שאלות ותשובות
47 תוצאות
-
האם יש לומר כל יום פרשת המן בהשכמה, כסגולה לפרנסה?
בשלחן ערוך מובא שטוב לומר פרשת המן בכל יום, והטעם: "כדי לחזק בטחונו בהקב"ה" "שיאמין שכל מזונותיו באים בהשגחה פרטית ואין ריבוי ההשתדלות תועיל מאומה", אבל אדמו"ר הזקן בסידורו השמיט זאת, והוא על פי דברי האריז"ל (שער הכוונות), שאמר, שעל פי הזהר אין לבקש צרכיו לפני שביקש צרכי שמים. (ועוד סיבות).
לעמוד השאלה
הרב נתנאל לייב
569 צפיות -
צריך לומר את 'אנא בכח' בלחש רק בקבלת שבת או תמיד?
-
האם צריך לעמוד באמירת הקורבנות ובאיזהו מקומן?
-
האם אומרים אבינו מלכנו הארוך היכן שאין ספר תורה?
-
אישה אומרת מודה אני בקמץ או בסגול?
-
האם צריך לומר וידוי ביחיד בבין השמשות של יום כיפור?
-
האם מנהג חב"ד לומר את "תפילת השל"ה" בערב ראש חודש סיון?
כמובן וגם פשוט - אין בכחנו להשיג כלל בנוגע למעלתו וקדושתו העצומה של השל"ה הק', ולכן התשובה דלקמן מתייחסת אך ורק למה שהונהג בעיקר בשנים האחרונות, לקבוע כחובה או כמנהג אמירת תפילה שניסח להצלחה בחינוך הבנים, ולומר זאת בערב ר"ח סיון (אף שלאו דווקא התכוון בעצמו לקבוע זאת כמנהג המחייב את כלל ישראל ואכ"מ). אין התייחסות לתפילה זו אצל רבותינו נשיאינו, ומזה עצמו מובן שאין מנהג כזה אצלנו, ומהטעמים לכך, כפי שמביא הרבי מה"מ בעניין אחר: * בראש ובראשונה - אנו מתפללים את התפילות שהביא אדמוה"ז בסידורו, שהן התפילות השוות לכל נפש ותפילה זו אינה מובאת בסידורו, ואינה מוזכרת אצל אף אחד מרבותינו נשיאינו. * "בכלל בענייני תפלה, הנה כל הוספה על מה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה ומובא בראשונים, צריכה להביא ראי' לקבלתה, במילות אחרות כל המתקן תפילה בנוסח ואמירה לרבים, עליו להביא ראיה ברורה ויסוד לזה, ולא על הנמנע מלקבל ההוספה" ובעניין הסגולה שבכך - כבר כותב הרבי "אם רצונו דווקא בספר סגולות, הרי ישנה סגולה בדוקה ומנוסה, והיא תורתנו הק'" - ובעניינו, בנוגע להצלחה בחינוך הילדים, כבר הורו לנו את הדרך, להקדיש לפחות חצי שעה ביום לחשוב ולתכנן את החינוך, ואם מחפשים תפילה מיוחדת על כך, הרבי ריי"ץ מביא את הסגולה ששמע מ'זקני ארץ' לומר כל יום בנוסף לפרק התהילים המתאים לשנותיו, גם את פרקי התהלים המתאימים לשנות הילדים, כסגולה שלא יצאו לתרבות רעה ח"ו.
לעמוד השאלה
הרב שלמה הלפרן
2412 צפיות -
האם אפשר בערב שבת לקרוא את התרגום העברי של פתח אליהו במקום המקור?
יש ענין לקרוא את המקור דוקא. אפשר בנוסף למקור לקרוא גם את התרגום העברי.
לעמוד השאלה
הרב דניאל גראבסקי
263 צפיות -
האם צריך לומר בקדושה בחזרת הש"ץ את "לעומתם משבחים" ו"ובדברי קדשך"?
