצעות זגוגית החלון אלא באופן ישיר כנגד השמש. גם את הארונות שרגילים להשתמש בהם במשך השנה בסעודה יש לבדוק, ובבית בו מתגוררים ילדים, בודקים גם ביתר הארונות כגון בארונות הבגדים. את הארונות ניתן לבדוק אף לפני ליל י"ד, ולכן כשמנקים את המדפים, יש לבדקם כנגד השמש ואילו את הפינות יש להשאיר ללילה ולבדקם לאור הנר, או לאור הפנס.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

פסח בדיקת חמץ

נאמר בתורה לאחר סיפור מלחמת מדין "אך את הזהב ואת הזהב . . כל דבר אשר יובא באש תעבירו במים", מפסוק זה למדו חכמים שכל דבר שמגיע במגע עם אש, כלומר, כלים שמכינים בהם אוכל, שהם מצורכי הסעודה צריכים טבילה, אך כלים שאינם באים במגע ישיר עם האוכל אינם צריכים טבילה. נחלקו הראשונים בנוגע לכלים שהם רק כלי הגשה, כגון קנקנים, האם נחשבים ככלי אוכל כיוון ששמים בהם אוכל, או שכיון שלא אוכלים מתוכם אינם צריכים טבילה. למעשה מחמת הספק מטבילים כלים אלו בלי ברכה.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

כשרות הכשרת כלים טבילת כלים

צוו חכמים: "לא ילמד אדם רווק סופרים".. כלומר, שמי שאין לו אשה לא ילמד ילדים מפני אמותיהן שבאות לבית הספר, אך מי שיש לו אשה מותר. יש פוסקים שדייקו מכך שהזכירו חז"ל שהחשש הוא רק מצד האמהות ולא הזכירו חשש מפני התינוקות, שאין בעיה שיהיה מורה גבר לתלמידות. ויש שכתבו שכשהמורה הוא נשוי, מותר לו ללמד אף בנות גדולות, כמובן במקרה שאין בעיית ייחוד. למעשה כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ: "בשום אופן אינני מסכים אשר מורה איש ילמוד עם הילדות". וכן הורה הרבי: "יש להעדיף אשה בתור מורה מאיש מורה, כי היראת שמים שלה היא יותר חזקה וההשפעה שלה יותר ניכרת בתלמידה".

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

צניעות חינוך

אם תיקן את עצמו מיד לפני שהתחיל את הברכה הבאה ולא עבר זמן של שאילת שלום - שיעור הזמן שלוקח לתלמיד לומר לרבו: שלום עליך רבי - ימשיך בתפילתו, אך אם התחיל כבר את ברכת אתה חונן או ששהה יותר מזמן שאילת שלום לרבו, יחזור לראש התפילה.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

תפילה טעות בתפילה תפילה וברכות עשרת ימי תשובה

מעיקר הדין החובה היא האמירה של כל מלות הברכה. אלא שהאמירה מתוך הסידור מוסיפה בכוונה ואף מבטיחה ללא ספק שאכן כל מלות הברכה ייאמרו; ולכן כתבו הפוסקים: "והמדקדק יזהר לברך דוקא תוך הספר ולא בע"פ". וכך הוא מנהג הרבי.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

ברכת המזון תפילה וברכות

לכתחילה עושים פרוזבול בפני שלושה אנשים לפחות, בערב ראש השנה (המנהג לעשות זאת אחרי התרת נדרים), נוסח הפרוזבול הוא: "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה". באם אין הדבר אפשרי ניתן גם לבקש מֵאַחֵר (אפילו בטלפון) לומר בשמו בפני שלושה אנשים את נוסח הפרוזבול, וזה מועיל. אם משער שבערב ראש השנה לא יוכל לעשות פרוזבול, ניתן להקדים ולעשות פרוזבול מוקדם יותר. אך יש לשים לב שהפרוזבול מועיל רק להלוואות שניתנו לפניו, ואם הלווה שוב לאחר מכן – יעשה שוב פרוזבול.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

