אשה ששכחה ולא ברכה על הדלקת נרות, כיצד תנהג?

החל מפלג המנחה (שעה ורבע זמנית לפני השקיעה) של ערב שבת ניתן להדליק נרות שבת קודש בברכה. אך אם הדליקו לפני פלג המנחה – לא קיימו מצות הדלקת הנרות, ולא חלה עליה קדושת השבת. ויש להדליק נר נוסף לאחר פלג המנחה (וכשאין נרות נוספים, יש לכבות את אחד הנרות שהודלקו, וידליקו אותו שוב לכבוד שבת אחרי פלג המנחה).

את ברכת הדלקת נרות השבת יש לברך לאחר ההדלקה, מפני שלכתחילה אנו חוששים שאם תברך תחילה קיבלה על עצמה את השבת ויהיה אסור לה להדליק. ובכדי שתהיה הברכה "עובר לעשייה" (כדין כל המצוות שמברכים עליהם עובר לעשייתן, דהיינו סמוך וקודם לתחילת עשייתן) – אינה נהנית מן האור עד לאחר הברכה. ולכן תכסה את עיניה בכפות ידיה מיד אחר ההדלקה עד אחר גמר הברכה, ואז תסיר ידיה, תביט בנרות ותהנה מן האור, ובכך הברכה היא "עובר לעשייה".

מיד בסיום ברכת הדלקת נרות שבת תסיר האשה את ידיה מעיניה, כדי שלא להפסיק בין הברכה לבין הנאתה מאור הנרות. ולכן, נשים הנוהגות לומר תפילות ותחינות לאחר הברכה – ראוי שיפתחו תחילה את עיניהן ולהביט בנרות, ורק לאחר מכן יאמרו את התפילה ואם תרצה, תוכל לכסות שוב את עיניה לאמירת התפילה, (ואין מנהגנו לומר תחינות המודפסות בנוסח קבוע).

אשה הנוסעת לבית הרפואה לקראת כניסת השבת, ולא יישאר אדם בבית – לא תדליק נרות בבית בברכה. אך אם יש מי שנשאר בבית, תדליק ותברך. ואם יודעת שתצטרך אחר ההדלקה לעשות מלאכה (בעצמה), או שנוסעת (מחוץ לתחום שבת) – תתנה שאינה מקבלת שבת בהדלקה ותקבל השבת (או בעלה) תוך עשר דקות.

אשה המאושפזת בבית רפואה, תדליק נרות על השולחן שעליו תאכל את סעודת שבת, ואם ישנו חשש שיוציאו את הנרות מהחדר לפני שתספיק ליהנות מאורם – לא תברך על ההדלקה. ואשה שרק הגיעה לבית הרפואה לקראת זמן הדלקת נרות שבת, ואינה יודעת היכן תשהה כשיחשיך – תדליק נרות שבת בחדר ההמתנה ולא תברך, ואם בעלה ישהה ויאכל שם בליל שבת, ידליק שם הבעל נר שבת ויברך.