מי שמתפלל ביחיד האם אומר "ויכולו"?

בעת קבלת שבת נוהגים לעמוד כשאומרים: "מזמור לדוד", "אנא בכח" ו"לכה דודי", וכן בקדיש שאחרי קבלת שבת – עומדים. ויש נוהגים לעמוד כל משך תפילת קבלת שבת, וכך מנהג הרבי . בקבלת שבת – אומרים "אנא בכח" בלחש, ובעת האמירה צריך לראות – או לצייר במחשבה – את השמות, שהם ראשי התיבות (אב"ג ית"ץ וכו'), אבל לא לאמרם.

לאמירת "בואי בשלום" מסתובבים כלפי מערב, כיוון הסיבוב הוא מצד שמאל (כלומר, יפנה לשמאלו ויסתובב), ומי שאינו עומד ב"לכה דודי" לכיוון מזרח – ראוי שיפנה למזרח מעט לפני "בואי בשלום", כדי לעשות סיבוב כנהוג . כשאומרים "בואי כלה" הראשון מנהגנו לשוח לצד ימין, באמירת "בואי כלה" השני – לצד שמאל, ולאחר מכן מפנים את הפנים חזרה לאמצע. לאחר מכן מסתובבים בחזרה כלפי מזרח ומרכינים שוב הראש לכוון מזרח. "בואי כלה שבת מלכתא" אומרים – בלחש – עם הפנים למזרח, לאמצע.

את הקדיש שלאחר "מזמור שיר ליום השבת" אומרים הן מי שיש לו יאָרצייט ביום ששי ערב שבת קודש, והן מי שיש לו יאָרצייט בשבת קודש, אבל לא נוהגים לאמרו בשבת שלפני יאָרצייט. אחר כך אומרים "כגונא" חצי קדיש ו"ברכו". והמתפלל ביחידות יאמר אחרי "כגונא" את סיום מאמר הזוהר – "ולומר ברכו כו'" כנדפס בסידור, כיון שפתיחת תפילת ערבית צריכה להיות בברכו. ולכן, גם אם ענה מוקדם יותר ל"ברכו" עם הציבור, אף על פי כן יאמר "ולומר ברכו כו'".

בתפלת ערבית של ליל שבת קודש, החל מ"ופרוש עלינו" (בברכת "השכיבנו") – נוהגים לומר בעמידה. חתימת הברכה היא: "בא"י הפורס . . ועל ירושלים". טעה בחתימת ברכת "השכיבנו" ואמר (כמו בימות החול) "שומר את עמו ישראל לעד" – אם נזכר בתוך כדי דיבור (משך זמן שאילת שלום של תלמיד לרב, שהן ג' תיבות אלו: "שלום עליך רבי"), יאמר "הפורש סוכת שלום כו'"; ואם לא נזכר עד לאחר כדי דיבור – לא יחזור.

בעת שהש"ץ אומר ברכה מעין שבע נוהגים הקהל לעמוד. ונוהגים שכל הקהל אומרים יחד עם הש"ץ (מתוך ברכה מעין שבע) "מגן אבות" עד "זכר למעשה בראשית" המתפלל ביחידות, אינו אומר ברכה מעין שבע. ואם ירצה יכול הוא לומר "מגן אבות" עד "זכר למעשה בראשית" בלבד. כשחל לילה הראשון של פסח בשבת – אין אומרים ברכה מעין שבע. בשאר הימים טובים, כשחלים בשבת, אומרים ברכה מעין שבע באותו הנוסח כמו כל שבת.