כן, בלחש (ואפילו אם אוחזים בפסוקי דזמרה). כך נוהג הרבי שליט"א מלך המשיח.
לעמוד השאלה
הרב מנחם כהן
549 צפיות -
האם אומרים שש זכירות גם בשבתות וחגים?
-
אין לי מספיק זמן לומר את כל הקרבנות בתפילת שחרית, האם יש חלקים בקרבנות שחשוב לי כאישה לומר בשחרית?
-
בתפילת שחרית, באמירת "אל תירא" ו'שש זכירות, האם יש לעמוד או שאפשר לומר בישיבה?
-
האם יש עניין לומר עלינו לשבח עם הקהל - בציבור גם כאשר לא מתפללים?
-
האם בבית אבל אומרים אבינו מלכנו?
-
בקרבת ביתי יש בית כנסת תימני. כשאני הולך להתפלל שם האם להתפלל בנוסח חב"ד או להתפלל בנוסח שלהם?
-
בעלי מקורב לחב"ד אך מתפלל בנוסח ספרדי ולא מעוניין להחליף נוסח, אני רוצה שלפחות בהבדלה יבדיל לפי נוסח חב"ד, האם זה בסדר שבכל התפילות הוא מתפלל בנוסח ספרדי ובהבדלה יאמר לפי נוסח חב"ד?
לא, שיגיד כמו שרגיל. אין בעיה בהוספות של ראשון לציון הנה הנם וכו' וכן בהצליחה לימודנו וכו'.
לעמוד השאלה
הרב פנחס קדיש
557 צפיות -
האם ממשיכים להגיד 'לדוד ה' אורי' גם אחרי יום כיפור?
-
מי ששכח לומר "ועל הניסים" בתפילה ובברכת המזון, כיצד ינהג?
את ימי החנוכה קבעו חכמים "בהלל והודאה", ותקנו לכך את נוסח "על הניסים" בברכת הודאה בתפלה ובברכת המזון. מי ששכח ולא אמר "ועל הניסים" בתפלה, אם נזכר קודם "ה'" של סיום הברכה, חוזר ומתחיל "ועל הניסים", ואם כבר אמר "ה'" - אינו חוזר. וכתבו הפוסקים שיאמר קודם יהיו לרצון האחרון "יהי רצון מלפניך שתעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מתתיהו..". וכן בברכת המזון, אם נזכר קודם "ה'" של סיום הברכה, חוזר ומתחיל "ועל הניסים", ואם כבר אמר "ה'" – אינו חוזר, ולפני "הרחמן הוא יזכנו", יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו..". וכן הוא הדין בפורים.
לעמוד השאלה
הרב שמואל מקמל
945 צפיות -
בתפילת מוסף של סוכות מובא בסידור לומר ב' קטעים (לדוגמא ביום א' דחוה"מ "וביום השני" ואח"כ "וביום השלישי") איזה קטע מביניהם צריך לומר?
-
האם מותר לעבור להתפלל בנוסח האריז"ל למרות שהורי ומשפחתי במשך דורות מתפללים בנוסח שונה?
אדמו"ר הזקן עצמו, כל חסידיו ולאחר מכן כל מי שהצטרף בכל הדורות, וכן תלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, והרבה גדולי עולם בנגלה ובנסתר, עברו מנוסח אחר בו התפללו אבותיהם לנוסח האריז"ל.
לעמוד השאלה
הרב שלמה הלפרן
859 צפיות -
אם התפללתי תפילת שמונה עשרה במהירות אני יכולה לחזור עליה שוב?
כן אבל צריך לחדש בה איזה דבר. שיחדש איזה דבר בברכה אחת מן האמצעיות מעין הברכה.
לעמוד השאלה
הרב שלמה יצחק פראנק
174 צפיות -
מדוע בסידור חב"ד ישנם קטעים שחב"ד לא אומרים כמו ושמרו בערבית לשבת?
