כאשר היה הפסק בין הברכות לתקיעות האם חוזר ומברך?

מצות עשה על כל אחד מישראל לשמוע קול שופר בראש השנה. ומנהג ישראל להביא את הילדים, ואפילו קטני קטנים – לשמוע יחד עם המבוגרים את תקיעת שופר. לקיום מצוות שופר מצוה מן המובחר להשתמש בשופר מקרן, (ויש המדקדקים שיהיה של איל שעל ידי זה יזכור לנו הקב"ה את עקידת יצחק). ולכתחילה נכון שהשופר של ראש השנה יהיה כפוף ולא 'פשוט' (– ישר), אך בדיעבד, גם אם תקע בשופר פשוט, יצא ידי חובה.

לכתחילה נכון שלא להדביק על השופר כל תוספת שהיא, מאחר ותוספת זו עלולה לשנות את קול השופר. שופר שנסדק, האם כשר לתקיעה – יש בזה פרטי דינים רבים, ולכן במקרה שנסדק השופר יש להראותו לרב מורה הוראה. אורך השופר צריך להיות לפחות טפח אחד (8 ס"מ). וכיוון שמצוי לפעמים שהשופרות נפגמים במהלך הייצור, והיצרנים מתקנים אותם באופן הפוסל אותם מכשרותם, על כן יש לרכוש שופר עם הכשר מהודר.

חייב ה'בעל תוקע' להיות בקי בהלכות תקיעת שופר המבוארים בפוסקים. נוסף על כך מנהגנו שה'בעל תוקע' לומד לפני התפילה – בשני הימים של ראש השנה – מאמר ד"ה 'להבין ענין תקיעת שופר' שנדפס בסידור (עם דא"ח וכן בחלק מן המחזורים). בעת התקיעות התוקע עומד על הבימה, במקום שבו קוראים בתורה. ויזהר שלא להישען במהלך התקיעות על שולחן הקריאה או כיוצא בזה . בעת הצורך ניתן להחליף בעל תוקע גם באמצע התקיעות, וימשיך התוקע השני מאותו המקום שעצר הראשון, ואין צריך לברך שוב (אם שמע הברכות).

כתב אדמו"ר הזקן בסידור: "יכין עצמו לתקוע בשופר". ההכנה היא קבלת עול מלכות שמים כללית, ומסירה כללית לה' מעומק הנפש. והכנה רבה זו שייכת לכל אחד ואחד. אומרים שבע פעמים "למנצח". לאחר מכן אומר בעל התוקע פעם אחת את פסוקי "קר"ע שט"ן", ו"עלה אלקים". והקהל אומר אחריו פסוק בפסוק. נוהגים לכסות את השופר במפה, ויהיה מכוסה עד גמר הברכות.

לפני הברכות אומר ה'בעל תוקע' את ה"יהי רצון" בלחש. הקהל – אינו אומרו. הבעל תוקע מברך "לשמוע קול שופר", ו"שהחיינו" וגם ביום ב' דראש השנה מברך ברכת שהחיינו, ולכתחילה יהיה לבוש בבגד חדש. כשמברך הבעל תוקע יכוון להוציא את השומעים ידי חובתם בברכות ובתקיעות, וגם השומעים יכוונו לצאת ידי חובתם. ולא יענו 'ברוך הוא וברוך שמו'.