עש"ק פרשת תזריע – החודש ה'תשע"ט

על המועדים נאמר: "כל מלאכת עבודה לא תעשו". ולמדו מפסוק זה שרק את המלאכות המוגדרות כ"מלאכת עבודה" אסרה התורה בימים טובים, אולם מלאכה שאדם רגיל לעשות בביתו לצורך הכנת מאכליו מותרת; וכן נאמר על מלאכת יום טוב: "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם". כך שמלאכת אוכל נפש שהותרה ביום טוב היא רק לצורך אותו היום בלבד, משום שהכנת מאכל שלא לצורך יום-טוב זה אינה מוגדרת כ"מלאכת אוכל נפש" אלא כמלאכה רגילה, כיון שאינו אוכל זאת ביום טוב, ואף דבר שהדרך לעשותו לצורך כמה ימים אין לעשותו ביום-טוב אפילו לצורך אותו היום. הגבלה נוספת נאמרה במלאכת אוכל נפש בחג, אותה למדו מלשון הפסוק "יעשה לכם", ודייקו שכל ההיתר אמור רק כשהמאכל נועד "לכם" – עבור יהודי ולא עבור הגוי. מסיבה זו אסרו חכמים להזמין את הנכרי לסעודת החג, גזירה שמא יבשל אף עבורו.

היתר עשיית מלאכת אוכל נפש בחג כפוף לכמה הגבלות, שמטרתן להוסיף בשמחת החג, שכן ההתעסקות במלאכות אלו עשויה לבטל את האדם משמחת החג, ולכן התירו חכמים בחג רק את הדברים המשמעותיים לטיב המאכלים, כגון אפייה ובישול של מאכלים טריים בחג – ועל אף שהיה ניתן להכינם מערב החג, הותרו ביום טוב, מפני שהנם ערבים יותר מאלו של אתמול. אולם דברי מאכל שהכנתם באותו היום אינה מוסיפה לטעמם ואיכותם, כגון פירות מבושלים (קומפוט), אסור להכינם בחג. כמו כן הכנת "מכשירי אוכל נפש" -שהיה אפשר לעשותם מערב יו"ט- כגון כלי העבודה הנדרשים להכנת האוכל, כיוון שהכנתם בחג אינה משפיעה על טיבו של המאכל, יש להכינם מערב החג.

כל מלאכה שרגילים לעשותה בכמויות גדולות לימים רבים או לצורך מסחרי אסורות בחג, גם אם מעוניין בהם לצורך סעודתו. מפני שהעיסוק בהן עלול להתארך, עד שיעבור כל היום בטרחה ויתבטלו משמחת החג. מסיבה זו סחיטת פירות לצורך שתייה אסורה ביום טוב, ואפילו אם מעוניינים לסחוט כמות קטנה לצורך היום בלבד אסור, כיוון שדרכה של מלאכה זו להיעשות עבור ימים רבים, אסרוה ביום טוב.

ההימנעות ממלאכת בורר ביום טוב שונה ביישומה משבת, שכן בשבת הותר רק להוציא אוכל מתוך פסולת בידיו בסמיכות לאכילה, וביום טוב התירו לברור מיני מאכל גם אם אינו אוכל מיד אלא בכוונתו לאכול במהלך היום וכן הקילוף ביום טוב מותר אף באמצעות כלי. אלא שגם הברירה ביום טוב כפופה לכמה תנאים, כפי שיתבאר בהלכה הבאה.

הברירה שהותרה ביום טוב היא רק בסוגי מאכלים שהדרך לברור אותם בכמות מוגבלת וכן ההיתר הוא רק אם לא הייתה אפשרות לברור מערב יום טוב, ולכן פסולת שנפלה למאכל מותר להוציאה ביום טוב, וכן מותר לאכול דג או בשר כדרכו ביום טוב ולהוציא את העצמות מן המנה. אלא שצריך למעט בטרחה ולכן כשהפסולת מרובה יש להוציא את האוכל וכשהאוכל מרובה יש להוציא את הפסולת, ואם הפסולת דקה מאוד ויש טרחה בהוצאתה יש להוציא את האוכל, וכששניהם שווים בכמותם ובטרחתם יברור כרצונו.

דברים שרגילים לטחנם בכמויות מועטות מותר לטחון ביום טוב לצורך היום, וטחינה זו מותרת אפילו באמצעות כלי המיועד לכך, ולכן מותר לגרד גבינה במגרדת בחג. אולם לא יטחן כדרך שטוחן בימות החול, אלא בשינוי מעט כגון שיטחן על גבי מפית ולא לתוך קערה. אך דברים שדרך לטחנם עבור כמה ימים ביחד כגון חריין, או מיני תבלינים אין לטחון אותם ביום טוב באמצעות כלי, שנראה הדבר כעובדין דחול.