עולה לתורה שאינו לבוש טלית, איך יגע במקום הקריאה לפני הברכה?

בין הדיוקים החשובים בפרשת שפטים יש לשים לב שבקריאת המילה "וְשָׁמָ֑עְתָּ" (יז, ד) – הע' בשבא נח ולא בקמץ. מאידך אין להבליע את הע' ולקרוא "וְשָׁמָתָּ". בקריאת "לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ וְלָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו כׇּל־הַיָּמִ֑ים" (יט, ט) – יקפיד להטעים היטב את הטעם "טפחא" שבמלה "בדרכיו", המפסיק יותר מהטעם "תביר" שבמלה "אלקיך", שאם לא יטעים כראוי יהיה משמע ש"כל הימים" מתייחס רק ל"ללכת בדרכיו", ואילו לפי הטעמים מתייחס גם ל"לאהבה את ה' אלקיך". בקריאת "אל־תִּֽירְא֧וּ" (כ, ג) – הר' בשבא נע, והוא לשון יראה. ויזהר לא לקרוא בשבא נח, שאז משתנה המשמעות ללשון ראיה. בקריאת "דָּ֣ם נקי" (כא, ח) – האות ד' מנוקדת בקמץ, ופירושו שהדם נקי. ויזהר לא לקרוא בפתח, שאז תהיה המשמעות: דם של נקי.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

קריאת התורה שניים מקרא ואחד תרגום

בין הדיוקים החשובים בפרשת ראה יש לשים לב שבקריאת המילה "יְדַעְתֶּֽם" (יא, כח) – הע' בשבא נח ולא בפתח. במילה "עֹלֹתֶיךָ" (יב, יג) – האות ל' מנוקדת בחולם, והוא לשון רבים. ויזהר לא לקרוא בקמץ שאז משתנה המשמעות ללשון יחיד.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

קריאת התורה שניים מקרא ואחד תרגום

בין הדיוקים החשובים בפרשת עקב יש לשים לב שבקריאת המילה "וְאֶכְתֹּב֙" (י, ב) – הו' בשבא נע, ופירושו שהשי"ת אמר שיכתוב. ויזהר לא לקרוא את הו' בקמץ, שאז תהיה המשמעות שמשה רבינו אמר שהוא כתב. בקריאת "אשר אנכי מצוה אתכם הַיּ֑וֹם, לְאַהֲבָ֞ה את ה' אלקיכם" (יא, יג) – צריך להפסיק בין "היום" ל"לאהבה", שלא יהיה נראה כאומר "היום לאהבה" ולא למחר. בקריאת "ולעבדו בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם" (יא, יג) – יתן רווח והבדל בין המילים "בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם" שיהיה נשמע שקורא שני למדי"ן, אך לא יפסיק הרבה שהרי צריך להסמיכן. בקריאת "וְחָרָ֨ה אַף־ה֜'" (יא, יז) – צריך לתת רווח בין "וחרה" ל"אף", שלא יהיה נראה כאילו אומר "וחרף". בקריאת "נִשְׁבַּ֧ע ה'" (יא, כא) – צריך להפסיק בין "נשבע" ל"ה'" כדי להטעים יפה את הע', שלא תהא נראית כה' וכאילו אומר נשבה ה' ח"ו.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

תפילה וברכות קריאת התורה שניים מקרא ואחד תרגום

בין הדיוקים החשובים בפרשת ואתחנן יש לשים לב שבקריאת המילה "לָרֽאוּבֵנִ֑י" (ד, מג) – הר' מנוקדת בשורוק, והאות א' אינה מנוקדת, ולכן אין מבטאים אותה בקריאה (הקריאה היא כמו אילו היה כתוב "לָרוּבֵנִי"). בעשרת הדברות ישנם מספר הבדלים בניקוד בין טעם התחתון לטעם העליון, ויש להקפיד בקריאה בציבור לקרוא בהתאם לטעם העליון. בקריאת "שמע יִשְׂרָאֵ֑ל" (ו, ד) – צריך להדגיש את האות י' שלא תבלע ולא תראה א'. במילים "בְּכׇל־לְבָבְךָ֥" (ו, ה) – יתן רווח והבדל ביניהם שיהיה נשמע שקורא שני למדי"ן, אך לא יפסיק הרבה שהרי צריך להסמיכן. "וְהָי֞וּ" (ו, ו) – צריך להדגיש י' של "והיו" שלא תבלע ולא תראה א', וכאילו אומר והאו. "אשר אנכי מצוך הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ" (ו, ו) – צריך להפסיק בין "היום" ל"על לבבך", שלא יהיה נראה כאומר "היום על לבבך", ולא למחר.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

קריאת התורה שניים מקרא ואחד תרגום