הלכה יומית

דברים שרגילים לטחנם בכמויות מועטות מותר לטחון ביום טוב לצורך היום, וטחינה זו מותרת אפילו באמצעות כלי המיועד לכך, ולכן מותר לגרד גבינה במגרדת בחג. אולם לא יטחן כדרך שטוחן בימות החול, אלא בשינוי מעט כגון שיטחן על גבי מפית ולא לתוך קערה. אך דברים שדרך לטחנם עבור כמה ימים ביחד כגון חריין, או מיני תבלינים אין לטחון אותם ביום טוב באמצעות כלי, שנראה הדבר כעובדין דחול.

אסרו חכמים כיבוס בגדים בחול-המועד ואפילו לצורך המועד. טעם האיסור הוא משום שמצווה לכבס את הבגדים לקראת החג, וחששו חכמים שיהיו שידחו את כיבוס הבגדים לחול המועד, שאז הם פנויים ממלאכתם, ויבזו את החג בכך שיכנסו אליו כשבגדיהם מלוכלכים ולכן אסרו את הכיבוס במועד. אולם בגדים שרגילים להתלכלך תדיר, כמו בגדים של תינוקות וקטנים, או מגבות ידיים וכדומה, מותר לכבס בחול-המועד לצורך המועד כשאין לו אחר להחליף, שלא גזרו עליהם חכמים מפני שגם אם יכבסום לפני החג יצטרכו לכבסם שוב במועד, אבל גם בגדים אלו יש לכבס לפני החג ואסור לדחות כביסתם לחול המועד. ואף כשמכבסים בגדים אלו אין היתר לצרף אליהם בגדים של גדולים לכביסה שעושים עבור הקטנים, אולם אם ישנו חשש אמיתי שהבגדים יינזקו נזק בלתי הפיך שאין דרך למנעו מלבד באמצעות כביסה, אזי יש היתר לצרפם לכביסת הקטנים ויש מקום להתיר לכבסם אף בפני עצמם.

אחת המלאכות שהיו במשכן הינה מלאכת הקצירה, שהיו קוצרים את הצמחים של הסממנים שצבעו בהם את העורות. מכאן למדו חכמים שמלאכה זו ותולדותיה נאסרו בשבת, ובכללה נאסרה התלישה בשבת. ועשו סייג למלאכה ואסרו להשתמש באילן בשבת, שמא תוך כדי השימוש בו יבואו לתלוש ממנו. ולכן אסור לעלות על האילן בשבת. ואפילו מערב שבת אסור לעלות על העץ על מנת לשהות עליו בשבת, שבהישארותו עליו הוא משתמש בו. ומי שעלה על העץ בשוגג מותר לו לרדת בשבת. אבל אם עלה בשבת במזיד על האילן, קנסו אותו חכמים שלא ירד ממנו עד צאת השבת. ויש שכתבו שאם הוא יכול לרדת בקפיצה מבלי להשתמש בעץ, מוטב שיעשה זאת, שכן אם יישאר על העץ כל השבת, ישנם סיכויים גדולים שינענע את העץ ולכן מוטב שירד, ובפרט אם התיישב בשבת על גזע נמוך עליו לקום ממנו מיד ולא להישאר עליו.

מלאכת הכתיבה אסורה אף היא בחול-המועד ככל המלאכות, ומותרת רק לצורך רבים או לצורך המועד, ונהגו לכתוב בשינוי קצת (שורה ראשונה באלכסון). וכתיבה אומנותית כגון כתיבה באותיות מרובעות, גרפיות ואף ציורים אמנותיים אסורים בחול-המועד, אלא אם כן נדרשת היא לצורך-רבים לצורך המועד או לצורך-מצווה, או שהדבר מוגדר כ"דבר-האבד", כלומר כאשר ישנה הברקה של חידוש תורה שלא תשמר לולא הכתיבה. ומותר לתת לילד בחול-המועד לכתוב ולצייר ציורים פשוטים לצורך תענוג ושעשוע, ומעל גיל מצוות ראוי לעשות זאת בשינוי מעט. גם מכתיבה במחשב יש להימנע בחול המועד, אך קלה היא מכתיבה רגילה, ולכן במקום שהוא צורך המועד ניתן לכתוב במחשב מבלי להדפיס, וכן צילום אסור במועד אלא-אם-כן הצילום מתעד דבר לא רגיל המוגדר כ"דבר-האבד".

