שאלות ותשובות

לגבי אופן בציעת הכיכרות יש חילוקי דעות. כי מן הדין, מצד הכלל ש"אין מעבירין על המצוות", על האדם להעדיף לקיים את המצווה שבאה לפניו תחילה, ולכן יבצע על החלה העליונה בסעודת ליל יו"ט וכן בסעודת-שבת בבוקר (בשונה מסעודת ליל-שבת, בה נהוג על-פי הקבלה לבצוע מן החלה התחתונה, והבוצע מקרב אליו יותר את החלה התחתונה). אך למעשה בפועל, אנו נוהגים בכל סעודות שבת ויו"ט להניח את החלות צמודות זו לזו בצדם החלק, ותמיד לבצוע מהחלה הימנית, אלא שבשבת ביום החלה הימנית תהיה קצת מעל החלה השנייה.

הרב שי שמעון כהן

// לדף הרב

שבת לחם משנה בציעת הפת

כן. על פי הקבלה יש לטבול במלח ג' פעמים. ובכל מקרה נהגו להניח מלח על השלחן, כי השלחן דומה למזבח והאכילה כקרבן, ונאמר "על כל קרבנך תקריב מלח".

הרב מנחם כהן

// לדף הרב

סעודה בציעת הפת הכשרת כלים

הטעם הפשוט הוא משום כבוד הברכה שתהא על לחם מוטעם. ועוד משום שהשולחן כמזבח והאוכל קרבן שצריך מלח. ועוד טעמים עפ"י הקבלה. ויש להטביל שלוש פעמים. אכן כשאין מלח אפשר "להטביל" בלחם עצמו או ברוטב וכדומה. צריך לחפש מלח כמו שמשתדלים בכל הידור.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

// לדף הרב

סעודה הכשרת כלים בציעת הפת

מחברים את שני החצאים יחד בעץ או בכלי שאינו מוקצה, כך שהחיבור לא ייראה, ואז הם נחשבים ככיכר שלמה ללחם משנה. אם יש לחם שלם, אין להסתמך על חצאים בלבד.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

שבת סעודה ברכת המוציא לחם משנה בציעת הפת

מי שאין לו כיכרות שלמות, יברך על שתי פרוסות. אם יש כיכר שלמה אחת, עדיף לחתוך אותה מבעוד יום לשתי פרוסות, אבל לא לפרוס סמוך לזמן האכילה.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

שבת הכנות לשבת ערב שבת ברכת המוציא לחם משנה בציעת הפת