הלכה יומית

סעודת שבת שהסתיימה לאחר השקיעה ומברכים ברכת המזון על הכוס, אם אינו רגיל לברך ברכת המזון על הכוס לא ישתה ממנה אלא ימתין ויבדיל על אותה הכוס. ולגבי סעודת שבע ברכות שנמשכה וברכת המזון היא לאחר השקיעה, נחלקו האחרונים האם אפשר לשתות מהכוס של ברכת המזון לפני ההבדלה, אלא שלמעשה נוהגים לשמור את הכוס ולשתותה לאחר הבדלה.

מי ששכח לומר "אתה חוננתנו" בתפילת ערבית של מוצאי שבת ויו"ט, וטעם קודם שיבדיל על הכוס (או אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול"), עליו לחזור ולהתפלל תפלת ערבית, כיוון שבמקרה זה אינו יוצא בהבדלה שעל הכוס לבדה, (משום שכשטעם לפניה ינהג שלא כהוגן בהבדלה). והוא הדין אם עשה מלאכה לפני שהבדיל על הכוס (או אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול"), עליו לחזור ולהתפלל שוב ערבית ולהבדיל בתפילה (ויכוון שאם אינו חייב להתפלל שוב תפילתו תהיה כנדבה).

נאמר: "מקץ שבע שנים תעשה שמיטה. וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משֵׁה ידו אשר ישֶׁה ברעהו, לא יגושׂ את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'". במצוה זו נאסרנו לגבות את החובות של יהודים שהגיע זמנם להיפרע ולא נפרעו לפני שנת השמיטה. בשלהי ימי בית המקדש השני, בו רבו העניים שבקשו הלוואות והתקשו לפרען, נמנעו העשירים מלתת לעניים הלוואות לפני השמיטה, מחשש שלא יחזירו אותן בזמן ויישמטו, ועברו על מה שכתוב בתורה: "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל . . ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו". עמד הלל ותקן את הפרוזבול שכל יהודי שנתן הלוואה ליהודי אחר, ימסור את חובותיו לבית דין ובכך אין השמיטה משמטת כספים אלו.

הפרוזבול מועיל כאשר יש ללווה קרקע או דבר המחובר לקרקע, ואפילו אם הן ברשותו בשכירות או בשאלה. ואם אין לו כלל קרקע – מְזַכֶּה לו המלווה קרקע כל שהוא על ידי אחר אפילו שלא בפניו. תלמיד ישיבה הלן בפנימייה ויש לו מיטה קבועה המיוחדת לו, וכן בן הסמוך על שולחן הוריו, לכתחילה צריך המלווה לזכות לו קרקע לצורך עשיית הפרוזבול, או שיחתום המלווה על שטר פרוזבול שהרב שהכינו זיכה קרקע לכל הלווים (ולא יסתפק באמירה בעל פה). בני זוג שיש להם תכנית חסכון שפירעונה לפני ראש השנה של שמינית יש אומרים שחיוב הפרוזבול הוא אף על האשה, ויכולה למנות את בעלה כשליח שיעשה פרוזבול גם עבורה.

י"ב ימים האחרונים של חודש אלול הינם כנגד י"ב חדשי השנה, יום כנגד חודש. דהיינו, ח"י אלול כנגד חודש תשרי – וכן הלאה. בכל יום יש לערוך חשבון נפש ולהיזכר מה קיבל על עצמו בחודש השייך לאותו יום – הן ב'סור מרע' והן ב'עשה טוב', ומה קיים בפועל.

זמן עשיית הפרוזבול לכתחילה הוא בסוף השנה השישית, מפני שיש הסוברים שמשעה שנכנסה השנה השביעית אסור למלווה לתבוע את חובו. לכן בערב ראש השנה של השנה השביעית לאחר התרת נדרים, יאמר לדיינים המתירים (ולכל הפחות לשלושה אנשים) את נוסח הפרוזבול. ומצוה לפרסם פסק דינו של אדמו"ר הזקן, שזמן עשיית הפרוזבול לכתחילה הוא בסוף שנה שישית. בנוסף עורר הרבי להחמיר ולעשות פרוזבול גם בסוף השנה השביעית, דהיינו בערב ראש השנה של השנה השמינית, עבור ההלוואות שהלווה במשך השנה, וזאת בנוסף לפרוזבול שעשו בסוף השנה השישית.

