לכל השו"ת
אסור לאדם לשהות שעה אחת בלי כתובה וגם כשנשואים הרבה שנים. ולכן לכתוב כתובה כשרה בהקדם.
מקור:
הרב שלמה יצחק פראנק
פעולות שאלה ותשובה
ראשית, ליתר דיוק זה לא רק בחב"ד אלא להנוהגים כמנהג בני אשכנז. יצוין שכבר בגמרא מסופר שרב המנונא לא כסה ראשו בטלית קודם שנשא אישה (קידושין כט, ב; וראה מג"א ס"ח סק"ג). רמז למנהג זה כתבו – שישנה סמיכות בין מצוות ציצית לנישואין, כפי שנאמר (דברים כב, יב): "גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה"; "כי יקח איש אשה" (פירוש הרא"ש על התורה פ' תצא. רוקח סשנ"ג. תשב"ץ סתס"ב). יש שכתבו שהוא משום שמצוות ציצית עוזרת במיוחד להישמר ממראות והרהורים אסורים כאמור (במדבר טו, לט): "וראיתם אותו . . ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", ואחרי הנישואין מגיעים לטהרת המחשבה, כך שאי ההתעטפות בטלית קודם הנישואין משמשת לבחור כתזכורת לטהרת ראייתו ומחשבותיו (שו"ת דברי יציב או"ח סמ"ד). טעם נוסף על פי הסוד נכתב בספר "בני יששכר", ושם מבואר שההארה אלוקית לה זוכים ע"י ההתעטפות בטלית נעוצה בעבודת ה' מתוך שמחה, ולמדו חז"ל שרק מי שנשא אשה שרוי בשמחה (יבמות סב, ב) ומשום כך עד הנישואין אין מתעטפים בטלית (בני יששכר תשרי, מאמר יג, ס"ב). עם זאת, חשוב לציין כי גם למנהגנו בחורים כהנים בעת נשיאת כפים ואף בחורים המשמשים כשליח ציבור בעת אמירת סליחות מתעטפים בטלית (וראה אגרות קודש חט"ז ע' צח).
לעמוד השאלה
הרב שמואל מקמל
יש כלל בהלכה ש'סרסור' [=שדכנית] שקירבה את הצדדים לגמור את השידוך, נותנים לה שליש מהתשלום על ההצעה שהיא הציעה, אף שבפועל שדכנית אחרת גמרה את השידוך, ושני שליש נותנים לשדכנית שגמרה בפועל את השידוך, ואין זה משנה אם השדכנית הראשונה לא גמרה את השידוך מסיבה טכנית, או שההורים לא היו מעוניינים מסיבה מסויימת שהיא תגמור את השידוך. כל האמור הוא במקרה שהשדכנית הראשונה קירבה את השידוך ובלעדיה לא היו ההורים חושבים על הצעה זו; אולם אם ההורים מסיבה כלשהי כלל לא התייחסו ברצינות להצעתה של השדכנית הראשונה, וכשהשדכנית השנייה הציעה את אותו השידוך (עליו חשבה בעצמה) הצעתה שכנעה את ההורים או את החתן והכלה, במקרה זה לא מגיע כלום לשדכנית הראשונה. יש לציין, שנתינת שמות להורים, לא נקראת שהתחילו בשידוך - כשמדובר בשמות הידועים לכולם וגלויים לכולם.
לעמוד השאלה
הרב ברוך בועז יורקוביץ'
