האם כשאומרים ברכת אשר יצר צריך לעמוד בלי ללכת?
ראוי לעמוד אם זה עוזר כדי שיוכל לכוון היטב, אך מן הדין אין איסור לברך תוך כדי הליכה.
מקור:
- שו"ע אדה"ז סי' קפ"ג סי"ג - י"ד, וראה הליכות שלמה ח"א פרק כ"ב ס"ה.
הרב יוסף יצחק זלמנוב
לכל השו"ת
ראוי לעמוד אם זה עוזר כדי שיוכל לכוון היטב, אך מן הדין אין איסור לברך תוך כדי הליכה.
מקור:
הרב יוסף יצחק זלמנוב
פעולות שאלה ותשובה
בין הדיוקים החשובים בפרשת תצוה יש לשים לב שבקריאת המילה "וְאָפַדְתָּ֣" (כט, ה) – האות ד' בשבא נח. ויש להיזהר שלא להבליעה וישמע כאילו קרא "ואפת", ומאידך שלא לחלק את המילה לשניים ולקרוא "ואפד ת". ואם קשה לו לקרוא בשבא נח בלי להבליע את הד' או לחלקה לשתי מילים, מוטב שיקראנה בשבא נע מאשר שידלג עליה.
לעמוד השאלהבין הדיוקים החשובים בפרשת תרומה יש לשים לב בקריאת המילה "מׇרְאֶ֖ה" (כה, מ) – לקוראים בהברה ספרדית ומבדילים בין קמץ גדול לקמץ קטן – האות מ' בקמץ קטן. במילה "לֻֽלְאֹ֣ת" (כו, ד) – האות ל' השניה מנוקדת בשבא נע. ובהמשך הפרשה (כו, ה; י) מופיעה שוב מילה זו מספר פעמים, אך שם האות ל' השניה מנוקדת בקמץ. וכן יש לשים לב שהמילה "וְהִבְדִּילָ֤ה" (כו, לג) היא מלרע.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
בין הדיוקים החשובים בפרשת בשלח יש לשים לב בקריאת המילים "וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵֽן" (יד, ד) – בין שתי מילים אלו יש מקף, וצריך להסמיכן ויזהר לא להטעים את המלה "ויעשו" בטפחא (במיוחד נוטים לטעות בזה בקריאה של שני וחמישי, כאשר פסוק זה הוא סיום עליה). במילה "וַיֶּאְסֹר" (יד, ו) – הא' בשבא נח ולא בשבא נע. במילים "וַיִּֽירְאוּ֙" (יד, י), "וַיִּֽירְא֥וּ" (יד, לא) – הר' בשבא נע, והוא לשון יראה. ויזהר לא לקרוא בשבא נח, שאז משתנה המשמעות ללשון ראיה. במילה "זכר" ("מחה אמחה את זכר עמלק" (יז, יד)) – למנהגנו קוראים את המלה 'זכר' פעמיים – פעם ראשונה 'זֶכֶר', הז' בסגול, ולאחר מכן 'זֵכֶר', הז' בצירה.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
בין הדיוקים החשובים בפרשת לך לך יש לשים לב שבקריאת המילה "וַיַּעְתֵּ֨ק" (יב, ח) – הע' תהיה בשבא נח ולא בפתח. מאידך אין להבליע את הע' ולקרוא "וַיַּתֵּק".
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