שמיטה פרוזבול

ראשית, ליתר דיוק זה לא רק בחב"ד אלא להנוהגים כמנהג בני אשכנז. יצוין שכבר בגמרא מסופר שרב המנונא לא כסה ראשו בטלית קודם שנשא אישה (קידושין כט, ב; וראה מג"א ס"ח סק"ג). רמז למנהג זה כתבו – שישנה סמיכות בין מצוות ציצית לנישואין, כפי שנאמר (דברים כב, יב): "גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה"; "כי יקח איש אשה" (פירוש הרא"ש על התורה פ' תצא. רוקח סשנ"ג. תשב"ץ סתס"ב). יש שכתבו שהוא משום שמצוות ציצית עוזרת במיוחד להישמר ממראות והרהורים אסורים כאמור (במדבר טו, לט): "וראיתם אותו . . ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", ואחרי הנישואין מגיעים לטהרת המחשבה, כך שאי ההתעטפות בטלית קודם הנישואין משמשת לבחור כתזכורת לטהרת ראייתו ומחשבותיו (שו"ת דברי יציב או"ח סמ"ד). טעם נוסף על פי הסוד נכתב בספר "בני יששכר", ושם מבואר שההארה אלוקית לה זוכים ע"י ההתעטפות בטלית נעוצה בעבודת ה' מתוך שמחה, ולמדו חז"ל שרק מי שנשא אשה שרוי בשמחה (יבמות סב, ב) ומשום כך עד הנישואין אין מתעטפים בטלית (בני יששכר תשרי, מאמר יג, ס"ב). עם זאת, חשוב לציין כי גם למנהגנו בחורים כהנים בעת נשיאת כפים ואף בחורים המשמשים כשליח ציבור בעת אמירת סליחות מתעטפים בטלית (וראה אגרות קודש חט"ז ע' צח).

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

טלית נישואין שידוכים ונישואין טלית וציצית

מסופר בגמרא על "אומן" המקיז דם שטיפל אף בנשים, והגמרא ציינה לשבח את צניעותו בעבודתו, כשהיה מקיז דם לנשים היה מכסה את זרוען. ואמנם כתבו פוסקים רבים שמעיקר הדין מותר לאישה להיבדק אצל רופא, מכיוון שהוא טרוד באומנותו ולא יבואו לדבר עבירה. ויש שכתבו לאסור בדיקת אשה אצל רופא נשים איסור גורף משום צניעות, גם אם הטיפול אצל רופאה כרוך בתשלום גבוה יותר. אולם כאמור הדעה הרווחת שמותר לאשה להתרפאות אצל רופא. אלא שככל שהדבר ניתן, ראוי לה לאישה - ללכת להיבדק אצל רופאה או לחילופין, אצל רופא ירא-שמיים, אם אינם מומחים פחות. יצויין שכל האמור, הוא בתנאי שמקפידים על דיני ייחוד.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

נשים צניעות טיפול רפואי

מצווה מן המובחר להדליק את נרות החנוכה "משתשקע החמה", אולם בעת הצורך ניתן להדליק מאוחר יותר כיוון שעיקר הפרסום הוא לבני הבית. ודנו הפוסקים אודות מי שיוצא מביתו לפני זמן ההדלקה, ושב בשעה שבני ביתו כבר ישנים. למעשה ראוי שיבקש שאחד מבני הבית ידליקו בזמן שלא בנוכחותו, ויתכוון שלא לצאת בהדלקתם, וכשיבוא לביתו יכול להדליק כי לא יצא ידי חובתו בהדלקתם. ואם לא הדליקו בביתו בתחילת הלילה ובני ביתו ערים יכול להדליק בברכה עד עלות השחר, ואם הם ישנים ראוי שיהיה לפחות עוד אחד ער, ויכול לברך. וכתבו הפוסקים שמי שמברך גם כשאין עוד אדם נוסף עמו - אין למחות בידו.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

