הלכה יומית

מי ששמע את הציבור עונה 'אמן יהא שמיה רבא', אך לא שמע כלל את אומר הקדיש – אם יודע לכוון דעתו ולהתבונן במשמעות הקדיש, יענה עם הציבור מפני שעניית "יהא שמיה רבא" היא שבח בפני עצמו להקב"ה. אבל לכתחלה כשאפשר לו לשמוע מפי אומר הקדיש – צריך הוא לשמוע מפיו ולא להסתמך על כך שיוכל לכוון דעתו אחר כך.

טוב לעמוד כשעונה 'אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם.. יתברך'; ולמדים זאת בקל-וחומר מעגלון מלך מואב שקם מעצמו מעל כסאו לדברי ה' כל שכן אנחנו עמו שעלינו לעמוד; ומנהג הרבי בזה, שאם ישב התרומם מעט באמירת 'אמן יהא שמיה רבא', ואם היה לפני קטע שצריך לעמוד בו נעמד לגמרי, ואם הי' עומד ונשען על הסטנדר התרומם מעט ב'אמן יהא שמה רבא' ולא התיישב עד אחר הקדיש.

מי שאוחז באמצע תפילתו ושומע קדיש, גם אם אוחז בתפילת שמונה עשרה, עליו להפסיק את תפילתו ויכוון את דעתו לתוכן הקדיש, אלא שבתפילת שמונה עשרה יפסיק את תפילתו רק עד שיגיע הש"ץ ל'יתברך וישתבח', ולא יענה כלום ויהיה שומע כעונה ואח"כ יחזור לתפלתו. וכשמפסיק לשמיעת הקדיש, וכן בשאר חלקי התפלה כשמפסיק לעניית הקדיש, לכתחילה יסיים את העניין בו אוחז לפני שיתחילו את הקדיש.

הברכה הראשונה של ברכות ק"ש של שחרית, היא "יוצר אור ובורא חושך" וסיומה היא ב"ברוך . . יוצר המאורות". הברכה השניה מתחילה ב'אהבת עולם' וסיומה ב"הבוחר בעמו ישראל באהבה". מי שטעה והקדים את ברכת אהבת עולם לברכת יוצר אור יצא ידי חובתו (אף שיוצא שאינו פותח בברוך אלא ב'אהבת עולם' – יצא כיוון שמלכתחילה לא תקנו פתיחה בברוך בברכה זו, מפני היותה (בד"כ) סמוכה לברכת יוצר אור).

בסדר ברכות קריאת שמע של שחרית תקנו לומר את סדר הקדושה של המלאכים, וכשמגיע שליח הציבור ל"ואומרים ביראה" עונים הקהל "קדוש, קדוש קדוש", אך אין לעמוד לאמירת קדושה זו כמו בקדושה שבחזרת הש"ץ, אלא אם ישב, יישאר לשבת. וגם המתפלל ביחיד עליו לומר קדושה זו ואין זה דומה לקדושה שבחזרת הש"ץ הנאמרת דוקא במניין עשרה, מפני שבקדושה זו מתארים את הקדושה שאומרים המלאכים – כסיפור דברים.

מי שטעה בברכות ק"ש של שחרית והתחיל ברכת "אשר בדברו מעריב ערבים", או שסיים את הברכה במילים "המעריב ערבים" אם נזכר תוך כדי דיבור זמן אמירת 'שלום עליך רבי' יתקן את עצמו. ואם נזכר לאחר חלוף זמן זה צריך לחזור שוב ולברך אותה ברכה. ואם נזכר רק לאחר שסיים את ברכת אהבת עולם באמירת ברוך אתה ה', יחזור לברך ברכת יוצר אור רק לאחר תפילת שמונה עשרה. ומי שטעה ב"אהבת עולם" של תפילת שחרית ואמר את נוסח ברכת "אהבת עולם" של ערבית יצא ידי חובתו.

