עש"ק פרשת מסעי תשפ"ב

בערב שבת חזון טובלים לכבוד שבת ורוחצים במים חמים כבכל ערב שבת. כמו כן, על אף שלא לובשים בגדים מכובסים בתשעת הימים (אלא בגדים שכבר לבשו לאחר כיבוסם), עם זאת, לכבוד שבת לובשים בגדים מכובסים שלא לבשו עדיין לאחר כביסתם, ואף לובשים את בגדי השבת, ובסעודות השבת אוכלים בשר ושותים יין ואף נזהרים שלא יהיה ניכר עניין של אבלות בשבת.

בשבת תשעה באב לומדים את שיעורי החת"ת והרמב"ם (ושאר השיעורים הקבועים) קודם חצות היום. לאחר חצות לומדים רק דברים המותרים בתשעה-באב, ומי שלא הספיק ללמוד את שיעוריו היומיים ישלים עד השקיעה. אומרים 'אב הרחמים' קודם מוסף ומקדימים להתפלל מנחה ואין-אומרים 'צדקתך'. לאחר תפלת מנחה אין לומדים פרקי-אבות.

בעת סעודה המפסקת (הסעודה השלישית של שבת), יושבים על הכסאות הרגילים ללא מנהגי אבילות, וכן אין לאכול ביצה טבולה באפר, כמו כן אין הגבלה על מספר התבשילים, ואף אוכלים בה בשר ושותים יין. וכן מברכים ברכת-המזון בזימון כשאכלו יחד ג' אנשים או יותר . רחיצה, אכילה ושתיה אסורים מהשקיעה. שאר דיני אבילות מתחילים מצאת-השבת; אסור להכין את הקינות או נעלי הבד, וכן הפיכת הספסלים, הזזת הפרוכת וכדומה לפני צאת-השבת ואמירת "ברוך המבדיל בין קודש לחול".

בצאת השבת אומרים: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ולפני כן אסור לעשות שום מלאכה או הכנה. אלא שגם לאחר אמירת "ברוך המבדיל" יש אומרים שאין להדיח את כלי השבת עד לאחר חצות היום למחרת. אין מבדילים על הכוס (אלא בצאת הצום) ואין מברכים על הבשמים, אלא רק מברכים: "מאורי-האש", ומביטים באבוקה כנהוג. המנהג הוא שמברכים ברכה זו בבית הכנסת קודם קריאת מגילת איכה, אך המתעכבים בביתם עד צאת השבת יכולים לברך בביתם ובפרט כשהאשה והבנות בבית ורוצים שיצאו בברכה זו. אין אומרים "ויתן-לך".

חולצים את הנעלים ונועלים נעלים שאינם מעור, אך עדיין לבושים בבגדי שבת (במוצאי שבת) ואין להחליפם לפני אמירת הקינות. מסירים את הפרוכת מארון הקודש וכן את כיסויי הבימה ועמוד הש"ץ . מדליקים אור רק כפי הנדרש לתפילה ולאמירת קינות, ולא יותר. אבֵל בתוך ה'שבעה' רשאי ללכת לבית-הכנסת בלילה וביום עד גמר הקינות, ויש המחמירים שלא ילך לבית הכנסת בג' הימים הראשונים.

בתפילת שמו"ע אומרים "אתה-חוננתנו" (אף על פי שכבר אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול"). לאחר תפלת שמו"ע אומר הש"ץ קדיש תתקבל. קודם קריאת מגילת איכה מברכים 'בורא מאורי האש' (באם יש מהנוכחים מי שטרם ברך). יושבים על הארץ וקוראים מגילת איכה והקינות. לאחר הקינות אין אומרים "ויהי-נועם", רק "ואתה-קדוש". קטנים אינם צריכים להבדיל לפני אכילתם ביום התענית. וגדולים הנצרכים לאכול מטעמי רפואה (על פי הנחיית רופא ובהוראת רב מורה הוראה), יתייעצו עם הרב כיצד ינהגו לגבי הבדלה.