חנוכה זמן ההדלקה

הדין הוא, שכאשר האב מבקש מבנו דבר המסוכן עבורו, אין הבן חייב לשמוע בקולו אך דבר שסיכויי הסתכנות ממנו קלושים, עליו לשמוע בקול אביו. ודנו הפוסקים, כיצד ינהג הבן כאשר הוריו צריכים לקבל טיפול שיש בו ייסורים ל"ע ומסרבים לקבלו, האם עליו לאלצם לעבור את הטיפול. ויש מן הפוסקים שכתבו לחלק: כאשר הטיפול מציל חיים, יש לעשות את הטיפול בעל כרחם ללא שהות. אולם כאשר הטיפול אינו בהול כל-כך, יש להשתדל שאדם אחר יאלצם לקבלו. אך כשמצבם אינו מוגדר כמסוכן, והטיפול רק ישפר את איכות חייהם, יש לשמוע בקול ההורים ולא יאלצם לעבור את הטיפול הכרוך בייסורים.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

טיפול רפואי כיבוד הורים

אמרו חכמים: "היוצא בשיירא .. תוך שלשים יום זקוק לבער", כלומר מי שיצא מביתו ל' יום לפני חג הפסח, אפילו אם אין דעתו לחזור עד לאחר החג, חייב לבדוק את ביתו, כיוון שזמן זה קשור לפסח שהרי כבר אז מתחילים לשאול ולדרוש בהלכות החג, לכן חל עליו חובת בדיקת ביתו לאור הנר, לילה לפני שיוצא. ואם שכח ולא בדק בלילה בודק ביום. אלא שכיום כיוון שהכל מוכרים חמץ, אין חובה לבדוק את הבית אם לא יהיה בו בחג. והוסיפו חכמים ואמרו שמי שדעתו לחזור בתוך החג, בודק את ביתו אפילו מראש השנה, שהרי חוזר לביתו בחג ושמא ימצא בבית חמץ ויבוא לאכלו ח"ו. ואם בני ביתו נמצאים בבית עליו לצוות עליהם לבדוק את הבית בליל י"ג בניסן.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

פסח בדיקת חמץ

אמר 'המלך הקדוש' או 'המלך המשפט' אינו חוזר. התחיל לומר 'זכרנו לחיים', ונזכר לפני 'וכתבנו' – פוסק וממשיך 'מלך עוזר'. אך אם כבר אמר "וכתבנו בספר החיים" חוזר לתחילת התפילה. אמר "וכתבנו בספר החיים" ולא נזכר בטעותו עד לאחר סיום הברכה – לא יחזור, אלא יסיים את תפילת שמונה עשרה ולאחר מכן יתפלל שוב בתורת נדבה. וכן אם אמר 'וכתוב לחיים טובים' או 'ובספר חיים . . נזכר ונכתב' – לא יחזור, אלא יסיים את תפילת שמונה עשרה ולאחר מכן יתפלל שוב בתורת נדבה. אך אם אמר 'מי כמוך' – כיון שלא הזכיר הכתיבה, אינו חוזר.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

תפילה טעות בתפילה תפילה וברכות

נאמר: "ויעבור ה' על פניו, ויקרא" ואמרו חכמים: "מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח-ציבור והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם". ומכך שה' נגלה למשה כשליח-ציבור למדו הראשונים, שי"ג מדות נאמרות בציבור דווקא. ובשלחן ערוך נפסק, שדווקא בדרך תחנונים אין לאמרם ביחידות, אך בדרך קריאה בלבד מותר. אלא שלמנהגנו נראה שאין אומרים אותם ביחיד כלל, גם לא כקריאה בניגון וטעמים, ועפ"ז האומר סליחות ביחיד, ידלג עליהם. אולם יש המדייקים, שהאומר סליחות בציבור ואינו מצליח להתקדם בקצב הציבור, רשאי לומר את י"ג מידות הרחמים כל זמן שהציבור עדיין אומר את הסליחות, אף שהתקדמו.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

אמירת סליחות חודש אלול

נאמר: "לא תגנובו" ודרשו חכמים שאיסור זה הוא אפילו "על מנת לשלם". כלומר, איסור גניבה וגזילה נאסר אפילו כאשר בסופו של דבר הבעלים יצא מרווח. אלא שבדברים זולים שמנהג העולם שלא להקפיד עליהם כלל, התירו לאדם להשתמש בחפצי זולתו ללא רשות מפורשת. כגון הצריך קיסם קטן לחצוץ בו את שיניו, מותר לו ליטול קיסם קטן מגדר של אדם פרטי. אלא שהאמור הוא בתנאי שלא ניתן לבקש מהבעלים רשות. כי אם אפשר לבקש רשות, חובה לעשות זאת, ולוודא שאכן הוא מסכים. וכן שלא ידוע מופרשות שהבעלים מתנגד לכך. וכותב אדמוה"ז שממידת חסידות להחמיר כשאפשר, ולא להשתמש בשום דבר של חבירו, ללא רשות מפורשת.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

