מפני מה צריך להיזהר שלא לשנות מנוסח התפלה?

המתפלל צריך לדקדק בתיבות התפילה, ולכן יש להמתין מעט בין מילה שהאות שבסופה היא אותה אות המתחילה במילה שלאחריה שאז עלולה להיבלע אות, וכן במילה שסופה האות -מ' ותחילת המילה שלאחריה היא האות א', בכדי שלא תבלע האל"ף. כמו כן צריך להיזהר שלא ידגיש את הרפה ולא ירפה את הדגש, ואם התפלל ולא דקדק באותיות התפילה יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור.

המתקשה להתפלל בלשון הקודש, בעת שמתפלל בציבור יכול להתפלל אף בשפה אחרת, אבל המתפלל ביחידות עליו להתפלל בלשון הקודש מפני שהמלאכים מליצי היושר אינם מכירים שאר שפות, אבל תפלת הציבור אינה צריכה למלאך שנאמר "הן א-ל כביר ולא ימאס". ומי שכלל אינו מבין לשון הקודש עדיף שיתפלל תמיד בלשון שמבין ויכוון בתפילתו, מאשר להתפלל בלשון הקודש ללא כוונת הלב.

החפץ לשנות את נוסח התפילה שהורגל בו לנוסח מבורר יותר, נכון העניין ורשאי לעבור מנוסח אשכנז לנוסח ספרד או לנוסח האר"י ז"ל. כמו כן אם התפלל בנוסח ספרד יכול לשנות לנוסח האר"י ז"ל, ובתנאי שקיבל על עצמו לעבור לנוסח זה בצורה מוחלטת, אבל מי שהתפלל בנוסח האר"י ז"ל אינו יכול לשנות את נוסח תפילתו ולהתפלל בנוסח ספרד או בנוסח אשכנז, וכן מי שהתפלל בנוסח ספרד אינו יכול לשנות את נוסח תפילתו ולהתפלל בנוסח אשכנז.

המתפלל בבית הכנסת שהנוסח שם שונה מנוסח האר"י ז"ל שרגיל בו, יתפלל לעצמו בנוסח האר"י ז"ל, אך יחד עם זה יזהר שלא לבלוט בזה שמתפלל בנוסח שונה. ואם מוכרח הוא להיות שליח ציבור – כאשר הוא 'חיוב' – ותפילתו בנוסח שונה ממה שמתפללים הציבור בבית כנסת זה ויודע ששינוי הנוסח עלול לגרום למחלוקת – עליו להישמר מלגרום מחלוקת בענין זה.

לגבי התפלה בהברה האשכנזית בה התפללו רבותינו נשיאנו, כותב הרבי, שההברה איננה כמו נוסח התפלה, דהיינו שהתפלה בנוסח רבותינו היא הנוסחה המובחרת, עם זאת לגבי ההברה אין צורך להעדיף את ההברה האשכנזית המקובלת בחב"ד, כי מבחינה הלכתית אין עדיפות לאחת ההברות, ויש להתנהג כל אחד כמנהג אבותיו. אמנם, חשוב ביותר להקפיד שכל התפילה תהא בהברה אחת ולא לערב הברות שונות בתפלה (גם לא באמירת 'שם השם').