הלכה יומית

לכתחילה מדליקים את הנרות על השולחן שעליו אוכלים סעודת שבת . אשה המדליקה יותר משני נרות – יכולה לשים שאר נרותיה במקום אחר, ובלבד שישאר נר אחד על שולחן האכילה . גם במקום שנמצאות נשים ובנות רבות, אין צורך שתדלקנה כולן על השולחן שאוכלים עליו , אלא די בזוג נרות או אף בנר אחד על השולחן.

אם לא אפשרי להדליק על השולחן (מצד בטיחות הילדים/סכנה אחרת או מחוסר מקום על השולחן וכדומה) ניתן להדליק את הנרות סמוך לשולחן, במקום שמשתמשים בו בשבת (בין אכילה ובין שאר דברים) ובאופן שיהיה ניתן לראותם בשעת הקידוש. אך אין להדליק את הנרות בחדר שלא משתמשים בו כלל בשבת.

אם כשהדליק לא היה מספיק שמן כדי שידלק כשיעור – לא יוסיף שמן בעוד הנר דולק, אלא צריך לכבות הנר ולהוסיף שמן כדי השיעור, ולהדליק שוב ללא ברכה. נר שכבה בתוך 50 דקות מההדלקה – חוזרים ומדליקים אותו ללא ברכה. ואם לא הדליק, יצא ידי חובתו בדיעבד.

לאחר הדלקת הנרות, יכול מי שעוד לא קיבל שבת לטלטל את הנרות קודם השקיעה מהשולחן למקום אחר ובלבד שישארו בתוך החדר בו אוכלים.
כמו כן, אם אין אפשרות לוודא שבשעת פינוי הכלים וכו' אחרי הסעודה לא יכשלו בטלטול הפמוטות עם הנרות המכובים (האסור בשבת משום 'מוקצה') – לא ידליקו על השולחן, אלא יציבו את הנרות במקום בטיחותי, וכדאי שיהיה זה באופן שניתן לראותם בזמן הסעודה.

הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה משך 50 דקות מההדלקה. ואחר שעבר זמן זה עושות מלאכה שלא כנגד הנרות, ולכן יש הנוהגות להימנע מכל מלאכה שהיא. אך מי שקשה לה להימנע לגמרי ממלאכה, ודאי יש להקל בכל מלאכה המותרת ביו"ט (בישול, אפיה וכדומה). אבל מלאכות כתפירה, סריגה, כיבוס גיהוץ וכדומה – אסור.

יש להניח את הנרות על שולחן העשוי מחומר שאינו דליק, באופן שלא יהיה חשש שריפה (ויבואו לידי כיבוי הנרות) , או על גבי משטח המפריד בין השולחן לנרות.
בנרות שמן או נרות שעווה בכלי (נרונים): יש להניח את הנרות על שולחן או על מדף קבוע ויציב. זאת על מנת שלא תהיה תזוזה (אפילו) קלה של הנרות (והשמן שבתוכם) וכן מצד הבטיחות.
בנר שעווה שאינו בכלי: ניתן לשים את הנרות במקום שלא יכבו הנרות לגמרי, אך אין צורך להקפיד על כל תזוזה של הפמוטות. כמובן שיש לשים את הנרות במקום בטיחותי.

את ברכת מעין שבע תקנו לומר רק בשבת ולא ביום טוב, וביו"ט שחל להיות בשבת אומרים ברכת מעין שבע כרגיל ואין מזכירים בה את היו"ט, רק את השבת – לפי שאלמלא שבת לא הייתה נאמרת ביו"ט – מפני שברכה זו נתקנה בשבת מפני המאחרים לבוא שמא יסתכנו מן המזיקין (ובליל יו"ט היו שלא באו לבית הכנסת מפני שהיו טרודים במלאכת אוכל נפש). אך כשחל הלילה הראשון של פסח בשבת – אין אומרים ברכת מעין שבע, מפני שעיקר התקנה היה מפני השמירה וליל פסח הוא ליל שימורים מן המזיקין.

ברכת מעין שבע במקורה נקבעה רק בבית הכנסת קבוע, אך לא במקום שמתפללים בו באקראי כגון במניינים בבתים פרטיים. אלא שבמקום שנהגו לאמרה אף במנין אקראי, אין למחות בידם; וככתבו הפוסקים שכיום למעשה מקובל שאומרים ברכה זו בכל מניין. המתפלל ביחידות, אסור לו לומר את כל ברכת מעין שבע. ואם ירצה לומר "מגן אבות" עד "זכר למעשה בראשית" בלבד – הרשות בידו.

נוהגים הקהל לעמוד בעת שהש"ץ אומר ברכת מעין שבע. כמו כן המנהג הוא שאף הקהל אומרים יחד עם הש"ץ בברכת מעין שבע את הקטעים: "מגן אבות" עד "זכר למעשה בראשית". ולכתחילה ראוי שתהיה אפשרות לצבור לשמוע את השליח צבור בברכת 'מעין שבע' מראש ועד סוף, מלה במלה, כמו בחזרת השליח ציבור.

אף על פי שבכל משך זמן תפילת הציבור אסור לדבר, עם זאת בעת שהשליח ציבור אומר ברכת מעין שבע (וכן בעת אמירת "ויכולו") יש להיזהר בכך במיוחד, ומובא בפוסקים "מעשה בחסיד אחד שראה בחלומו חסיד אחר ופניו מוריקות אמר לו למה פניך מוריקות אמר לו מפני שהייתי מדבר בשעה שהצבור היו אומרים ויכולו ולא אמרתי עמהם ביחד וגם מפני שהייתי מדבר בשעה שהש"ץ היה אומר ברכה מעין ז' ובשעה שהיה אומר יתגדל עד אמן יהא שמה רבא ולא הטיתי אזני לשמוע ממנו בכוונה".

את ההתעטפות בטלית מקדימים להנחת התפילין, וזאת על פי הכלל: "תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם", וכיוון שמצוות ציצית תדירה יותר שהרי היא נוהגת בין בשבתות וימים טובים ובין בימות החול, ואילו מצוות התפילין נוהגת רק בימות החול, לכן ההתעטפות בטלית קודמת להנחת תפילין.

כיוון שההתעטפות בטלית קודמת להנחת התפילין, יש להניח את הטלית מעל התפילין במקום נגיש, כך שבפתחו את התיק יפגוש תחלה את הטלית ולא בתפילין, שכן "אין מעבירין על המצוות" (היינו שכשמתאפשר לאדם לקיים שתי מצוות, עליו לקיים את המצווה שבאה לפניו תחילה), ועל כן לכתחילה יש להניח את הטלית במקום נגיש יותר מן התפילין, שלא יפגע תחלה בתפילין ויצטרך לדחות את הנחתן עד לאחר ההתעטפות בטלית. ובדיעבד גם אם לא נזהר בזה והניח את שקית התפילין מעל הטלית – יתעטף בטלית תחלה ואינו כ"מעביר על המצוות", כיוון שהתפילין מכוסות ומונחות עדיין בנרתיקן.