אף שאסרו לעלות על האילן בשבת, וכן אסור להזיזו מפני שהוא מוקצה, עם זאת, לגעת בו מותר ובתנאי שלא יזיז האילן ע"י נגיעתו, ולכן מותר להישען על אילן חזק ובריא שכן בוודאות לא יזיזו ע"י כך. ויש אומרים שזהו בתנאי שלא נשען חזק. ובארו הפוסקים שאיסור השימוש במחובר בשבת הוא באילן או בדומה לו, כגון שיחים שיש להם ענפים קשים, אולם על מיני עשבים רכים לא גזרו. לפיכך אף שאסור להזיז עשב רך בידיו מפני שהוא מוקצה, מותר לשבת על הדשא למרות שעל ידי כך היושב מזיז עשבים. וכן מותר ללכת או לרוץ על גבי עשבים בשבת אפילו כשהוא יחף, ולמרות שיתכן שבדרך הליכתו יידבקו עשבים לרגליו וייתלשו, משום שההולך אינו מתכוון לכך וגם אין הכרח שיתלוש עשבים. אבל כאשר ברור שייתלשו עשבים בדרך הליכתו (כגון שהם ארוכים וגבוהים והולך מהר), אין ללכת עליהם.

מותר לתקן תקלה חיונית בבית ובכליו בחול-המועד בדבר המוגדר כ"מעשה-הדיוט", אך לא ב"מעשה-אומן" בדברים פשוטים שאינם כרוכים בעבודה מקצועית, אלא אם כן זהו "דבר-האבד", אולם אם התקלה הייתה ידועה קודם החג ודחו את התיקון לחול-המועד התיקון אסור, אלא במצב שיש בו חשש סכנה. במקרה חיוני שהתירו בו "מעשה-אומן" במועד, יש לעשות זאת ע"י פועל נכרי, ואם אינו מוצא נכרי יכול להביא יהודי בחנם, ובמקרה שאינו מוכן לעבוד בחנם עדיף (אם אפשר) שישלם לו בהבלעה.

אסרו חכמים להניח חפצים על העץ או לקחת חפצים שהיו מונחים עליו, ואפילו אם היו מונחים שם מערב שבת. כמו כן כתבו הפוסקים, שיש להיזהר שלא להניח על האילן בערב שבת חפצים שצריכים להשתמש בהם בשבת. ואפילו אם הייתה שקית על העץ מערב שבת ורוצה להכניס לתוכה חפצים או להוציאם אסור, ואם הייתה השקית מונחת על מסמר התקוע בעץ מותר.

כשם שאסרו חכמים להשתמש באילן בשבת, כמו כן אסרו להשתמש בצדדי האילן, אבל בצדי צדדיו מותר. מטעם זה דנו הפוסקים בשאלת השימוש בערסל שאינו מחובר ישירות לעץ אלא תלוי הוא על מוט שמחובר לעץ, ולמעשה כתבו הפוסקים, שמותר להשתמש בערסל זה בשבת, רק כאשר העץ יציב ולא מתנדנד בשעת השימוש בו.

פרי שעומד לאכילה, אסור להריח בו בשבת כל עוד מחובר הוא לעץ, שמא יתלוש את הפרי על מנת לאוכלו. אבל מותר להריח צמחים ריחניים המחוברים למקור צמיחתם, מפני שאין למריח סיבה לקוטפם, שהרי אפשר להריח אותם בעודם מחוברים. אלא שאם בא הריח מענפי העץ, אסור לאחוז בידיו את הענפים בכדי להריחם, משום שדינם הוא כדין אילן שאסור להזיזו.

מותר לאדם להעמיד את בהמתו על יד עשבים מחוברים כדי שתאכל מהם, ואין בזה איסור "קוצר", משום שהבהמה אוכלת לעצמה, ואף שהצטווינו על שביתת הבהמה בשבת, אין צורך להקפיד על כך שתשמור שבת בעצמה.

נאמר: "ולא יראה לך חמץ"; ו"לא-ימצא". ומדין תורה מספיק שיבטל את החמץ או יפקירו, אולם חכמים חששו שמא לא יעשה זאת בלב שלם, או שמא ישכח ויאכל מן החמץ בפסח מתוך הרגל, ולכן תיקנו שבנוסף לביטול החמץ, יערכו תחילה בדיקה בכל המקומות בהן עלול להימצא החמץ, ורק את החמץ שלא נמצא או שלא ידוע עליו יש לבטל ולהפקירו. ואמרו חכמים שהיוצא מביתו שלושים יום לפני חג-הפסח, אפילו אם אין דעתו לחזור עד לאחר החג, חייב לבדוק ללא ברכה את ביתו לאור הנר, לילה לפני שיוצא. ואם שכח ולא בדק בלילה בודק ביום.

הרוצה לבדוק את ביתו בניחותא רשאי להתחיל בבדיקה כבר מספר לילות לפני ליל י"ד, אלא שזהו בתנאי שישייר לפחות חדר אחד אותו יבדוק בזמנו. וכן הורה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב למעשה, שכשמנקים בימים שלפני ליל הבדיקה מחסן מלא ארגזים או ציוד, ויודעים שבשעת הבדיקה לא יוכלו להזיז שוב את החפצים ממקומם, כשהם ב"מקום שמכניסין בו חמץ", יש לבדוק את החדר לאור הנר בלי ברכה בשעת הניקיון, אף על פי שאין זה ליל בדיקת חמץ, ומיד לאחר חג הפורים ניתן להתחיל בבדיקה זו.