את ברכת "יוצר המאורות" יש להשתדל לסיים לפני שמסיימה שליח הציבור, ויענה אמן, ורק לאחר מכן יתחיל את ברכת אהבת עולם, אבל השומע את ברכת יוצר המאורות משליח הציבור כשהוא אוחז באמצע ברכת יוצר המאורות או אהבת עולם – אינו יכול לענות אמן. את ברכת "הבוחר בעמו ישראל באהבה" מסיים הש"ץ בלחש, כדי לא להיכנס לספק האם ניתן לענות אמן בין ברכת הבוחר בעמו ישראל באהבה לקריאת שמע.

מצוות עשה מן התורה לזכור בכל יום (בנוסף על יציאת מצרים) את מעמד הר סיני, מעשה עמלק, מעשה מרים ומעשה העגל. ויש אומרים שגם את זכירת שבת. על זכירות אלו טוב לכוון בסמוך לקריאת שמע כשאומרים "ובנו בחרת" – יש לזכור את מתן תורה וכן כשאומרים "וקרבתנו", מכוונים – על שקרבנו ה' להר סיני; וכשאומרים "לשמך הגדול" מכוונים על מעשה עמלק שאין השם שלם עד שימחה זרעו; ובאמירת "להודות לך" מכוונים על מעשה מרים והזהירות מלשון הרע שהרי הפה נועד רק "להודות". וכשאומרים "וזכרתם את כל מצות ה'" מכוונים על השבת ששקולה כנגד כל המצות. ויש אומרים שבאמירת "וליחדך ולאהבה" מכוונים על מעשה העגל – שנבחרנו ליחדו באהבה, ולא כאותה שעה שעשו את העגל שלא היה באהבה עם הקב"ה.

נשים פטורות מקריאת שמע ומברכותיה כיון שהן תלויות בזמן, אך נכון שאף הנשים תקראנה קריאת שמע, בכדי שיקבלו עליהן עול מלכות שמים. ובברכת "אמת ויציב" חייבות הנשים מפני שהיא ברכה שנתקנה על זכירת יציאת מצרים שחיובה מהתורה ואינה תלויה בזמן, וכיון שהן חייבות גם בתפילת שמונה עשרה עליהן להסמיך גאולה לתפילה ולהסמיך ברכה זו לתפילת שמונה עשרה. ולמעשה יכולות לברך גם את כל הברכות – ברכות ק"ש, ברוך שאמר וישתבח.

מי שקרא פסוקים מקריאת שמע שלא על פי סדר הפסוקים שהובאו בתורה, כך שהקדים פסוקים המובאים מאוחר יותר ואיחר פסוקים המובאים מוקדם יותר – לא יצא ידי חובת מצות קריאת שמע שנאמר בקריאת שמע "והיו" ודרשו חכמים "בהוויתן יהו", כלומר שצריך לקוראם כפי שנכתבו, ולכן עליו לחזור שוב לקרוא קריאת שמע בסדר הפסוקים שנכתבו בתורה.

הטועה בקריאת שמע ויודע שדילג מילה או אות או שטעה בקריאת המילה (שמשנה משמעות ), עליו לחזור לתחילת אותו פסוק שטעה בו ומשם ממשיך הלאה עד סוף קריאת שמע, ולא יחזור רק על אותו פסוק שטעה בו, מפני שקריאת שמע אמורה להיאמר על פי סדר הפסוקים דווקא. ואם אינו יודע היכן טעה או על מה דילג יתחיל שוב את קריאת שמע מאותו פסוק שמסתפק בו.

מי שסיים פרשה בקריאת שמע ואינו יודע האם סיים את פרשת שמע או את פרשת והיה אם שמוע עליו לחזור לתחילת פרשת והיה אם שמוע. ואם עצר באומרו "וכתבתם" ואינו יודע האם עצר בפרשה הראשונה או השניה ימשיך ב"וכתבתם" של הפרשה הראשונה. אולם אם התעורר לו ספק זה לאחר שהמשיך "למען ירבו ימיכם", אינו חוזר כיון שמן הסתם אמר כהרגל לשונו ולא טעה.