עש"ק פרשת תזריע – מצורע ה'תשפ"א

כשבוחרים שליח ציבור בכל ימות השנה צריך שיהיו בו כמה תכונות: שיהיה הגון – שלא יצא עליו שם רע כ'בעל עבירה'. דהיינו, שלא עבר עבירה במזיד הנחשבת לחמורה בעיני הבריות. וכן שיהיה עניו ומרוצה ומקובל על הציבור. וכן שיהיה קולו ערב, ושיהיו פסוקי התפילה סדורים בפיו. באם לא מוצאים שליח ציבור עם התנאים הללו, הרי "כל ישראל בחזקת כשרות", והעיקר שיהיה ברצון הקהל – ויש ליזהר ביותר שלא לבוא לידי קטטות ומריבות בעניין זה.

שליח הציבור צריך לעבור בכל שנה ובפרט בימים הנוראים על התפילות ובפרט על הפיוטים, על מנת לדעת לכל הפחות את פירוש המילות. ובאם אפשר, ילמד גם את דרשות חז"ל וביאורי החסידות על קטעי התפלה. כמו כן ראוי לש"ץ לטבול לפני התפילה, ובאם אינו יכול – לכל הפחות ישתדל לטבול בערב ר"ה וערב יו"כ.

נאמר בגמרא כי שליח ציבור שטעה בתפלתו כל-עוד ויודע לתקן טעותו יכול הוא להמשיך ולהתפלל, אולם אם מכוון את טעותו בברכות באופן שיטתי, מונעים ממנו לגשת לפני התיבה. במקרה שאינו יודע לתקן טעותו מעבירים אותו מתפילה זו, אך כשר הוא להתפלל תפילות אחרות. במידה וצריך שייגש אחר תחתיו, על הש"ץ המחליף להתחיל מתחילת הברכה שהראשון טעה בה, מפני שלא ניתן לחלק ברכה אחת לשנים. ואם טעה כשאחז בשלשת הברכות הראשונות, על הש"ץ המחליף להתחיל מתחילת התפלה, כיוון ששלשת הברכות הראשונות חשובות כאחת.

כל טעות המעכבת את תפלת היחיד – שעל היחיד לחזור באם טעה בתפלתו – מחויב אף השליח ציבור לחזור בתפלתו בקול. אולם שונה הדין בטעיות של הזכרת עניינו של יום, ולמשל כשלא אמר "יעלה ויבוא" בראש חודש בשחרית – שלמרות שהיחיד חוזר כל עוד ולא התפלל מוסף – אין השליח ציבור חוזר מפני טורח הציבור, כיוון שעדיין עליהם להתפלל מוסף בה יזכירו את ראש חודש. אלא שאם נזכר כשעדיין לא סיים את חזרת-הש"ץ עליו לחזור לברכת "רצה".

ש"ץ שטעה בתפלתו שבלחש, אינו חוזר ומתפלל שוב את תפלת העמידה, משום שבכך יגרום טורח לציבור, אלא יסמוך על חזרת-הש"ץ אותה יאמר מיד, וכשיסיימה יאמר בלחש "אלקי, נצור" ויפסע לאחוריו כפי שנוהג היחיד. במקרה שטעה הש"ץ, בשלשת הברכות הראשונות של תפלת שמונה עשרה – בתפלתו שבלחש, נחלקו הפוסקים: יש שכתבו שעליו לחזור. לעומתם היו שכתבו, שאף אם טעה בשלשת הברכות הראשונות אינו חוזר. ולמעשה פוסק אדה"ז שכל עוד ואוחז הוא עדיין בתפלתו יחזור, אך אם כבר סיים תפלתו לא יחזור, שלא להטריח את הציבור.

אבל בתוך י"א חודש על פטירת אביו או אמו ר"ל עובר לפני העמוד בכל ימות החול, אך בימים שמתפללים בהם מוסף אינו עובר לפני העמוד. וביום היארצייט מדי שנה עובר לפני העמוד כשליח ציבור. ויש שנהגו עוד בשבת שלפני היאר-צייט להתפלל לפני העמוד, ובפרט תפלת מוסף. ולמעשה אין מנהגנו בזה, אלא שכמובן אין לעורר מחלוקת בדבר.