שאלות ותשובות

מותר. כמובן באם אפשר לומר איתו רק "ברוך אתה" והוא ימשיך לבד, עדיף.

זה גניבה ואסור.

כל זמן שאין הוראה מרשויות מוסמכות להימנע מזה, כנראה שזה לא מסוכן - עד היום ב"ה אין הדבקויות בארץ שלא ידוע עליהן ועל המקום בו נדבקו וכו'. מובן שלגבי אנשים הנמצאים ב'בידוד' יש הנחיות כיצד לקרוא עבורם מגילה וכד' ויש לעקוב אחרי הנחיות אלו.

גם בחנויות משום העוברים והשבים.

מותר.

כן. אם ברור וניכר שזה לא סימן לכשרותה.

בחול המועד מותר להשתמש בד' מינים שאולים (אין חיוב של לכם - שלכם) ממילא אין בעיה להשתמש בשל קטן.

מותר ודבר חשוב ביותר לחלק תמונות של הרבי ליהודים. אף שמצינו מקצת ראשונים ופוסקים שאסרו זאת, בכל זאת רוב הפוסקים ובכללם השולחן ערוך מקילין שכל עוד פני האדם או הצדיק לא בולטים אין בזה כלל איסור. בפרט שפשט המנהג להקל בזה בכל אופן בצילום פוטוגרפי, כפסק רבותינו בעלי השלחן ערוך וכן פסק הגאון הרוגטשובער וכן דעת הגאון רבי יוסף חיים (הבן איש חי). וכן העיד הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, שאמנם יש חסידים הנמנעים להצטלם ויש לדבריהם מקום בשיטות הפוסקים, מכל מקום ההלכה שנתקבלה בישראל על פי דין השולחן ערוך, שמותר לצלם צילום פוטוגרפי ולצייר צורת אדם בצבע על הלוח, ואין בזה שום איסור מצד הדין כלל. וכן נפוץ המנהג גם אצל החרדים לדבר ה' כשיש צורך בדבר משום חיבוב התורה והיהדות ע"כ. וכן כתב להקל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, וכבר אמרו בירושלמי כל הלכה שהיא רופפת בידיך צא וראה היאך הצבור נוהגים ונהוג כן, והנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם. ולא רק שמותר הדבר אלא אדרבה דבר חשוב ביותר וכפי שדרשו חז״ל שיש ענין להסתכל על פני צדיקים ותלמידי חכמים, ומוסיף חכמה ויראה במסתכל (לא בשעת התפילה כמובן), כפי שתלה רבי יהודה הנשיא את חכמתו בהסתכלות על רבי מאיר וזאת למדו חז״ל מפסוק בישעיהו שקאי על הקב״ה. וגדול מזה מצינו ברשב״י בזהר וד״ל. וכן מצינו ביוסף שנמנע מעבירה בראיית דיוקנו של אביו.

אם מכינים להם מקום שינה אפשר להזמינם.

כיון שהזמנת זו הזדמנות בהשגח''פ לקרב אותם ולכן לא כדאי לבטל, אך נכון להקפיד על הדברים דלהלן: א. לשוחח אם הילדים הבוגרים (מראש) על כך שזו 'שליחות' לא סתם חברים שבאים לביקור, כך שגם הילדים הם חלק מהשליחות והם צריכים לזכור מה הם מייצגים וכו'. ב. לחשוב מראש כיצד לסדר את הישיבה בשלחן באופן הצנוע ביותר, ג. לדבר עם הבן שיקח את האורח לבית כנסת וכו', והבת גם תחשוב כיצד היא יכולה ליזום פעילות חיובית עם הבנות. כאשר הם יהי' חדורים בהכרה וכו' שתפקידם להשפיע אזי קבעו כבר חכמים כי 'איידי דטריד למיפלט לא בלע' - מתוך שטרוד להשפיע איננו מושפע.

אם הקופה אינה מיועדת למטרה מוגדרת אחרת, מותר.

למי שלא יודע לברך, מותר להגיד מילה במילה ללמדו כולל את שם השם.