גניבה

כיון שאפילו בפני מלך בשר ודם אין עומדים כך, לכן יש להסיר הדברים התלויים קודם תפילת שמונה-עשרה, אולם, המתפלל בסביבה שאינה בטוחה וחושש ומתיירא שמא ייגנב או יינזק כשיוריד החפץ מעליו, מוטב שיחזיקנו בידו ותהייה מחשבתו מיושבת בתפלתו מאשר שיניחו ויהיה מוטרד בעקבות כך במשך כל התפלה.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

תפילה תפילה וברכות תפילת שמונה עשרה

בית כנסת שיש בו שני ספרי תורה בלבד: יקראו בס"ת ראשון ששה קרואים בפרשת תזריע כנ"ל. אחרי עליית הששי מניחים את ספר התורה השני על שולחן הקריאה ומגביהים את הספר הראשון. בס"ת השני יעלה השביעי לקריאה של ראש חודש, ולאחר מכן יגידו קדיש מיד ללא הפסק כששני הספרים מונחים על שולחן הקריאה. אחרי הקדיש והגבהת ספר התורה השני לוקחים שוב את הספר הראשון למפטיר וקוראים את קריאת פרשת החודש. אחרי המפטיר מגביהים שוב את ספר-התורה. בית כנסת שיש בו ספר תורה אחד: יקראו את שלוש הקריאות באותו הספר, ויקפידו שלא להפסיק (בגלילת הספר או בכל דבר) בין סיום עליית "שביעי" לקדיש, אלא מיד בסיום הקריאה וברכת התורה יאמר חצי קדיש. ומגביהים את הספר רק פעם אחת – אחרי הקריאה האחרונה (של מפטיר).

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

שבת קריאת התורה תפילה וברכות ארבע פרשיות שבת ראש חודש שבת החודש

נאמר בגמרא: "נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו". אולם כבר מימות הראשונים היו רבים שנהגו להדליק בתוך הבית גם כשלא בעת סכנה. ומנהגנו להדליק על כיסא בפתח אחד החדרים בבית, משמאל הנכנס, סמוך לעובי מזוזת-הפתח, בחלל פתח החדר, בגובה המאפשר ששלהבות הנרות יהיו מעל 24 ס"מ, אך לא מעל 80 ס"מ, כשהשמש נפרד מיתר הנרות בצורה הניכרת לעין. למנהגנו אין הקפדה האם הנרות מונחים ממזרח למערב או מצפון לדרום. והורה הרבי, שנכון שהילדים ידליקו נר חנוכה בפתח חדרם הפרטי כשתנאי המקום וכללי הבטיחות מאפשרים זאת.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

חנוכה מקום ההדלקה

אמרו חכמים: "כל מקום שנאמר "לא יאכל" .. אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה עד שיפרט לך הכתוב". כלומר, שמלבד האיסור האכילה, ישנו איסור על כל תועלת שניתן להפיק מהדבר האסור. בין ההנאות שמנו חז"ל היא האכלת בהמות וחיות, ולכן דברים האסורים בהנאה כחמץ בפסח או חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח, אסור להאכילם לחיות. כמו-כן יש להיזהר מלהאכיל תערובת של בשר בקר וחלב שבושלו יחדיו, שכן תערובת זו אסורה בהנאה. ולגבי בהמה טהורה שלא נשחטה כדין, שבושלה בחלב, הסתפקו הפוסקים האם ניתן להאכיל ממנה לחיות, ומספק יש שכתבו להחמיר. אולם ביתר הדברים שאיסורם הוא רק באכילה –כגון בשר בהמה-טמאה שהתבשל בחלב- אין חיוב שיהיה כשר דווקא.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

שונות כשרות

מותר.

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

לא תחנם