קבוצת מדרכים שזה עתה סיימה להוביל קייטנה מוצלחת, ארגנו לעצמם בסיום הקייטנה יומיים של טיולי ג'יפים במדבריות ים המלח והערבה. המדריכים שכרו בחברת השכרה של שלמה ג'יפים עם נהגים מדריכי טיולים, לצורך טיול של יומיים ברחבי מדבר יהודה והאיזור, כשהמיוחד בטיולי ג'יפים הוא שאתם ניתן להגיע גם בדרכים עקלקלות ולא שיגרתיות, כגון דרכי עפר, וואדיות נחלים וכד'. המדריכים שילמו מראש עבור השכירות כפי שסיכמו ביניהם, וקבעו ביניהם את חלוקת הג'יפים, חמישה ג׳יפים במספר. על ההסכם לא כתבו חוזה, אלא סיכמו ביניהם עם תקיעת כף.
והנה, עם יציאתם לטיול, שנים מהג'יפים, הלבן והאדום – מתוך חמישה ג'יפים עם קבוצות מטיילים אחרות שיצאו לאותו טיול – בהם נסעו המדריכים התקלקלו כבר ביום הראשון של הטיול, ולדבריהם אחד מהג'יפים כבר היה מקולקל לפני היציאה, וא"א היה לנסוע אתם אלא בדרכים ישרות, ובגלל כך לא טיילו בכל המקומות שאמורים היו לטייל, מקומות ששלושת הג'יפים האחרים כן טיילו.
לדבריהם היום השני של הטיול המתוכנן לא התממש כלל בטיולים, והם חזרו לבסיס היציאה מוקדם משאר חבריהם. כעת הם תובעים בחזרה ממשכיר הג'יפים את התשלום עבור הטיול שהתקלקל, גם עבור היום הראשון, משום שאת הנסיעה בדרכים ישרות וסלולות היו יכולים לנסוע גם במכוניות רגילות, ולא לשם כך שכרו את הג'יפים.
והנה שלמה המשכיר מודה שהג'יפים התקלקלו במהלך היום הראשון של הטיול, אך לטענתו כשיצאו היו תקינים, ואף לאחר שהתקלקלו המשיכו לנסוע ולטייל בדרכים אחרות שהתאפשר להם, ולפיכך אינו חייב להחזיר להם את דמי השכירות בחזרה משום שבמחיר השכירות של הג'יפים אין נפקותא בין אם הם נוסעים בדרכים עקלקלות או בדרכים ישרות, ומחיר טיול במכונית רגילה גם הוא אינו פחות ממחיר הג'יפ. ואמנם נכון שביום השני של הטיול הם חזרו כמה שעות יותר מוקדם, אך לטענתו, הוצע מצידו למדריכים לטייל באותו יום למקום שהיה אפשר ללכת אף עם הג'יפים התקולים, אך הם דחו את ההצעה ודרשו לחזור לבסיס היציאה. לדבריו, לא סוכם עם המדריכים מראש מסלול מדוייק של הטיול, ובכל טיול הוא מאלתר מסלול מתאים, והמסלול שהוצע להם ביום השני, הוא אחד מהמסלולים המתבצעים על ידו בג'יפים, בטיולים בני יום אחד, אלא שבטיולים בני יומיים המסלולים הם קשים יותר. שלמה אומר שהיה מוכן לפצות את המדריכים בחצי יום טיול בג'יפים, אך הם סירבו.
ונשאלת השאלה האם על שלמה, משכיר הג'יפים, לשלם להם עבור הפסד כל היום השני? אולי גם את היום הראשון? או שבסופו של דבר אין זה משנה, וכל שנסע האוטו ולא עמד במקומו מלכת – אינו חייב להם מאומה?
תשובה בקצרה: התביעה להחזר כל דמי השכירות נדחית. לעומת זאת, הצעת שלמה לפצות את המדריכים בחצי יום טיול אחר, מקובלת על ביה"ד.
