עש"ק פרשת וישלח ה'תשפ"ב

אודות זמן הדלקת נר החנוכה אמרו חכמים: "מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק". בכדי לפרסם את הנס, ובפרק זמן זה, מירב האנשים יוכלו להיוודע לנס. וכתבו הפוסקים שיש להקפיד שהנרות ידלקו לפחות עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. למעשה אנו נוהגים להדליק את הנרות בין תפלת "מנחה" לתפלת "מעריב" (לאחר שקיעת החמה), ומקפידים שהנרות ידלקו 50 דקות לפחות.

אם לא הדליק בתחלת הלילה, יכול להדליק כל הלילה – עד עלות השחר. ויזדרז להדליק בהקדם האפשרי. ולכתחילה יזהר להדליק לפני חצות הלילה. כשמדליק– בשעה מאוחרת (כשאין אנשים ברחוב) יברך רק אם בני ביתו ניעורים, או לפחות אחד מהם. אם לא הדליק לפני צאת הכוכבים – יתפלל מעריב לפני הדלקת נר חנוכה. אך אם אין לו כעת מנין, או שמתפלל במנין קבוע בשעה מאוחרת יותר – ידליק תחילה ולאחר מכן יתפלל במנין.

הנצרך לצאת בתחלת הלילה, ישתדל להדליק את הנרות בזמנם לפני היציאה (אף שמאוחר יותר יוכל להתעכב חצי שעה ליד הנרות, לכאורה הדלקה בזמנה עדיפה על ישיבה חצי שעה ליד הנרות), ורק אם לא מתאפשר להדליק בזמן – ידליק לאחר מכן. אך אין להדליק לפני השקיעה, (מלבד בערב שבת קודש). בשעת הדחק -כשלא יוכל כלל להדליק אחר כך- ידליק החל מפלג המנחה (שעה ורבע זמניות לפני השקיעה).

את נרות החנוכה בבית הכנסת מדליקים אחר פלג המנחה, ונהוג שההדלקה היא בסיום תפלת מנחה – אחרי אמירת קדיש "תתקבל" ולפני "עלינו לשבח". המתפללים לפני פלג המנחה לא ידליקו נרות בשעה זו, ולכן אם התפללו בערב שבת לפני פלג המנחה – ידליקו את הנרות לפני כניסת השבת, ואף אם אין עשרה באותה השעה – ידליקו, כיון שבסופו של דבר יגיעו הציבור לקראת "קבלת שבת" ויהיה מנין שיראו את הנרות.

בערב שבת חנוכה מדליקים בבית את נרות החנוכה החל מפלג המנחה (שעה ורבע זמניות לפני השקיעה); וכדאי ונכון לגמור את כל ההכנות לשבת לפני הדלקת נר חנוכה, כך שהדלקת נר חנוכה תהיה סמוך ככל היותר להדלקת נרות שבת. בערב שבת קודש יש לתת בנרות – לפני ההדלקה – די שמן כך שיוכלו לדלוק כשיעור בלילה, ואין מתעכבים ליד הנרות חצי שעה.

במוצאי שבת מדליקים את נרות החנוכה בבית הכנסת בסיומה של תפלת ערבית אחרי אמירת קדיש תתקבל, לפני "עלינו לשבח". (וגם במקום שנוהגים להבדיל בבית הכנסת – מבדילים לאחר הדלקת הנרות וסיום התפלה). אך בבית תחילה מבדילים, ואחר כך מדליקים את נרות החנוכה, ולאחר מכן אומרים "ויתן לך".