ככלל, ימי חודש אלול מעוררים הם לתשובה, והם מהזמנים הידועים שהיו מנגנים את הניגון בן הד' בבות לאדמו"ר הזקן. ובייחוד הימים האחרונים של חודש אלול – ימי הסליחות הם ימים המסוגלים לתשובה. ומעורר הרבי שבימי הסליחות יש לכַנֵּס ילדים וילדות ולהסביר להם את סגולתם של ימים אלו – בהם הקב"ה כביכול הוא כמלך שנמצא בשדה, וכן יש ללמדם על ההכנה הראויה לראש השנה. בערב ראש השנה מקפידים לקבל זהירות נוספת בתורה ומצוות לקראת השנה החדשה; ואת תפילת מנחה של ערב ראש השנה, התפילה האחרונה של השנה, יש להתפלל אותה בכוונה ובאריכות.

לכתחילה כאשר אומר המלווה את נוסח הפרוזבול יעמוד, והדיינים יישבו. ויאמר את נוסח הפרוזבול בפני שלושה (לפחות) אנשים כשרים, שלכתחילה איש מהם אינו חייב לו כסף. נוסח הפרוזבול: "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה". אם אינו יכול לבוא לפני הדיינים, ועשה פרוזבול בטלפון, הרי זה מועיל . ויכול לבקש מֵאַחֵר (אפילו בטלפון) לומר בשמו בפני שלושה אנשים את נוסח הפרוזבול. אפשר לעשות פרוזבול גם בדיבור, ואין חובה לכתבו דווקא (וכן מנהג הרבי).

ימי שלהי שנת תשפ"א הנם ימים הסמוכים לשנת השמיטה, וחלקם של דיני השמיטה נוגעים אף לימים אלו. ככלל כל המלאכות שהתירו חכמים לעשותן בשביעית כדי למנוע נזק משמעותי – באם ישנה אפשרות צריך להקדים ולעשותן בשנה שישית ואין לדחותן לכתחילה לשנת השמיטה; כמו כן פעולה שנדרש לעשותה מספר פעמים במהלך השנה, יש להקדים ולעשות פעם אחת בשנה שישית, כדי למעט במספר הפעמים שיעשנה בשביעית. ועל כן בסוף שנה זו יש לדאוג לעדור את הצריך עידור, לדשן, לזבל, לנכש עשבים שוטים, לגזום את הצריך גיזום, לכסח את הדשא, לקשור ולתמוך ענפים במקום הנדרש, להלבין גזעי עצים, ולעטוף עצים להגנה מקרה.

מי ששכח לעשות פרוזבול בערב ראש השנה של שביעית, יעשה פרוזבול במהלך השנה השביעית ורק אחר כך יתבע את החוב. שכח לעשות פרוזבול גם בערב ראש השנה של שמינית, ישאל רב מורה הוראה אם לגבות את חובותיו.

בשונה מנטיעת עצי מאכל (כששורשיהם מגולים ואינם מעורים באדמה) שנמנעים למעשה מנטיעתם החל משקיעת החמה של ליל ט"ז מנחם-אב, את אילנות הסרק ניתן לנטוע לכתחילה עד ט"ו אלול אך לא יאוחר מתאריך זה, מפני שצריך 14 יום לקליטת הנטעיה לפני ראש השנה. והמרכיב ענף מאילן אחד בתוך אילן אחר (גם בעץ מאכל), ראוי שיעשה זאת עד ט"ו אלול.

בשיחותיו הקדושות מעורר הרבי שכיוון שתקנת ה"פרוזבול" נתקנה ע"י חכמים, ו"חביבים עלי דברי סופרים", על כן גם מי שאין לו כל חוב למוסרו לבית דין, ישתדל להלוות לחבירו סכום כסף כדי שיוכל לקיים את תקנת ה"פרוזבול". כמו כן, בכדי להקל את עשיית הפרוזבול, מן הראוי שהרב יצרף אליו עוד שני אנשים ויכתבו את נוסח הפרוזבול על שטר, וכל בני הקהילה יחתמו על שטר זה, וִיזַכֶּה הרב קרקע לכל הלווים.