בתחיית המתים יבנה הקב"ה למתים גופים חדשים, אמנם זהים לאלה שנקברו, אך לפועל אין אלו הגופים שנולדו להורים. אם כן, מדוע יהיה עליהם לכבד הורים?
כיוון שהגוף החדש ייבנה ביסודו מעצם הלוז (עצם קטנה בקצה עמוד השדרה שלעולם אינה נרקבת) של הגוף הקודם, ייחשב הגוף כולו כהמשך של הגוף הקודם וממילא תחול עליו גם החובה לכבד את ההורים.
בעומק יותר, ניתן להוסיף כי החובה לכבד הורים אינה מבוססת על זיקה גופנית, אלא על זיקה נשמתית – והנשמה תהיה אותה נשמה גם לאחר התחייה. ניתן להוכיח זאת מפסק הרמב"ם בדבר החובה לכבד את זכר ההורים גם לאחר פטירתם וקבורתם, בשלב בו אין משמעות לגוף אלא רק לנשמה. וכך אפוא יש לומר גם בדבר מחויבות הבן לכבודם, שקשורה לנשמתו ולאו דווקא לגופו.
מצב מעניין ייווצר במקרה שאב נפטר בגיל צעיר ובן נפטר בגיל מבוגר. בעת התחייה, יקום כל אחד בגיל בו נפטר ויצא שעל האב הצעיר תהיה חובה לכבד את בנו המבוגר מדין "מפני שיבה תקום" (ויקרא יט, לב). מצד שני, תהיה חובה על הבן לכבד את אביו. איזו חובה תגבר? – ייתכן מאוד שאב ובן כאלה יכבדו זה את זה במידה שווה בדוגמת הכבוד ההדדי שעל שני תלמידי חכמים לרחוש זה לזה.
לכל המאמרים
פעולות פוסט
- 0 תגובות
-
52 צפיות
הקהל מדבר
0 תגובות
הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה
הוספת תגובה