תחיית המתים

שאלה: במקרה שאדם נפטר וגופו לא נשתמר כלל מסיבה כלשהיא, כיצד יתאפשר לו לקום בתחיית המתים כשלא נותר ממנו דבר גשמי?

תשובה: כשברא הקב"ה את העולם וברא בו 'טוב' ו'רע', הוא קבע שלרע לא יתכן קיום נצחי, אלא צריך להיות לו קץ וכיליון. ואכן בתחילת הבריאה הטוב והרע היו נבדלים כל-אחד בפני-עצמו ולא היו מעורבים יחד, והסדר היה שהרע יפסק בעת וזמן מסוים, ואילו הטוב יהיה קיים באופן נצחי.

כך היה הדבר עד חטא עץ-הדעת. בחטא עץ-הדעת הטוב והרע התערבבו יחדיו עד כדי-כך שאין מציאות של טוב בלי רע, ואין רע בלא טוב. ומאחר שכן, גם הטוב צריך הפסק וכיליון במועדו, מחמת שנתחבר ונתאחד עם הרע שראוי לכלות. לפיכך נגזרה מיתה על האדם, שהרי באדם מעורבים הטוב והרע יחדיו.

אולם לעתיד לבוא, בגאולה השלימה, יתקיים מה שנאמר: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" – תתבטל מציאות הרע מן העולם, ולפיכך אף המיתה תפסק מן התבל, כדכתיב: "בלע המוות לנצח".

אך יש דבר אחד שלא נתערב בטוב ורע כלל – והיא עצם אחת הקיימת בגוף האדם, ושמה 'עצם הלוז'. עצם זו אינה נהנית מכל מאכל שהאדם אוכל, זולתי מסעודת 'מלווה מלכה' שעורכים במוצאי שבת קודש. ולפיכך – לא נהנתה עצם זו כלל מחטא עץ הדעת שאירע בערב שבת קודש. משכך, עצם הלוז קיימת באופן נצחי.

וכמסופר במדרש על אדריאנוס שבירר מהיכן יתפתח הגוף בתחיית המתים, הראה לו רבי יהושע את עצם הלוז, והוכיח לו שעצם זו קיימת לעולם "טחנו ברחים – ולא נטחן, שרפו באש – ואינו נשרף, נתנו במים – ולא נמחה, נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש – נחלק הסדן ונבקע הפטיש, ולא חסר כלום".

לסיכום – עצם הלוז קיימת בקיום נצחי, וממנה יתפתח ויתחדש הגוף בתחיית המתים. עצם זו מצויה אצל כל אדם ואדם, ואפילו אם רחמנא ליצלן נשרף או נאבד בכל דרך שהיא – העצם נותרת קיימת, וממנה יתחדש הגוף השלם בביאת המשיח במהרה בימינו אמן.