לכל השו"ת
ביום שישי אחר חצות, בכתבי האריז''ל משמע שנכון לטבול אחר אמירת שמו''ת.
מקור:
הרב משה קורנווייץ
פעולות שאלה ותשובה
ביום שישי אחר חצות, בכתבי האריז''ל משמע שנכון לטבול אחר אמירת שמו''ת.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
מי ששערות ראשו גדולות מצווה לגלחן קודם השבת, בכדי שלא יכנס לשבת כשהוא מנוול; ומצווה מן המובחר שהתספורת תהיה בערב שבת ממש ולא קודם לכן, בכדי שיהיה ניכר שמסתפר הוא לכבוד השבת, וכן מותר לספר יהודי בערב שבת כל היום, ואפילו תספורת כזו המוגדרת כ"מעשה אומן" מותרת בערב שבת. ואף מותר ליטול עליה שכר כיוון שהתספורת היא מלאכה שניכר בה שנעשית כעת לצורך השבת. כמובן שכל האמור הוא כאשר הדבר מתאפשר מבחינה הלכתית, וכן למעשה מקפידים שלא להסתפר בראש חודש גם כאשר הוא חל בערב שבת.
לעמוד השאלהלכתחילה יש להתחיל את הסעודה בבוקר, מפני כבוד השבת. ויש להיזהר שלא לשכוח להתפלל תפלת מנחה. אם לא הספיק בבוקר יאכל סעודת פורים בשעות הצהרים המוקדמות, וישתדל להתחיל לפני תחילת שעה עשירית (כלומר, שלוש שעות זמניות לפני השקיעה), כדי שיוכל לאכול סעודת שבת לתיאבון. אם גם את זה לא הספיק, יאכל לאחר מכן. אך ראוי שיסיים את סעודתו לפני השקיעה, כדי שיוכל לנהוג על פי הסדר הרגיל: ברכת המזון, תפילת ערבית, קידוש וסעודת שבת. האוכל סעודת פורים לאחר חצות, ראוי שיתפלל מנחה לפני כן.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
בקביעות זו יש לזכור להקדים את זמן התפילה מן הזמן הרגיל בכל ערב שבת, בכדי שיספיקו לקרוא את קריאת התורה וההפטרה ולהתפלל מנחה בזמנה. סדר תפלת מנחה: לפני מנחה אומרים הודו, פתח אליהו, ידיד נפש.המשך התפלה – וכן קריאת התורה – כמו בכל תענית ציבור; אך אין אומרים תחנון ולא "אבינו מלכנו". גם בקביעות זו אומרים אחרי מנחה "דברי כיבושין", ויש לקיים המנהג מתוך שמחה. 'קבלת שבת': מתחילים בשעה שתאפשר שיאמרו קריאת שמע בתפלת ערבית אחרי צאת הכוכבים, ומאידך יסיימו את התפלה ויספיקו הקהל לעשות קידוש בבתיהם לפני השעה השביעית (שהיא בארץ הקודש בין 17:40 ל 18:40). עם זאת, מי שלא הספיק בשבת זו לעשות קידוש לפני השעה השביעית – יקדש בתוך השעה השביעית (יש הנוהגים כי השעה השביעית היא בין 18:00 ל19:00, ולכן אם לא הספיק עד 17:40 עדיף להספיק עד 18:00) ולא ימתין עד לאחריה, כיון שאסור להתענות בשבת. ונזכה לקיום היעוד 'ייהפך לששון ולשמחה...'
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
