מה עיקר ההגדשה בשנה זו?

בשנה שאחרי שנת השמיטה, מצוה להקהיל את כל עם ישראל בחג הסוכות, והמלך קורא באזניהם פרשיות מן התורה המזרזות אותם במצוות ומחזקות את ידיהם בדת האמת. מצות הקהל אינה נוהגת בזמן הזה. אמנם, התוכן והעניין הרוחני של "הקהל" ישנו גם בזמן הזה. ועוד קודם תחילת השנה יש להתכונן לשנת הקהל, ולהתבונן בתוכן ובמטרה של מצות הקהל: למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלקיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת; ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ה' אלקיכם. וכל ענייני הקהל צריכים להיעשות מתוך שמחה.

הפעולות הקשורות ל"הקהל" צריכות להתקיים במשך כל השנה, ולא רק בחג הסוכות; ויש להמשיך בכך אף בשנה הבאה, ובשנה זו צריכים כל ענייני עבודת ה' לעבור ב"שער" של "הקהל", ולהיות חדורים ברוח של "הקהל". החובה לעסוק בענייני "הקהל" מוטלת על כל אחד ואחד מישראל, ואינו יכול לצאת ידי חובתו על ידי אחרים. ועל כל אחד ואחד להשפיע גם על אחרים לעסוק בענייני "הקהל".

בשנת הקהל על כל אחד להקהיל אנשים ונשים וטף ללמוד ולשמוע יחד דברי תורה; לקרבם אל ה"מאור שבתורה" היא פנימיות התורה; ולעורר אותם "ליראה את ה'", עד שהדבר ישפיע עליהם לקיום התורה והמצוות ביראת שמים "כל הימים", באופן ש"כאילו עתה נצטווה בה מפי הגבורה". תחילת ההשפעה על האנשים שאותם מקהיל, היא על ידי היותו דוגמא חיה מה הם חיים יהודיים.

בשנת הקהל יש לנצל כל הזדמנות שמתאפשר לעשות כינוסי הקהל, ואף ללכת ולחפש בעצמו הזדמנויות נוספות. חובה זו מוטלת במיוחד על כל מי שהוא "מלך" – גדול בסביבתו: רב בקהילתו, מחנך בכיתתו, אב במשפחתו. כינוסי "הקהל" יתקיימו במקום קדוש – בית הכנסת ובית המדרש, בית תורה, בית תפלה או בית גמ"ח, ועד לבית פרטי שנעשה בית תורה תפלה וגמ"ח, "בית חב"ד".

כינוסי "הקהל" צריכים להתקיים במיוחד בשבתות, בימי הקריאה בתורה, וביומי דפגרא – החל מעשרת ימי תשובה, על אחת כמה וכמה ביום הכיפורים, על אחת כמה וכמה בד' הימים שבין יוהכ"פ וחג הסוכות, ועל אחת כמה וכמה בחג הסוכות. בהקהלת אנשים ונשים, מובן שצריך להיות כפי הוראת התורה, בהפרדה ביניהם. ודווקא על ידי מחיצות אלו הרי הם מתאחדים.