Il est permis, et même d’une importance cruciale, de distribuer des photos du Rabbi à des Juifs. Bien que parmi une minorité des décisionnaires, on en trouve qui interdisent ceci, la majorité des décisionnaires, et parmi eux le Choul’hane ‘Aroukh, autoriseront un telle chose, car tant que le visage d’un homme ou d’un Tsadik n’est pas en relief, il n’y aura là aucun interdit. Et ce, plus particulièrement maintenant que s’est répandue la coutume de permettre une telle chose, avec l’arrivée de la photographie, comme l’ont tranché nos maîtres, auteurs du Choul’hane ‘Aroukh, ainsi que le Gaon Ragatchover. C’est également l’avis du Gaon, Rabbi Yossef ‘Haïm (le Ben Ich ‘Haï) et du Gaon, Rabbi Yossef ‘Haïm Zonenfeld. Et ainsi témoigne le Rav Avraham Yist’hak HaCohen Kook : bien que certains ‘Hassidim évitent de se faire photographier, ce qui a une source dans les décisionnaires, le consensus Halakhique tel qu’il a été tranché dans le Choul’hane ‘Aroukh et reçu par le peuple Juif, stipule qu’il est permis de photographier quelqu’un, et de dessiner un humain en couleur, sur un tableau, et qu’il n’y a là aucun interdit aux yeux de la Halakha. De même, cette coutume s’est répandue dans les communautés religieuses, lorsque le but est de raviver l’amour de la Torah et du Judaïsme. Et, comme il est dit dans le Talmoud Yérouchalmi : "Toute Halakha qui est tremblante dans tes mains (qui manque encore de clarté), sors et vois comment le peuple se comporte à son sujet, et agis de la sorte" et "Laisse faire le peuple d’Israël (ne modifie pas ses coutumes), car, s’ils ne sont pas eux-mêmes des prophètes, ils sont fils de prophètes". Non seulement la chose est permise, mais elle est primordiale, car, comme le disent nos Sages : il est bon de regarder le visage des Tsadikim et des érudits, et cela ajoute de la sagesse et de la crainte du Ciel à celui qui les regarde (sauf pendant la prière, bien entendu), à l’instar de Rabbi Yéhouda Hanassi, qui a gagné en sagesse en regardant Rabbi Méïr. Plus surprenant : nos Sages ont appris l’importance de cette coutume d’un verset dans Yéchayahou, au sujet de D.ieu. Dans le Zohar, nous trouvons même plus que cela, au sujet de Rabbi Chim’one Bar Yo’haï et de ses élèves (voir source). Enfin, citons l’exemple de Yossef Hatsadik, qui parvint à ne pas fauter lorsqu’il vit le visage de son père.

אם זה בבית שלהם, אז את יכולה לברך עבורם ולהוציאם ידי חובה בתור שליחה שלהם לקיים את המצוה.

אפשר.

אם הן יהודיות אין היתר. אם בין כה פותחים עבור מישהו אחר אפשר להיכנס או לצאת.

זה בעייתי מאוד. תבואו לחופה ותלכו, אם זה בלתי אפשרי תפנו לרב שמכיר אתכם.

נכון שלא לעשות כן.

לא בתור המנהג לתקוע באלול המובא בשולחן ערוך. אפשר לתקוע להם בתור הדגמה לשם האדרת כבודה של תורה בעיניהם.

מותר ומצווה הוא יהודי מבחינת ההלכה.

יש לקרבו בדרכי נועם ושלום. ואין לדון אותו כמחלל שבת.

להפחית משבע הכריכות ביד ולכרוך על האצבע.

אפשר להציע.

כן. אם אפשר, ראוי להקפיד לומר פסוק שלם ולא לדבר בינתיים.

מותר.

לא, ההלכה נפסקה כרש"י.

מותר זה חלק מקירובו ליהדות.

לצורך המבצעים - מותר.

אין בעיה לקחת אתרוג אחר כשר כמובן, בכל מקרה יש לדעת כי אתרוג שרבים מברכים עליו נעשה יותר מהודר אף אם במראהו נראה פחות יפה, וכפי שנוהג כ"ק אד"ש לתת לכל הקהל לברך על אתרוגו.

מותר זה גם נחשב חלק מהוצאות המבצעים, כמובן באם אתה אחראי על הקופה (באם הקופה של בית חב"ד, את"ה וכדומה יש לשאול את האחראי).

להפוך את הבית.

לכתחילה עשרה אנשים. במקרה שאין, יכולים בדיעבד לברך במידה ויהיו עשרה שיראו אותה בזמן שיעור ההדלקה (חצי שעה).

