שאלות ותשובות

בשנת תש"נ הציע הרבי, כדי לאחד את הקהילות בכל מקום ומקום, לקבוע עניין אחד בתורה השווה לכולם שילמדו בשבת ברבים בכל מקום, ולכל לראש לימוד בפרשת השבוע עם פירוש בנגלה דתורה ופירוש בפנימיות התורה; וציין הרבי, שיש כבר מן המוכן דרושי חסידות מהצמח צדק, שנדפסו ב"אור התורה" על ריבוי פסוקים מכל פרשה בתורה, כולל על הפסוק הראשון והפסוק האחרון.

הרב משה קורנווייץ

// לדף הרב

שבת קריאת התורה מנהגי חב"ד הקהלת קהילות

בשבת קודש לאחר חצות היום לומדים בעניינים השייכים לחורבן, כגון רשימות אדמו"ר הצ"צ למגילת 'איכה' ובנין בית המקדש, או עניינים השייכים לתשובה, כמו ספר דרך חיים, וכן מותר להשלים את השיעורים היומיים באם לא הספיקו ללמדם קודם חצות. במקום שרגילים להקהיל קהילות כל שבת, מותר לדבר שם כרגיל גם אחרי חצות היום בעניינים של פנימיות התורה. ולמעשה ישנם כמה וכמה שיחות של הרבי שנאמרו בקביעות דומה, כגון בשנת תנש"א ורצוי לחזור על שיחות אלו. כמו כן בשנת תשמ"א (שבת ערב ת"ב) הרבי דיבר על פרק ג' דפרקי אבות שם נאמר פסוק מאיכה "ישב בדד . . כי נטל עליו", (אף שבפועל אמירת פרק ג' נדחית לשבת הבאה), אך ניתן לחזור על נקודה משיחה זו (מופיע אף בביאורים לפרקי אבות).

הרב שמואל מקמל

// לדף הרב

שבת בין המצרים למוד תורה ערב תשעה באב שבת תשעה באב הקהלת קהילות צומות