ושמרו יש בזה הפסק בתפילה, עיין באריכות בספר שער הכולל שנכתב כביאור על הנוסחאות המיוחדות שבסידור של אדה''ז.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
496 צפיות -
האם ראוי לתת לשליח ציבור (חיוב) להתפלל בנוסח אחר בבית כנסת חב"ד?
לא משנים ממנהג המקום וגם בעל החיוב חייב להתפלל בנוסח של המקום (אך בתפילת לחש יכול להתפלל בנוסח שלו).
לעמוד השאלה
הרב שלמה יצחק פראנק
460 צפיות -
האם בחור שאינו נשוי ועומד חזן בראש השנה צריך ללבוש טלית?
נוהגים שלא ללבוש טלית. אם מדובר בבית כנסת לא של אנ"ש וזה חשוב להם אפשר ללבוש בלי לשים על הראש.
לעמוד השאלה
הרב שלום דובער יהושע ליפש
655 צפיות -
בן חו"ל המבקר בארץ ישראל (כשבארץ כבר התחילו לומר ותן טל ומטר) וצריך לעמוד חזן, מה יאמר "בברך עלינו"?
כאשר נמצא בארץ צריך להגיד 'ותן טל ומטר' כבני א"י, ואף אם חוזר לחו"ל ממשיך לומר גם שם ותן טל ומטר.
לעמוד השאלה
הרב שלום דובער יהושע ליפש
700 צפיות -
האם בערב יום טוב לפני מנחה נוהגים לומר הודו ופתח אליהו?
-
באמירת 'לשם יחוד' לפני ברכת ברוך שאמר, אומרים 'יו"ד ה"א בוא"ו ה"א' או 'יוד ק"א בוא"ו ק"א'?
-
מזדמן לי הרבה פעמים להתפלל שחרית במניין אשכנזי והם נוהגים לומר עלינו לשבח מייד לאחר 'ובא לציון' האם צריך להגיד איתם? וכן לא אומרים תחנון במנחה, האם לומר ביחיד?
יש עניין לומר עלינו עם הציבור, הוראתו המפורשת של כ''ק אד''ש בעניין שיש לומר עלינו עם הציבור ובשתי הפעמים יאמר את כל עלינו. תחנון בזמן שמנהגנו לומר – יאמר, אם לא יעורר מחלוקת וכדומה.
לעמוד השאלה
הרב שלמה הלפרן
831 צפיות -
האם במנחה של הושענא רבה אומרים לפני עלינו לשבח את מזמור 'לדוד ה' אורי'?
-
האם כאשר חל יום כיפור בשבת (כמו השנה) אומרים אבינו מלכנו בערב יום כיפור?
-
אני מתפלל בבית הכנסת של חסידי פולין, בו החזן אומר בקדיש ''שמיה דקודשא'' והקהל עונים ''בריך הוא'', האם עלי להצטרף אליהם או לענות ''אמן'' כמנהגנו?
-
האם לעתיד לבוא תישאר מצוות התפילה או שתתבטל שהרי לא יהיה חסרון?
מצות התפילה ודאי תישאר. רק שהתפילה תהיה בעיקר שבח והודאה על כל הטוב, ולדוגמא: במקום את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, יאמרו נודה לך על שהצמחת קרן דוד.
לעמוד השאלה
הרב מנחם כהן
1355 צפיות -
בברכת המזון אומרים 'עול גלות' או 'עול הגוים'?
-
האם במניין חב"ד- שבו רוב המתפללים הם מאנ"ש, ואחד המתפללים אומר 'ברכו' בסוף התפילה האם צריך לענות?
אדמה"ז כותב שאין אנו אומרים 'ברכו' בסוף התפילה אלא בשבתות, בכל זאת אם יש מישהו שאומר, עונים אחריו.
לעמוד השאלה
הרב פנחס קדיש
489 צפיות -
יהודי שהתחיל את חג הסוכות בא"י וממשיך את החג בחו"ל, מה הוא קורא במוסף בקרבנות כא"י או כחו"ל?
-
האם גם במנחה אומרים לדוד ה' אורי וישעי?
