הלכה יומית

נפסק להלכה שלפני קיום מצוה שתלויה בזמן אין לאכול ולהתעסק בדברים אחרים עד שיקיים המצווה. ונחלקו הפוסקים האם דין זה חל בכל המצוות התלויות בזמן, או רק על מצוות מסוימות עליהן נאמר דין זה במפורש (כגון מצוות תקיעת שופר ולולב). אלא שבקריאת שמע מעבר לחביבותה של המצווה, יש בה עניין קבלת עול מלכות שמיים, ולכן האוכל לפניה עובר על איסור ועליו הכתוב אומר ואותי השלכת אחרי גויך (גאיך – לשון גאווה) אמר הקב"ה לאחר שאכל ושתה זה ונתגאה קיבל עליו עול מלכות שמיים?! ועל כן נוהגים למעשה שלא לאכול קודם קריאת שמע, אף שמנהגנו לטעום קודם התפלה, נהוג לקרוא תחלה את פרשיות קריאת שמע ואחר כך טועמים כהכנה לתפלה.

על טהרת כלי מדיין נאמר "וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים", ומכך למדו חכמים שהקונה כלי מן הנכרים חייב להטבילו – להוציאו מטומאת הנכרי ולהכניסו לקדושת ישראל. ולכן כלי שיוצר ע"י גוי או בבית חרושת שהיא בבעלות של גויים, וכן כלי שנקנה מגוי אפילו אם ישראל עשה אותו חייב בטבילה. ולגבי טבילת כלים בשבת נחלקו הפוסקים האם הדבר מותר, או שאסור מפני שטבילת הכלי נחשבת כתיקונו והכשרתו לאכילה. ולמעשה כותב אדה"ז שירא שמיים לא יטבול כלים בשבת אלא ישתמש באחת העצות שיפורטו להלן.

זמן בין השמשות שהוא הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים, אף על פי שאסור בעשיית מלאכה, מכל מקום אם לא הטביל כלים מבעוד יום – מותר בבין השמשות להטביל את הכלים שיש לו צורך בהם לשבת כאשר אין לו כלים אחרים. כמו כן, מי שכבר קיבל שבת מוקדם כשעדיין לא נכנסה השבת, או מי שעדיין לא הבדיל בצאת השבת, בוודאי מותר לו לומר ליהודי אחר שיטביל עבורו את כליו.

אף על פי שלמעשה נזהרים שלא להטביל כלים בשבת משום שטבילתם מכשירה אותם לשימוש ונחשבת כתיקון כלי בשבת. עם זאת, מי שהטבילם בשבת אין קונסים אותו שלא להשתמש בהם באותה השבת, כדין העושה מלאכה בשבת שאסור לו ליהנות ממנה עד מוצאי שבת, כיוון שבהטבלת כלים יש הסוברים שהדבר מותר אפילו מלכתחילה; אלא שמי שעבר והטבילם במזיד לא ישתמש בהם בשבת.

מי שלא הייתה לו אפשרות כלל להטביל כלים בערב יום טוב, והוא זקוק להם לצורך יום טוב, דנו הפוסקים האם מותר לו להטביל בחג את הכלים הנצרכים לצורך יום טוב. ולמעשה דין טבילת הכלים ביום טוב כדין טבילת כלים בשבת, ובעת צורך גדול יעשה כהוראת רב מורה הוראה.

כלים הנצרכים לשימוש בשבת ושכחו להטבילם בערב שבת או שלא הייתה אפשרות לכך, כתבו הפוסקים כמה עצות לכך. באם יש נכרי בסביבתו ניתן לתת את הכלי לנכרי במתנה ומיד יחזור וישאל ממנו את הכלי, וכך נפטר הוא מטבילת הכלי כיוון שהוא ברשות הנכרי. אולם לאחר השבת צריך הוא להטביל את הכלי (ללא ברכה). וכלי שמיועד למילוי מים כגון כוס או קנקן, יטבילו (ללא ברכה) וימלאו במים מן המקווה וכשמעלה הכלי מן המקווה יעלהו עם המים שנשאבו ממנו (ובתנאי שהמים ראויים לשתייה ולפי"ז במקוואות המצויים עם כלור וכדו' פתרון זה אינו יעיל כ"כ).

