בגאולה השלימה נשוב להקריב את קרבן הפסח ואת יתר קורבנות החג. כתוצאה מכך יהיו כמה שינויים בעריכת ליל הסדר ובנוסח ההגדה: במקום ה'זרוע' שבקערת הסדר יניחו את כל גופו של כבש הפסח במרכז השולחן, ובמקום ה'ביצה' – יניחו חלק מבשר קרבן ה"חגיגה".
באמירת "מה נשתנה" יוסיפו שאלה חמישית: "שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי, שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי" (את בשר הפסח חייבים לאכול צלי). בפסקה "פסח, מצה ומרור" – במקום לומר "פסח שהיו אבותינו אוכלים בזמן שבית המקדש קיים", נאמר: "פסח זה שאנו אוכלים", כך גם בברכת "אשר גאלנו" לא נאמר: "כן ה' אלוקינו יגיענו", בלשון עתיד, אלא נאמר: "והגיענו הלילה הזה לאכול בו פסח מצה ומרור".
ישנם פוסקים הקובעים כי כשם שבמצרים נדרש מעם ישראל להכין את הבהמה המיועדת לקרבן הפסח ארבעה ימים מראש – כך גם לדורות יש להכין את הבהמה ארבעה ימים לפני מועד השחיטה ולוודא שאין בה מום הפוסל אותה.
הרבי שליט"א מלך המשיח מעיר, כי בכל מקרה מדובר בהידור בלבד ולא בתנאי מחייב. וכך, גם אם הגאולה תתחולל בערב פסח ובית המקדש ירד משמיים בו ביום – נוכל לשחוט את קרבן הפסח, ובאין בו מום – נצא ידי חובת המצווה.
הקהל מדבר
0 תגובות
הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה
הוספת תגובה