-
בראש חודש אלול אומרים לדוד ה' אורי אחר שיר של יום או אחר מוסף?
-
האם בחול המועד מוסיפים בברכת מעין שלוש וזוכרנו לטובה וכו'?
-
באמירת אבינו מלכינו בצום גדליה, אומרים את הנוסח של תענית ציבור או של עשרת ימי תשובה?
-
המתפלל במנין ספרדי שאומרים ספירת העומר אחר עלינו, יכול לומר עלינו לשבח יחד איתם ואחר כך ספירת העומר?
כן, יש לומר עלינו עם הציבור ואחר כך לומר ספירת העומר כיון שצריך לומר עלינו עם הציבור.
לעמוד השאלה
הרב דניאל גראבסקי
1740 צפיות -
האם צריך לומר בני ברית כולנו יחד בברכת המזון כשיש עובד גוי בבית?
-
האם במוצאי שבת בברכת המזון אומרים 'מגדול' או 'מגדיל'?
-
מהו סדר תפלת מנחה ביום התענית?
"וידבר", "קטורת", "אנא בכוח", "אשרי", חצי קדיש. מוציאים ספר תורה וקוראים "ויחל משה" לשלושה עולים; השלישי הוא מפטיר "דרשו ה'", ואומר 3 ברכות ההפטרה. לפני תפילת שמו"ע מחזירים את ספר התורה, אומרים "יהללו" וחצי קדיש. בתפילת לחש אומרים "עננו" ב"שומע תפילה". בחזרת הש"ץ – החזן אומר "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו", ולפני "שים שלום" מוסיף "אלקינו ואלקי אבותינו . . יברכך". לאחר מכן: וידוי, נפילת אפיים, פתיחת הארון ו"אבינו מלכנו" המלא, "ואנחנו לא נדע", קדיש "תתקבל", "עלינו לשבח" וקדישים.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
23 צפיות -
כאשר יש ברית בעשרת ימי תשובה האם אומרים בבית הכנסת אבינו מלכינו בתפילה?
אין אומרים אבינו מלכנו כשיש ברית בבית הכנסת ואין אומרים תחנון.
לעמוד השאלה
הרב יוסף יצחק זלמנוב
501 צפיות -
מהו סדר התפילה - שחרית ומוסף - בסוכות, כמנהג חב"ד?
שחרית, הלל, הושענות, שיר של יום, (בציבור - קריאת התורה), אשרי ובא לציון, מוסף, סוף התפילה ותהילים.
לעמוד השאלה
הרב יוסף יצחק זלמנוב
1561 צפיות -
ממתי מתחילים לחנך את הילדים לתפילת שמונה עשרה?
כשהם מגיעים לגיל שמסוגלים לכך מסוגלים לכך – מחנכים אותם להתפלל את תפילת העמידה, ובהדרגה מוסיפים חלקים נוספים עד שיתרגלו לכל התפילה לקראת גיל מצוות, יש לשים לב לחנכם לכך באווירה נעימה ושמחה.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
79 צפיות -
מהו סדר תפלת שחרית בתענית ציבור?
החזן אומר "עננו" בחזרת הש"ץ (בין "גואל ישראל" ל"רפאנו"). לאחר נפילת אפיים (וביום שני וחמישי לאחר שומר ישראל), אומרים סליחות (מדלגים "אלקינו... אשמנו"), ואז "אבינו מלכנו" המלא – אלא אם יש חתן או מילה, שאז מדלגים. לאחר "ואנחנו לא נדע" וחצי קדיש, קוראים בתורה "ויחל משה" ל־3 עולים. את הפסוקים "שוב מחרון אפך", "ה' ה'..." ו"וסלחת לעוננו" אומר הציבור תחילה בקול רם, והבעל קורא אחריהם. העולה לתורה מצטרף לאמירה. הגבהה וגלילה אשרי ובא לציון וממשיכים בתפילה כרגיל.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
23 צפיות
