מהו חלקן של הנשים בפעולות הקהל?

אף שבכל השנה – "שנת הקהל" – יש לעסוק בענייני הקהל, הדברים אמורים ביתר הדגשה בחודש תשרי. ומעורר הרבי בשיחותיו הקדושות כי משבת בראשית לוקחים את הכוח לעבודה בפועל ב"הקהל" לאחרי חודש תשרי – כאשר כל אחד הולך למקומו ואז נדרש ביתר שאת להקהיל את כולם יחד ליראה את ה'.

בנוסף להקהלת רבים מישראל יחד, מוטל על כל אחד לקיים "הקהל" גם בנפשו פנימה – להקהיל ולאסוף את כל תכונותיו השונות, ואת כל המחשבות, הדיבורים והמעשים שלו, ולהכניס אותם ל"בית המקדש" הפנימי שלו, בהתמסרות מוחלטת לדבר המלך זה הקב"ה, עד שיהיו כולם חדורים כליל ב"ליראה את השם". כל אחד יתבונן וישתדל להביא לידי כך שהאמונה בקב"ה (שהאמונה בקב"ה היא ה"מלך", הדבר המנהיג אותו) תשפיע עליו ועל כל מעשיו; וכן שהמוח (המלך) יהיה שליט על הלב וכך ישפיע על כל האיברים – שהכל יהיה כהוראות התורה.

בשנת הקהל ישנה הדגשה מיוחדת בעבודה הרוחנית של "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה" – "לעשות" עוד יהודי ועוד יהודי עד שפועלים שהעולם כולו יהיה דירה לו יתברך. יש להוסיף בהשתדלות ובהתעסקות להרחיב את החינוך על טהרת הקודש, חינוך ספוג יראת השם ואהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל.

עניינה של שנת "הקהל" בא לידי ביטוי גם בכך שרבים מישראל נקהלים יחדיו על מנת ללמוד יחד תורה – כל חלקי התורה, ובפרט לימוד פנימיות התורה, תורת החסידות. ובכלל בשנה זו יש להוסיף הוספה מיוחדת בלימוד התורה, ולא להסתפק בהוספה בלימוד בעצמו, אלא לדאוג שגם הזולת יוסיף בלימוד, ויש להתחיל בכך כבר עם "טף".

בשנת הקהל יש לאסוף את כל חלקי התורה – פשט, רמז, דרוש וסוד – ולאחדם יחד, ובפרט את ענייני התורה שבהם נתבארו פרטי העניינים ד"הקהל", בנגלה דתורה, וכולל ובמיוחד בפנימיות התורה כפי שנתבארה בתורת החסידות. ופעמים הורה הרבי בשנת הקהל שמי שיש בידו העתקות נאמנות מענייני מנהגים הקשורים עם פסק הלכה, כתבי חסידות, מכתבים, רשימות ושיחות קודש, ודברי ימי חסידים הראשונים ברי סמכא בכתב או בעל פה – ישתדל לשלחם לבית חיינו על מנת שידפיסו ויפיצו זאת.