מי שגילה שכליו לא הוטבלו ובושלו מאכלים בכלים אלו, המאכלים לא נאסרו באכילה (מפני שטבילת כלים אינה מצד טעם איסור הבלוע בהם, אלא להביאם לקדושת הישראל). אולם למרות שהמאכלים עצמם לא נאסרו באכילה יש לזכור שאסור להשתמש בכלים קודם הטבלתם – אפילו באופן חד פעמי- ולכן מיד כשייזכר בכך, יוציא את המאכלים מן הכלים ויניחם בכלים אחרים, ואם נצרך להשתמש דווקא בכלים אלו ואינו יכול להטבילם יעשה כאחת מן הפתרונות שהוזכרו בהלכות הקודמות. המסופק האם הוטבלו כליו קודם השבת – אם היו כלים שחיוב טבילתם מדרבנן כגון כלי זכוכית, יכול להשתמש בהם בשבת (משא"כ בחול יטבילם תחלה), אך בכלי מתכות שחיובם מן התורה יטבילם תחלה.

לימוד התורה הוא ההכנה הראויה לקבלת התורה. ויש להוסיף בימים אלו בלימוד הנגלה ובלימוד פנימיות התורה. כיוון שחייב אדם מן התורה להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובניו וכל הנלווים אליו. לכן צריך קודם החג לקנות לילדיו – מיני מגדנות, ולאשתו – בגדים ותכשיטים כפי ממונו. כדי שיוכל לשמח אותם בחג, על ידי דברים אלו.

אסרו חכמים להשתמש בבעלי חיים בשבת, ועל כן אסור לרכב או להתיישב על גבי בעלי חיים בשבת וכן אסור ללטף בעלי חיים (באופן שמזיזם) או להרימם. כמו כן אסור להניח דבר על בעלי חיים או על דבר שנסמך ממש על בעלי החיים, וכגון עגלה שהמוטות שלה נשענים על הבהמה, אסור להניח עליה חפצים בשבת.

בימים אלו, נוהגים שלא לשמוע מוזיקה, כמו בכל ימי הספירה. מנהגנו שאין מסתפרים עד ערב שבועות. וכשהסתפרו בשלושת ימי הגבלה קודם ערב חג השבועות לא הייתה רוח כ״ק אדמו״ר הרש״ב נ״ע נוחה מזה. אודות נישואין בימי ההגבלה, בשנים הראשונות הורה כ״ק אד״ש להחמיר גם לגבי נישואין בימים אלו, אולם בשנים האחרונות התיר חתונות בשלושת ימי הגבלה.

אף שאסרו חכמים לעלות או לרכב על בעלי חיים בשבת, מי שכבר עלה על הבהמה בשבת, אפילו שעלה באיסור ובמזיד – עליו לרדת מן הבע"ח, בכדי שלא ייגרם צער בעלי חיים כתוצאה מכך. וכן אם הניח משא על גבי בהמה – מורידו בשבת משום צער בעלי חיים. ואם היה המשא מוקצה שאינו יכול להורידו, יורידו כ"לאחר יד" כלומר באמצעות ראשו או גופו או שיעשה זאת באמצעות אחורי ידיו או בין אצילי ידיו.

בערב חג השבועות יש ליזהר מלעשות (בדיקת או) תרומת דם כשאין בהם צורך מיידי. כמו כן, ראוי ונכון להימנע מלקבוע ניתוחים ביום זה, אם ניתן לדחותם ליום אחר. ערב חג השבועות וחג השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה, ויש לנצל זמן זה כראוי. בערב חג השבועות נותנים צדקה גם בעבור חג השבועות.