שימוש בחפץ חברו ללא רשותו

האם מותר לחתום בעט שנמצא על השולחן ללא רשות בעליו?

נאמר בתורה "לא תגנוב", ודרשו חכמים שאיסור זה הוא אפילו "על מנת לשלם". כלומר, איסור גניבה וגזילה נאסר אפילו כאשר בסופו של דבר יהי'ה לבעלים רווח מזה. אלא שבדברים זולים שמנהג העולם שלא להקפיד עליהם כלל, התירו לאדם להשתמש בחפצי זולתו ללא רשות מפורשת. כגון הצריך קיסם קטן לחצוץ בו את שיניו, מותר לו ליטול קיסם קטן של אדם פרטי.

אלא שהאמור הוא בתנאי שלא ניתן לבקש מהבעלים רשות. כי אם אפשר לבקש רשות, חובה לעשות זאת, ולוודא שאכן הוא מסכים. וכן שלא ידוע מפורשות שהבעלים מתנגד לכך. וכותב אדמו"ר הזקן שממידת חסידות להחמיר כשאפשר, ולא להשתמש בשום דבר של חבירו, ללא רשות מפורשת[1].

האם מותר להשתמש בטלית ותפילין ללא ידיעת בעליהם?

קבעו חכמים: "ניחא ליה לאיניש דתיעביד מצוה בממוניה", כלומר, בדרך כלל יהודי מעוניין שיקיימו מצוות ע"י שימוש בחפציו. ומשום כך הרואה טלית ותפילין של חברו בבית הכנסת יכול להשתמש בהן באופן אקראי אך לא בקביעות. זאת כמובן בתנאי שישמור עליהן ויחזירם כפי שמצאם ולא יוציאם מהמקום בו הניחם בעליהם.

אלא שכתבו הפוסקים, שכיוון שיש כלל בהלכה שבמקום שאפשר לברר "אין סומכין על החזקה", לכן אף שחזקה היא שכל יהודי רוצה שייעשו מצוות בחפציו, עם זאת כאשר ניתן לפנות לבעליהם ולשאול אותו כדי לוודא שאכן הוא אמנם מוכן, עדיף לעשות זאת תחלה, ובפרט כיום שניתן ליצור קשר בקלות באמצעות הטלפון[2].

סידור פרטי הנמצא בבית הכנסת האם ניתן להשתמש בו ללא רשות בעליו?

אף על פי שאמרו חכמים: "ניחא ליה לאיניש דתיעביד מצוה בממוניה", שבדרך כלל יהודי מעוניין שיקיימו מצוות ע"י שימוש בחפציו. לגבי ספרים אין הדבר כן, משום שייתכן שבעליהם חושש שיקרעו, לכן נפסק להלכה שאין להשתמש בספרים פרטיים ללא רשות מבעליהם.

ולמעשה מובא באחרונים, לימוד זכות על המשתמשים בספרים פרטיים ללא רשות מבעליהם; שכן, בעבר ערכו הכספי של ספר היה רב, ואילו כיום כיוון שרכישת הספרים ובפרט סידורים וחומשים, אינה כרוכה בהוצאה מרובה הבעלים אינם מקפידים כל-כך, ואף מוכנים להשאירם במקום ציבורי, ולכן ניתן להקל. אך זאת בתנאי שהשימוש הינו אקראי ולא בקביעות, אלא-אם-כן הבעלים גילה דעתו במפורש שרצונו שישתמשו בהם[3].

[1] שמות כ, יב; ב"ק קי"ט סע"ב; ב"מ סא, ב; טוש"ע ונ"כ חו"מ סשנ"ט; שו"ע אדמוה"ז חו"מ דיני גזלה וגנבה ס"א-ג.

[2] פסחים ד, א; טוש"ע ונ"כ או"ח סו"ס יד; פמ"ג במשבצו"ז שם סק"ו; שו"ע אדמוה"ז שם ס"ט-יב.

[3] פסחים ד, א; טוש"ע ונ"כ או"ח סו"ס יד; שו"ע אדמוה"ז שם סי"ג וחו"מ הל' שאלה ס"ה, והל' מציאה ופקדון סכ"ח; ערוה"ש או"ח סי"ד סי"ג; כה"ח או"ח סי"ד סקל"א; מנח"י ח"ז סק"ל.