האם יש ענין בתקיעת שופר בחודש אלול אחרי שקיעה לפני צאת הכוכבים?
כן, בדיעבד כשלא שמע ביום.
מקור:
- עפ"י סדר הכנסת שבת בסידור אדה"ז שו"ת אג"מ או"ח ח"ד סכ"א אות ה
- התוועדויות ה'תנש"א ח"ד ע' 314
הרב שלמה הלפרן
לכל השו"ת
כן, בדיעבד כשלא שמע ביום.
מקור:
הרב שלמה הלפרן
פעולות שאלה ותשובה
כן, אף שהגדולים לא אוכלים לפני קיום מצוות כמו תקיעת שופר, מקרא מגילה, נטילת לולב או הדלקת נרות חנוכה, מותר לקטנים לאכול.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
אם קשה להן להמתין יכולות לאכול, מכיון שאינן חייבות מן הדין בתקיעת שופר.
לעמוד השאלה
הרב אברהם הרוניין
אכתוב כאן את עיקרי העניינים, ליתר הרחבה ראה בספר הלכה למעשה תשרי (מהדורת תש"פ, סוף פ"ז): א. זמן מצות שופר: מצות תקיעת שופר הינה בכל היום עד צאת הכוכבים. אמנם משעת השקיעה ואילך שהוא ספק לילה, יתקע בלא ברכה. ב. הברכה: כאשר התוקע כבר יצא ידי חובתו, לכתחילה יברך האדם היוצא בתקיעה זו ידי חובתו. באם ישנם כמה אנשים – אחד יברך בקול ויוציא את כולם ידי חובה. במקרה שאין השומע יודע לברך – יאמר אתו את הברכה מילה במילה. אך באם אין השומע יכול לומר את הברכה בעצמו ואינו מצליח לחזור על הברכה כראוי אחרי התוקע, יכול התוקע לברך, גם אם התוקע יצא כבר ידי חובתו. והשומע יענה 'אמן'. ג. נשים: נשים יכולות לברך כאשר הן שומעות תקיעת שופר. אך התוקע אינו יכול לברך עבורן באם יצא כבר ידי חובתו – אלא הן יברכו לעצמן. באם אינן מעוניינות לברך, יתקע עבורן ללא ברכה. ד. מספר התקיעות והלכותיהן: חיוב השמיעה הוא 30 קולות (תשר"ת שלוש פעמים, תש"ת שלוש פעמים ותר"ת שלוש פעמים). בתקיעת 'תשר"ת', צריך שהשברים והתרועה יהיו בנשימה אחת, כמו ב'תקיעות מיושב'. בעת 'מבצע שופר' יש לשים לב, אשר גם כאשר השומעים ממהרים – התקיעות נעשות כהלכה. ובעיקר יש להשגיח, אשר: א) אורך התקיעות הוא כפי ההלכה. ב) יש הפסק של נשימה בין כל תקיעה ותקיעה. כשאי אפשר כלל לתקוע 30 קולות, יתקע 10 קולות (תשר"ת תש"ת תר"ת) ללא ברכה.
לעמוד השאלה
הרב שמואל מקמל
יש עניין שלא לתקוע בלילה, ובכל אופן זה לא יעזור להיום, כי הלילה שייך למחר. להבא תקפיד לשמוע ותזכה בזה גם יהודים נוספים. במקרה שעוד לא הגיע הלילה, ניתן להשלים גם אחרי תפילת מנחה.
לעמוד השאלה
הרב מנחם כהן