עבודת התפילה

מהי עבודת התפילה?

על כך יש להקדים את דברי השולחן ערוך הפוסק שיש לכוון פירוש המלות אשר מוציא מפיו, יש לחשוב על כך שהשכינה שרויה כנגדו, להסיר 'מחשבות זרות' שהרי ה' קורא גם מחשבות ואשר על כן יש לסדרן, לסדר את הדיבור יותר מאשר העומד בפני מלך בשר ודם. מוסיף השולחן ערוך וכותב: "וכך היו עושים אנשי מעשה שהיו.. ומכוונים בתפילתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב לדרגת הנבואה".

הרמ"א מוסיף שבכדי להצליח להגיע לדרגה זו, יש להתבונן קודם התפילה "מרוממות הקל יתעלה ובשפלות האדם". במילים אחרות: עלינו לחשוב כמה ה' לא נתפס בשכלנו, שהרי אנחנו, ואף שכלנו, נבראים מוגבלים והוא ית' בורא. כן יש להתבונן כמה האדם שפל לעומתו יתברך, כלשון הרבי ב'היום יום' : "בלימוד – התמסרות האדם היא לדבר שחפץ להבין ומבין, בתפילה – ההתמסרות היא אל למעלה מהשכל וההבנה".

אודות חשיבות המחשבה הזו מסביר אדמו"ר הזקן בספר התניא ששעת התפילה הוא זמן של עת רצון, שבזמן זה האדם יכול לחבר את כוחותיו הרוחניים לכוחותיו (כביכול) של הקב"ה. הוא אף מוסיף ומסביר לפי זה מהו 'תפילה': "ולכן תפילה הוא לשון חיבור כמו נפתולי אלוקים נפתלתי ובלשון המשנה התופל כלי חרס ". הפסוקים הללו הינם דוגמאות מהמקרא על כך שהמילה 'תפילה' הינה 'חיבור'. "נפתולי אלקים נפתלתי" זה פסק שמדבר על חיבור לאה ויעקב, "התופל כלי חרס" זה חיבור ודיבוק חומר הכלי ועי"ז נעשה הכלי.

חלק מהמטרה של תפילה בכוונה ומעומק הלב הינה לאהוב את הקב"ה על ידי 2 דברים:

1. לקשר את הנפש שלנו באלוקות.
2. לזכך ולברר את 'הנפש הבהמית', או בשמה הנפוץ יותר – יצר הרע.