הלכה יומית

היו לפניו מאכלים שברכתם שווה, תיקנו חכמים שהברכה תיעשה על החשוב. אלא שאם אותו מאכל שדינו להקדימו עדיין אינו לפניו, אינו צריך להמתין לו. ואפילו היו לפניו שני המאכלים, אלא שאינו רוצה לאכול שניהם כי אם רק אחד מהם – יברך עליו, ואינו מחויב לאכול מהמאכל החשוב כדי לקיים את דין הקדימה.

היו לפניו מאכלים שברכתם שווה ורוצה לאכול משניהם, אלא שמצד סיבה כל שהיא חפץ להקדים אחד מהם – יכול להקדימו, ואינו מחויב לאכול כעת מהמאכל החשוב כדי לקיים את דין הקדימה. (וכפי שנהוג בליל אדר"ה לברך "העץ" על תפוח, אף אם יש לפניו פירות רימון או פירות נוספים משבעת המינים).

ברכת הפת קודמת לכל הברכות, וכשלא אוכלים לחם, יש להקדים את ברכת-"מזונות" על מאפים העשויים מקמח חיטה, "ומזונות" העשויים מיתר מיני-הדגן ולא מחיטה, קודמים לכל המאכלים אך לא לזית, ולכן במקרה זה יש לברך תחלה על הזית. אחרי ה"מזונות", ברכת "בורא פרי-הגפן" קודמת לברכת פירות שבעת-המינים. קדימת "המוציא", "מזונות", "גפן" חלה גם כאשר מחבבים יותר את המאכל האחר. אחר כך יברך ברכת העץ על הפירות ובברכה זו יפטור את יתר הפירות, ויברך על הפרי הקודם למלה "ארץ" שבפסוק העוסק בפירות הארץ, כך שהסדר הוא: זתים, תמרים, ענבים, תאנים, רימונים. אולם על-אף שברכת פירות שבעת-המינים קודמת לברכה על פירות אחרים, כשהאדם מחבב יותר את הפירות האחרים יכול לברך קודם עליהם, אחר-כך יברך על יתר המאכלים, כשתחלה יקדים ברכת "האדמה" ולבסוף "שהכל".