תשובה בהרחבה: ישנם מספר נקודות העולות לדיון במקרה זה:
א. השוכר ג'יפ לטיול בן יומיים ברחבי הארץ ולא פירש מסלול מדוייק, אלא שהתשלום הוא עבור זמן ההשכרה והנסיעה בלי קשר למסלול, האם זכותו של השוכר לנסוע בו לכל מקום שירצה, או שזכותו של המשכיר לטעון שבמקרים מסויימים יסתפק השוכר במסלולים כאלה ולא במסלולים אחרים?
ויש לומר שכיון ששכרו את הג'יפים בסתם, כל זמן שלא פורש והותנה אחרת, הכוונה היא לנסוע ולטייל בהם בכל הדרכים שג'יפים נוסעים בהם, והיינו בין בהר ובין בבקעה ובין בארוכה ובין בקצרה.
ב. השוכר ג'יפ לטיול, והתקלקל הג'יפ בדרך, באופן שלא יכל לבצע טיול אלא בדרכים ישרות ולא בדרכים עקלקלות, האם חייב השוכר לשלם את כל דמי השכירות או שאינו חייב לשלם אלא כמה שנהנה?
והנה, במקרה הנידון לפנינו שהג'יפ התקלקל בדרך ולא היה יכול לנסוע בדרכים עקלקלות, לכאורה כיון ששכרו אותו כדי לטייל ולרכב עליו, חייב המשכיר להעמיד לשוכר ג'יפ אחר, ואם לא העמיד יחזיר השכר ויחשב מה שהלך בה.
מנגד ניתן לטעון, שהרי במקרה זה שכרו את הג'יפים עם הנהגים שלהם הבקיאים היטב במכוניות והמגבלות שלהם, ובודאי הנהגים הבחינו היטב בקלקול ברגע שקרה, ולא היו נוהגים בהם אלא באופן האפשרי, ולפיכך לא היה חשש שהג'יפים יתהפכו על יושביהם בנסיעה, ואם כן אינו קלקול המשבית את הטיול, אלא כמו 'מחלה' באוטו, שעדיין ראוי למלאכה כל שהיא.
נחלקו הפוסקים האם חייב לשלם במצב כזה או שלא, אך כאן כיוון שכבר שולם למשכיר את כל הכסף מראש – הרי שהוא המוחזק בכסף, ו'המוציא מחבירו עליו הראיה', וכיון שישנה מחלוקת הפוסקים בזה – לא ניתן להוציא ממנו את הכסף על היום שלא נסעו בו. אך על היום שנסעו בו – לדברי הכל חייבים לשלם.
ג. אף אם נאמר שעיקר השכירות הוא הטיול ולא הג'יפ עצמו, אך הואיל ובכל זאת המשיכו המדריכים לטייל ביום הראשון של הטיול, אין צד לפטור אותם מדמי היום הראשון, ונראה שגם על היום השני שלטענת המדריכים לא טיילו כלום רק היו בדרך חזרה לנקודת היציאה, א"א להוציא מהנתבע את דמי השכירות.
ד. כמו כן, חלוקת הג'יפים בין קבוצות המטיילים, ג'יפ בצבע לבן לקבוצה זו וג'יפ בצבע אדום לקבוצה אחרת וכיו"ב, נעשתה ע"י המדריכים ולא ע"י המשכיר, וע"כ אינה נחשבת כשכירות מפורשת של "ג'יפ זה" דוקא (כלפי המשכיר), אלא כג'יפ סתם.
ה. אמנם, אם המשכיר קבע להם מסלול מסוים ולא השלימו את המסלול בגלל העיכובים הנ"ל – נראה דראוי המשכיר לפצותם על כך. ונראה דחצי יום טיול כפי שהיתה הסכמת המשכיר לפצותם הוא בגבול הסביר.
הקהל מדבר
0 תגובות
הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה
הוספת תגובה