הלכה יומית

שכח להבדיל בקידוש ונזכר בתוך הסעודה יבדיל על כוס כשנזכר ולא יברך בורא פרי הגפן (אלא אם לא היה בדעתו לשתות עוד יין), נוסח ההבדלה הוא ע"פ נוסח הבדלה שבקידוש, ויברך מאורי האש על הנר. ואם נזכר אחר הסעודה יבדיל ויברך על הנר במשך הלילה. ואם נזכר רק ביום למחרת, יבדיל על כוס כשנזכר, ללא ברכת ברכת מאורי האש, ואם נזכר לקראת צאת החג (אחר השקיעה) לא יבדיל, ויוצא ידי חובה בהבדלה שבמוצאי החג.

כשמעלים אדם לתורה, יש לקרוא לו – בשמו ובשם אביו (פלוני בן פלוני), ונוהגים לקרוא לו כך אף על פי שהוא כבר עומד ליד שולחן הקריאה. כשקוראים לגר צדק לעלות לתורה, אומרים את שמו "בן אברהם". מי שאינו יודע את שם אביו – קוראים לו בשם אבי אמו. ואם גם זה אינו ידוע אומרים "בן אברהם", כמו לגר. ובפרשת בחוקותי ובפרשת תבוא, לקריאת התוכחה עולה הבעל קורא מעצמו, מבלי שיקראוהו בשמו.

מי שקראו לו לעלות לתורה – יזדרז וילך ממקומו אל שולחן הקריאה בדרך הקצרה יותר, ואם הדרך משני הצדדים שווה – ילך בצד ימין. נוהגים שהעולה לתורה עומד לימינו של הבעל קורא. קודם הברכות נוגע העולה בטליתו בתחילת מקום הקריאה ובסופו ומנהג הרבי לנגוע שוב בהתחלה, ונושק את הטלית במקום שנגע בס"ת, סוגר את הס"ת, מפנה פניו, קצת, לימין, ומברך כשהס"ת סגור. ומי שאינו לבוש טלית – יגע בספר תורה על-ידי האבנט של הס"ת.

העולה צריך לאחוז בעמודי הספר תורה בעת אמירת "ברכו" והברכות. העולה יאמר "ברכו" ואת הברכות בקול רם, כך (שלפחות עשרה) יוכלו לשמעו. הציבור עונים "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", והמברך עצמו חוזר ואומר אף הוא (יחד אתם) "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", כדי לכלול את עצמו בכלל המברכים. אם טעה והתחיל מיד את הברכה (מבלי לומר "ברוך ה' המבורך לעולם ועד") – ימשיך בברכה ולא יחזור לומר "ברוך ה' המבורך לעולם ועד".

אחרי הברכה פותח העולה שוב את הס"ת, ואומר בלחש, אחר הקורא. ולא יקרא בקול רם שנשמע לאחרים, כיון ששני קולות כאחד אינם נשמעים. בעת הקריאה על העולה לעמוד (ועל כן לא ישען בעת העלייה לתורה). ונהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקוראים בתורה.

אסור לעולה להפסיק בשום דיבור מתחילת הברכה שלפני העליה ועד סיום הברכה שלאחריה. אם הפסיק ודיבר, אפילו מלה אחת, בין הברכה לתחילת הקריאה – יחזור ויברך (את הברכה בלבד, אך לא יחזור ויאמר "ברכו"). ואם כבר קרא, אפילו פסוק אחד, ולאחר מכן הפסיק – אף על פי שאינו רשאי – אינו חוזר ומברך.

אודות דיני האבלות הנהוגים בימי הספירה מזכיר אדה"ז שלשה איסורים: א) איסור נישואין; ב) איסור התספורת; ג) איסור עריכת ריקודים ומחולות. בדברי האחרונים הוסיפו ביתר פירוט שיש להימנע אף משמיעת זמרה מכלי נגינה או הקלטה של שירים המלווים בכלי נגינה. כמו כן מובא בפוסקים שאין לחדש בגד; וכן שאין לברך ברכת "שהחיינו" בימי הספירה מפני שאין ראוי לשמוח וכתוצאה מזה לומר "שהחיינו והגיענו לזמן הזה" בימים המהולים בעצב. וכך מנהגנו, אלא שבשונה מימי "בין המצרים" בהם אין מברכים כלל "שהחיינו" ואף בשבת, הבהיר הרבי שבשבתות ספירת העומר וכן בל"ג בעומר מברכים ברכת שהחיינו.

תקנו חכמים, להזכיר בברכת המזון את קדושת היום, בימים בהם הקריבו קרבן מוסף בבית המקדש. בשבת אומרים: "רצה והחליצנו"; ותקנו לומר זאת בברכת "בונה ירושלים", מפני שבברכות אלו אנו מבקשים מה' שירחם עלינו וישיב את העבודה לבית המקדש, ומתוך חזרת העבודה לבית המקדש נוכל להקריב את מוספי היום. טעה ולא אמר "רצה" בברכת המזון, אם נזכר לפני סיום הברכה, דהיינו שעדיין לא אמר שם ה' בחתימת הברכה "ברוך אתה ה' בונה ברחמיו ירושלים" – יחזור ויאמר "רצה", ולאחר מכן יאמר שוב "ובנה ירושלים כו'".

דנו הפוסקים אודות המוזמן לחתונה בימים בהם אנו נוהגים אבילות ואחרים לא. יש שכתבו שכיוון שלחתן והכלה מותר להינשא, אין איסור על המשתתפים לשמוח עמהם אף באם הם נוהגים איסור נישואים בזמן זה. לעומתם פוסקים רבים הסתייגו והורו, שעל אף שהחתן והכלה מותרים להינשא, אם המוזמן נוהג בדיני האבלות בימים אלו, אינו רשאי להשתתף ברקודים (אלא רק בחופה).

אם נזכר שלא אמר "רצה" אחרי שאמר כבר שם ה' בחתימת הברכה ("ברוך אתה ה' בונה ברחמיו), אך לא התחיל עדיין ברכת הטוב והמטיב – יאמר לפני תחילת ברכת הטוב והמטיב: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה' מקדש השבת". את הברכה הזו אומרים בין בסעודה ראשונה ושניה ובין בסעודה שלישית (אם אכל בה פת).

החל מחצי שעה קודם השקיעה אסור לאכול פת (או מזונות) משיעור "כביצה" (54 גרם) עד שיספור ספירת-העומר, שמא ימשך באכילתו וישכח לספור, אולם שאר מאכלים שאינם ממיני דגן כמו פירות ומשקאות שברכתם האחרונה היא "בורא-נפשות", מותרים קודם הספירה ללא הגבלה; ואם התחיל באכילת פת (או מזונות, כנ"ל) לאחר השקיעה, צריך להפסיק לאכול עד שיספור. אך אם התחיל באכילה לפני השקיעה אינו חייב להפסיק מסעודתו ולספור. ואם ממנה אדם או תזכורת אחרת שתזכיר לו לספור, או שיש לו מניין קבוע שבו מתפלל, יכול לאכול גם משהגיע זמן הספירה.

מי שאינו יודע נוסח ברכה זו וגם אין לו בהישג יד ספר או סידור שיוכל לברך מתוכו, צריך לחזור לראש ברכת המזון. אך אם יודע את הפתיחה והחתימה, אף שאינו יודע את שאר הנוסח כראוי – יאמר מה שיודע, ואינו צריך לחזור לראש בשביל זה. ובלבד שיזכיר שבת בשם ומלכות בפתיחה, ובשם בלבד בחתימה.