לכל השו"ת
מותר, אין איסור מלאכה בראש חודש, אלא שנשים נהגו שלא עושות מלאכה, אך לגברים מותר.
מקור:
הרב יוסף יצחק זלמנוב
פעולות שאלה ותשובה
בראשי-החדשים היו מקריבים בבית המקדש שעיר כפרה, בטעם הקרבתו אמרו חכמים, שלאחר שאמר ה' ללבנה "לכי ומעטי את עצמך", ניחם אותה ה' בזה שישראל ימנו על פיה את החודשים, ומשעדיין לא התנחמה אמר ה' לישראל: "הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח" . מעבר לכך נמנה ראש-חודש בתורה יחד עם שאר המועדים שמקריבים בהם קרבנות מוסף, ואף היו תוקעים בו בחצוצרות, כאמור: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות". ומצינו בדברי הנביאים שהיו נוהגים לערוך סעודות לכבוד ראש-חודש. וגם כיום אסור להצטער ולהתענות בו וכן אין חתן-וכלה מתענים בו ביום חופתם, אלא ביום שלפניו, ואף שאין בו חיוב אכילת פת, מצווה להרבות בסעודת ראש חודש, וביחוד לאור הוראת הרבי שבכל ראש חודש יערכו בכל מקום התוועדויות של שמחה והחלטות טובות ולברך איש את רעהו בכל הברכות הטובות.
לעמוד השאלה1. אין נוטלים ציפורניים למעט כשראש חודש חל בערב שבת, אך אם הציפורניים מהוות חציצה לנטילת ידיים מותר ליטלם. 2. לא מסתפרים בראש חודש ואפילו כשחל בערב שבת, ילד שמלאו לו שלוש שנים בראש חודש יש לערוך את התספורת מיד אחרי ראש חודש. 3. אין אומרים תחנון בראש חודש ובמנחה שלפניו, אך בקריאת שמע במוצאי ראש חודש אומרים וידוי. 4. מצוה להרבות בסעודת ראש חודש ויוסיף לפחות תבשיל אחד לסעודתו, טוב לקבוע סעודתו על פת בראש חודש אע"פ שאין חובה בדבר יש בזה משום מצוה. 5. נהגו הנשים להימנע מעשיית מלאכה בראש חודש, המלאכות שנהגו שלא לעשות הן מלאכות כבידות אך מלאכות הבית מותרות וכן יכולות לעבוד לפרנסתן, אישה שלא נהגה במנהג זה ראוי שתקבל על עצמה שלא לעשות לפחות מלאכה אחת בראש חודש. 6. המנהג ללמוד בראש חודש פסוק אחד או יותר מפרק התהילים האישי עם פירוש רש"י ואפשר להוסיף פירושים נוספים, באופן אשר במשך השנה לומדים את כל הפרק. 7. נהגו שלא ללכת לבית החיים בראש חודש.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
סדר התפילה: מתפללים תפילת שבת רגילה עד תפילת העמידה, לאחר מכן הלל, בקריאת התורה מוציאים שלושה ספרי תורה (סדר קריאת התורה ראה בהמשך התשובה), במוסף מתפללים את הנוסח של שבת ראש חודש (אתה יצרת), בכל התפילות מוסיפים 'יעלה ויבא' ו'ועל הניסים'. סדר קריאת התורה: בשבת זו – פרשת מקץ – מוציאים ג' ספרי תורה. בספר הראשון קוראים לששה קרואים בפרשת השבוע (לא נתבאר בפוסקים מה הן מקום העליות, ונהגו לקרוא כרגיל עד שישי ולשישי עד סוף הפרשה) בסיום הקריאה מניחים לידו - על הבימה - את הספר השני, ואין אומרים חצי קדיש. אחר כך מגביהים את הספר הראשון וגוללים אותו. אין מסירין את מעיל הס"ת השני, לפני סיום גלילת הס"ת הראשון. בספר השני, קוראים את הקריאה שנוהגים לקרוא בשבת ראש חודש (בחומש במדבר, פרשת פנחס), מ"וביום השבת" עד "ונסכו". בסיום הקריאה מניחים לידו - על הבימה - את הספר השלישי, (ואין חובה להניח גם את הספר הראשון), אומרים חצי קדיש, מגביהים את הספר השני וגוללים אותו. בספר השלישי, קוראים למפטיר את פרשת הנשיאים "וביום השישי" (בחומש במדבר, פרשת נשא). הפטורה: רני ושמחי וגו', לפי שיש בה מענין המנורה ונרותיה , ומוסיפים פסוק ראשון ואחרון של הפטרת שבת ר"ח, ופסוק ראשון ואחרון של הפטרת 'מחר חודש'.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
כאשר ל' כסלו חל בשבת אומרים בשניים מקרא ארבע הפטרות: הפטרת פרשת השבוע, הפטרת חנוכה - "רני ושמחי", הפטרת ראש חודש והפטרת מחר חודש.
לעמוד השאלה
הרב מנחם מענדל ויינר