כהן בארץ צריך לעשות מבצעים בשאר מקומות אבל לא בבית רפואה. (אלא אם כן זה בית רפואה עם פיקוח הלכתי לענין כניסת כוהנים עם שילוט מתי כן ומתי לא).

ניתן להניח תפילין לאנשים בתוך בית העלמין, אלא שיש להתרחק ד' אמות (כ 2 מטר) מהקברים, אם בית העלמין מוקף מחיצה מחמירים שלא להניח בכל בית העלמין, כמובן אם יש יהודי שלא יניח כלל ואין אפשרות להניח בחוץ ניתן להניח בפנים גם בבית עלמין מוקף מחיצה, רק שיהיה במרחק ד' אמות מהקבר.

מאחר ומטרתה של התהלוכה היא להביא את שמחת החג, הרי שהדבר נדרש השנה שבעתיים. ולכן, במקומות שהדבר אפשרי, עצם ההליכה ברחוב תוך שירה וזמרה, כמובן תוך הקפדה על מרחק, מסכות ושאר אמצעי הזהירות, תעורר אנשים לשמחה, כולל במקומות שבהם מתפללים בחוץ - גם אם לא נצטרף פיזית לריקודים. כך גם לגבי חזרת דברי תורה באופנים שיתאפשר. ומה שלא מתאפשר - הרי שמי שחשב לעשות מצווה ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, והרבי מה"מ התייחס לכך ואמר שבמקרה זה, לא ההולכים אומרים את הדרשה ("אייגענער דרשה") אלא התורה עצמה. ולהאיר - כי בימים האחרונים שומעים במקומות שונים בארץ (ובעולם) תהלוכות שעניינן אינו הוספה באחדות ישראל ובשמחה, כך שמרובה מידה טובה.

לא ראוי להניח תפילין לאדם ללא חולצה, ולכן יש להשתדל למצוא פתרון - כגון להשאיל לו את החליפה שלך - אך במידה ואין אפשרות מותר להניח לו ללא חולצה כדי שלא יתבטל חלילה ממצוות תפילין.

למרות שזו מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות מכך, מכל מקום אם נוטלות יש להם מצוה ומברכות על כך, ומנהגנו שמזכים גם נשים לברך על ארבעת המינים.

כשיוצאים למבצע לולב יש להצטייד בחומרי חיטוי, ולהקפיד לחטא את ארבעת המינים בין אדם לאדם, אך אין ליטול לולב באמצעות כפפות. (גם לפי הנחיות משרד הבריאות כיום, אין תועלת בכפפות דווקא ואדרבא) רק אם ישנם אנשים שאינם מוכנים ליטול לולב ללא כפפות יש לאפשר להם לקיים המצווה באמצעות כפפות .

מותר לקנות מכספי מעשרות.

בפשטות יש עניין, וכפי שנהוג לתקוע גם במנחה בתורת תשלומים למי שלא שמע בבוקר, כך שיש עניין שאפילו יחידים ישמעו תקיעת שופר.

אם אין אפשרות לכנס עשרה (כולל נשים) אך ברור שיעברו, ניתן לברך.

אפשר מכספי מעשר.

אפשר להדליק עם כל השמנים. כמובן בבית משתדלים להדליק עם שמן זית שהוא מצוה מן המובחר.

רבים מדיני החנוכה נסובו סביב קביעת חז"ל שיש להביא ל"פרסומי ניסא", לאחר שיצא הרבי ב"מבצע חנוכה" להדלקות ציבוריות במקומות בהם מתאספים יהודים, הצטרפו כמה מפוסקי דורנו ונמקו שמותר לברך על הדלקות אלו על משקל ההדלקה בבית הכנסת, שמברכים עליה מפני שהיא חלק מפרסום הנס, וכך ניתן לברך בכל מקום שיש בו התאספות ציבורית. אלא שבכדי לברך יש להקפיד שהמנורה תהיה לא גבוהה מעשרים אמה כ9 מטר, וכן שהנרות ידלקו לפחות חצי שעה (הרבה מנרות המבצעים לא בגדר זה). כמו-כן יש להקפיד להציבם במקום שיעברו שם לפחות עשרה במשך חצי השעה מההדלקה. ואם אין הדבר מתאפשר, ידליקו ללא ברכה.