לכל השו"ת
מנהגנו, כמו שכתב הרמ"א - שנותנים שלוש ממטבע שנקרא "חצי" באותה מדינה, כך שבארץ ישראל מדובר בחצי שקל כפול שלש (שקל וחצי), בארה"ב דולר וחצי, ובכל מקום לפי המטבע שבו, אם אין מטבע שנקרא "חצי" אפשר לתת על פי מטבע אחר שנחשב הליך מקובל באותה מדינה (כגון דולר או יורו). הטעם שנותנים שלוש הוא מפני שנאמר בפרשת מחצית השקל שלש פעמים "תרומה".
מקור:
הרב שלמה הלפרן
פעולות שאלה ותשובה
למנהגנו נותנים עבור כל בני הבית כדלקמן: "זכר למחצית השקל" היא זכר למחצית השקל שהיו נותנים במהלך חודש אדר, עבור קרבנות הציבור של השנה החדשה המתחילה בר"ח ניסן, כדברי המשנה "באחד באדר משמיעים על השקלים", ובכך הקדים הקב"ה את השקלים של עם ישראל לשקלים שהמן ביקש לתת למלך אחשוורוש. מאחר ועל מחצית השקל נצטוו "מבן עשרים שנה ומעלה", יש אומרים שהחיוב הוא מבן עשרים שנה בלבד, ורבים מהפוסקים כתבו שהוא מבן 13 שנה, ויש שכתבו שאף עבור ילדים, ויש שהוסיפו אף עבור עוברים זכר למה שנאמר "כל העובר על הפקודים". מי שכבר התחילו לתת עבורו בשנה אחת, אין להפסיק בכך. הרבי מה"מ הזכיר וציין כי המנהג הוא לתת עבור כל בני הבית.
לעמוד השאלה
הרב שמואל מקמל
בפוסקים וספרי המנהגים מופיעים כמה מנהגים בקשר לזמן נתינת מחצית השקל, ולדעת כולם הזמן הוא קודם קריאת המגילה, שכן נאמר ש"הקדימו שקליהם לשקליו" (של המן הרשע). לפי הנהוג ברוב המקומות, וכן הוא מנהגנו כפי שהזכיר ועורר הרבי מה"מ, הרי שנותנים בתענית אסתר קודם תפילת המנחה, אף אם תענית אסתר מוקדמת ליום חמישי, ואף בירושלים שבה התענית מרוחקת יום אחד מפורים עצמו. כתבו הפוסקים כמה טעמים שלפיהם יש לתת את דווקא בתענית אסתר, "כדי שיהא צדקה עם התענית לכפר", ויש שהביאו רמז לתענית שלשת הימים שצמו בימי אסתר. מי שלא נתן ביום התענית, ייתן קודם קריאת המגילה ב(ליל, ואם לא הספיק אז ביום) פורים.
לעמוד השאלה
הרב שמואל מקמל
למנהגנו נותנים דווקא מטבע ששם "חצי" עליה. אמנם אם אין לו אפשרות כזו, יכול לתת גם בשטרות או באופן אחר.
לעמוד השאלה
הרב מנחם כהן
